Episodes
פרק 59 - יציבותו של המשטר האיראני; משמעויות מפסגת טראמפ-קים; פיצול באל-קאעדה ומגמות בטרור הגלובלי
Published March 7, 2019
|
45 min
    Download
    Add to queue
    Copy URL
    Show notes
    בין התפטרות זריף לציון 40 שנים למהפכה: שאלת יציבותו של המשטר האיראני פרופ' מאיר ליטבק וד"ר רז צימט בשיחה על יציבותו הפנימית ומעמדו הבינלאומי של המשטר האיראני כיום, בין השאר על רקע פרשת התפטרות שר החוץ זריף וציון 40 שנים למהפכה האסלאמית: כשברקע מתיחות מתמשכת בין המחנה המתון למחנה השמרני, האם התפטרות זריף, שספג ביקורות הן מימין והן משמאל, מסמלת הנפת דגל לבן על ידי המחנה המתון לאחר לחצים וביקורות מתמשכים מצד המחנה השמרני, או שמדובר היה בתרגיל פוליטי שנועד להעביר מסר? ובמישור הבינלאומי, כיצד מתמודדת איראן עם הטלת הסנקציות והאם מצליחה במאמציה להמשיך ולסחור עם מדינות אירופאיות ואחרות? במקביל, מדוע, למרות המשבר הכלכלי באיראן, בולם המחנה השמרני הצטרפות לאמנה שתאפשר השתלבות בכלכלה הבינלאומית? ועד כמה יציב המצב הנוכחי, בו הציבור האיראני מתנגד ומוחה אך מפחד מהאלטרנטיבות למשטר הקיים, ומנגד המשטר מוכן להלחם עד הסוף ולשמר את שרידותו בכל מחיר? מהם האינטרסים של המעורבות האיראנית בסוריה, תימן ועיראק, והאם מאמציה במזרח התיכון משתלמים עבורה? משמעויות ולקחים ממפגש הפסגה בין טראמפ לקים ד"ר אמילי לנדאו (החל מדקה 23:02) מנתחת את מפגש הפסגה השני בין מנהיגי ארצות הברית וצפון קוריאה. אם לשפוט לפי ההצהרות שהגיעו מסביבתם של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און, הפסגה בוויטנאם, שהחלה בחיוכים ובנימה אופטימיות מול המצלמות, הסתיימה בפיצוץ. אבל לא בהכרח מדובר בכישלון דיפלומטי. מה היה התמריץ של כל אחד מהשניים להגיע לפסגה הזאת, בהנחה שהסיכוי שצפון קוריאה אכן תתפרק מגרעין הוא נמוך? האם צפון קוריאה מוכנה לממש את המחוות שהיא מתחייבת אליהן, או שמדובר במשחק דיפלומטי ללא כוונות כנות? מה אנחנו יכולים ללמוד מההיסטוריה של משא ומתן על תכנית הגרעין הצפון קוריאנית, עוד מימי קלינטון – האם ניתן להצביע על שינוי בטקטיקות של הצדדים לאורך השנים? ובראייה רחבה כיצד מנתחת הקהילה המחקרית את מדיניות החוץ של טראמפ בהקשר הצפון קוריאני, ובכלל? הפיצול בארגון אל-קאעדה ומגמות בטרור הגלובלי יורם שוייצר (החל מדקה 35:18) בשיחה מעמיקה על הפיצולים והכוחות המתחזקים בקרב ארגוני הטרור העולמי, על רקע קריסת המעוזים של המדינה האסלאמית. בשעה שהמדינה האסלאמית מנהלת קרב מאסף נגד הכוחות הכורדים על המעוז האחרון שנותר בידיה סמוך לגבול עם עיראק, וארגוני האופוזיציה למשטר הסורי הולכים ונחלשים, דווקא ארגון "היאת תחריר א-שאם", שזוהה בעבר כנציג אל-קאעדה בסוריה, מסתמן כארגון הצבאי הדומיננטי באיזור. כיצד התחזק אל-קאעדה מספרית, ומדוע גם בתוך היאת תחריר א-שאם נוצר פיצול בין נאמני אל-קאעדה לפלג העצמאי הגדול? כיצד ממשיך מחנה הסלפיה-ג'האדיה להתחזק ואיך ייראה האיום של המדינה האסלאמית ללא מעוזים שממנו יוצאים הלוחמים למתקפות? בנוסף, ארצות הברית פרסמה בקשה למסירת מידע על מעמדו של חמזה בן לאדן, בנו של אוסאמה, ואף הציעה פרס של מיליון דולר. מה עומד מאחורי המהלך ומה ניתן ללמוד מכך על ההתפתחויות שחלות בארגון?
      15
      15
        0:00:00 / 0:00:00