Episodes
פרק 48 - תהליכים מדיניים וכלכליים באירופה; חשיבותו ותרומתו של המשא ומתן המדיני; פרשת לארה אל-קאסם
Published December 6, 2018
|
34 min
    Download
    Add to queue
    Copy URL
    Show notes
    השגריר לשעבר שמעון שטיין בשיחה מעמיקה ומרתקת על תהליכים מדיניים וכלכליים שמתרחשים באירופה ומשפיעים גם על הזירה הבינלאומית בעת הנוכחית. ראשית, האם פרישתה הצפויה של בריטניה מהאיחוד האירופי, ה"ברקזיט", אכן תתממש כמתוכנן? ומהן המשמעויות העיקריות עבור בריטניה ועבור מדינות האיחוד, מבחינה חברתית וכלכלית - וכיצד יעוצבו היחסים העתידיים בין הממלכה לאיחוד? וגם, על תנועת המחאה העממית שהתעוררה בצרפת, "האפודים הצהובים". מי מוביל את המחאה, מדוע דווקא עכשיו היא פרצה ומה היא מבשרת? מדוע נחשב מקרון לאליטיסט, כיצד שינויי המדיניות והרפורמות עליהם הודיע קשורים למשבר הכלכלי העולמי ב-2008 והאם מדובר בסימפטום שמעיד על תופעה כלל-אירופית? עו"ד גלעד שר (החל מדקה 10:57) מפרט על מספר האירועים קרובים של המרכז למשא ומתן יישומי במכון, שמסכמים פרויקטים שקדמו להם. משא ומתן מדיני, לרבות הסכמי שלום והסכמי שביתת נשק, הפך לאבן יסוד בדיפלומטיה ובמדיניות החוץ והביטחון של ישראל. אמנם בשנים האחרונות התהליך עם המדיני עם הפלסטינים תקוע וגם בזירה הצפונית אין תהליך מדיני באופק, אבל רוב שנות קיומה של מדינת ישראל התנהלו תהליכים מדיניים שהשפיעו רבות על עיצוב ההיסטוריה שלה, כמו גם על תפניות בינלאומיות. ב-12 בדצמבר יתקיים במכון כנס Negotiation Matters בהשתתפות שגרירת גרמניה בישראל, שמסכם פרויקט שמטרתו להדגיש משאים ומתנים בינלאומיים אשר הובילו להסכמים מוצלחים והשפיעו על ההיסטוריה הבינלאומית, בעזרת סדרת כרזות ודימויים שעוצבו בידי סטודנטים לאמנות מישראל ומגרמניה. ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי (החל מדקה 20:15) מנתחת את פרשת לארה אל-קאסם על רקע התיקון מ-2017 לחוק הכניסה לישראל, שנוסח במסגרת הניסיון להיאבק בתנועת הדה-לגיטימציה למדינת ישראל. בתיקון נקבע כי לא יינתנו אשרה או רישיון ישיבה בישראל לאדם אם הוא מעורב בקידום חרמות על המדינה. כיצד הסערה סביב מעצרה של לארה אל-קאסם, סטודנטית אמריקאית ממוצא פלסטיני שהייתה פעילה בעבר בתנועת דה-לגיטימציה והגיעה ללמוד באוניברסיטה העברית, מלמדת על ההתמודדות של ישראל עם התופעה הרחבה ועל הבעייתיות של החוק כפי שמנוסח כיום ואכיפתו? מה כדאי ללמוד מההתנהלות של הגופים המעורבים בפרשה? מהי האסטרטגיה היעילה והנכונה אותה ישראל צריכה לנקוט על מנת שלא לפגוע יותר בתדמיתה הבינלאומית ולא להזין את מאמצי התודעה השלילית נגדה – לפני, במהלך ולאחר חקיקת חוקים וניסוח תיקונים, גם כאלה שנוגעים למדיניות פנים?
      15
      15
        0:00:00 / 0:00:00