Episodes
פרק 52 - ביטחון לאומי בעידן של פוסט-אמת; השפעתה העולמית של סין; והצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים
Published January 3, 2019
|
36 min
    Download
    Add to queue
    Copy URL
    Show notes
    תא"ל (מיל.) איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר, משיק את תוכנית המחקר החדשה של המכון – "ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט-אמת ופייק ניוז" ע"ש אמנון ליפקין שחק. התוכנית, שמתבססת על עיסוק קודם במכון בנושאי השפעה ותודעה, מתמקדת באתגרים הבינלאומיים והלאומיים בעידן של איומים חדשים על אופן בירור והבנת המציאות. מהו ההבדל בין המושגים "פוסט-אמת" ל"פייק ניוז", שקיבלו בולטות מיוחדת לאחר התקבצות אירועים בינלאומיים משמעותיים בשנים האחרונות? כיצד התופעות הללו באות לידי ביטוי בתוך חדרי קבלת ההחלטות בעתות של מבצעים ומלחמות בישראל, וכיצד הן משפיעות על הציבור? מהן ההשפעות והסכנות האפשריות על הדמוקרטיה הישראלית באמצעות נקודות התורפה שלה ומה ניתן ללמוד מהניסיון של האמריקאים בנושא? גליה לביא ודורון אלה (החל מדקה 13:00) בראיון משותף לרגל פרסום מזכר בנושא יחסי ישראל-סין ועל רקע מלאת עשרים וחמש שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין. שני החוקרים דנים על התנהגותה של סין בזירה הבינלאומית – חדשנות, השקעות, והתעצמות כלכלית כנדבך מרכזי: כיצד סין תופסת את עצמה בזירה הבינלאומית נכון להיום, ואיך משתמשת ביחסים עם מדינות כגון ישראל למנף ולקדם את עצמה ברמה הגלובלית? כיצד זה דומה וכיצד שונה ביחס למעמדה של ארצות הברית כמעצמה והאם ניתן להגיד שסין היתה מעוניינת להחליף את ארצות הברית, על שלל תפקידיה בזירה הגלובלית? מדוע סין רואה את ישראל כיעד ייחודי וחשוב להשקעה מבחינתה ומהן ההשלכות של התקרבות ישראל לסין, ובפרט – מהן השלכותיהם של הממדים הביטחוניים של היחסים על יחסי ישראל-ארצות הברית? עו"ד פנינה שרביט ברוך (החל מדקה 26:32) משוחחת על הפן המשפטי והערכי של הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים מבתיהן. בעקבות גלי הפיגועים של השנים האחרונות עלתה הצעת חוק לגירוש בני משפחה של מחבלים, גם אלו שאינם מעורבים, ממקום מגוריהם לאזור אחר, ובחודש דצמבר הצעת החוק עברה בהצבעה טרומית בכנסת. מהם המניעים הביטחוניים המוצהרים והבלתי-מוצהרים שמאחורי הצעת החוק ומהו המחיר הביטחוני שעלולה ישראל לשלם במקרה של פינוי בני משפחות המחבלים? האם התועלת הביטחונית, שבה מצדדים מקדמי היוזמה הזאת, מתיישבת עם העקרונות המשפטיים והערכיים הנהוגים בישראל ובעולם, ומדוע מתנגדים לחוק גורמים רבים במשרד המשפטים, כולל היועץ המשפטי עצמו? באופן רחב יותר, היא מצביעה על מגמה בה הדיון המשפטי מחליף את הדיון הערכי בסוגיות של כיבוד זכויות אדם אל מול אינטרסים מדינתיים. מהן הסכנות הטמונות במגמה זו?
      15
      15
        0:00:00 / 0:00:00