Episodes
פרק 61 - תוצאות פגישת נתניהו-פוטין ו"תיק הגולן"; הטלטלה בת שמונה; והחברה הערבית ערב הבחירות לכנסת
Published March 21, 2019
|
44 min
    Download
    Add to queue
    Copy URL
    Show notes
    ראש המכון, עמוס ידלין, על פגישתם האחרונה של ראש הממשלה נתניהו ונשיא רוסיה פוטין. האם המשבר שהתעורר בחודש ספטמבר על רקע התקיפות בסוריה חלף ומה סיכמו שני המנהיגים בעניין הנוכחות האיראנית בסוריה? מה תוקפן של ההצהרות האופטימיות שנמסרו בסיום הפגישה במציאות המורכבת בשטח, הן בנוגע להיבטים הצבאיים והן בנוגע ליכולת לקדם את הטיפול בסוגייה הזו באמצעות דיאלוג? מהן הסוגיות המהותיות שעדיין נותרו בלתי פתורות, או שההבנות עליהן אינן חשופות לציבור? למה מתכוונים הרוסים כשהם אומרים שצריך להוציא את הכוחות הזרים מסוריה ומה ישראל צריכה לבחון ביחס להצהרה הרוסית על הקמת ועדה בהשתתפותה על סוגיה זו על מנת להגדירה כהצלחה עבורה? בנוסף, מהן הסיבות בגינן פרסמה ישראל את "תיק הגולן" – תשתית של אנשי חיזבאללה שפעלה באזור הגולן, ללא ידיעת אסד, ואספה מידע לצורך פעילות נגד ישראל? האם המשמעות היא שישראל מתכוונת בקרוב לתקוף את התשתית או שיש כוונה להפעיל לחצים מסוג אחר? איתי ברון ואיתי חיימיניס (החל מדקה 14:00) דנים זוויות שונות ומעניינות לניתוח הטלטלה שחווה המזרח התיכון מאז שלהי שנת 2010: מהי המסגרת שבתוכה ניתן לנתח את האיזור כיום, ולאור כך – מהם הלקחים לגיבוש מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל במזרח התיכון מכאן והלאה. מקץ שמונה שנים, אין תמימות דעים בין חוקרי המזרח התיכון לגבי תוצאותיה של הטלטלה עד כה. בהנחה שבעיות היסוד של מדינות האזור, ביניהן בעיות כלכליות ותלות בנפט, שחיתות וקיטוב פוליטי, לא נעלמו ואף החריפו - האם האזור עדיין חווה טלטלה (אי-יציבות, אי-ודאות ונפיצות) או שישנה חזרה לסדר (ישן או חדש)? האם רעיון מדינות הלאום, שלטון המשטרים האוטוריטריים והשפעת מעצמות באזור ניצחו? מהן שלוש הפרספקטיבות שבמסגרתן ניתן לנתח את המזרח התיכון של שנת 2019, וכיצד הן משפיעות על האסטרטגיה הישראלית – האם צריכה להמשיך במדיניות זהירה תוך זיהוי הזדמנויות לחופש פעולה והשפעה, ובתוכה ניהול "המערכה שבין המלחמות", או שנכון לאמץ גישה שאפתנית ומדיניות לקיחת סיכונים תוך ראיה ארוכת טווח? ראיון אורח מיוחד (החל מדקה 33:54) עם אריק רודניצקי, ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחוקר את התהליכים הפוליטיים בחברה הערבית בישראל וערך סקר בנושא. מדוע התפרקה הרשימה המשותפת – האם חילוקי הדעות היו אידיאולוגיות או שהאינטריגות הגיעו לכדי פיצוץ? מה חושבים על כך בציבור הערבי בישראל ומה המגמות המסתמנות בו לקראת הבחירות הקרובות לכנסת? ובפרט, מדוע צפוי שיעור ההצבעה לרדת והאם ישנו סיכוי ממשי שרשימת רע"מ-בל"ד לא תעבור את אחוז החסימה? מהם הנושאים שמעסיקים את הבוחרים הערבים? וגם, בחינה לעומק של סוגיית הזהות הפלסטינית אל מול הישראלית: האם ישנה התחזקות של הקשר של האזרחים הערביים למדינת ישראל? מה ניתן ללמוד מהצהרותיו של אחמד טיבי בנושא תוכניות הפיתוח למגזר הערבי על שאלת הזהות?
      15
      15
        0:00:00 / 0:00:00