Episodes
פרק 41 - לקראת ערב העיון בנושא "מצרים – מטלטלה ליציבות?"
Published October 18, 2018
|
43 min
    Download
    Add to queue
    Copy URL
    Show notes
    לקראת הכנס "מצרים - מטלטלה ליציבות" שיתקיים במכון ב-25 באוקטובר, מוגשת תכנית עם שלוש שיחות בנושאי מעמדה האזורי והבינלאומי של מצרים ויחסיה עם ישראל, בין השאר על רקע מאמצי התיווך בין ישראל לחמאס, וכן על האתגרים הפנימיים - הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים, העומדים בפני מצרים של עבד אל-פתאח א-סיסי. מארגני הכנס, ד"ר אופיר וינטר וד"ר אפרים קם, מנתחים בשיחה משותפת את יחסי מצרים-ישראל ואת מעמדה המשתנה של מצרים בזירות הגיאו-פוליטיות השונות. מה מאפיין את השלום בין ישראל למצרים כיום, לעומת ראשיתו לפני 40 שנה, וכיצד משליכים האינטרסים של מצרים בהווה על יחסיה עם ישראל? כיצד גילויי הגז הטבעי בים התיכון, מתקני התפלת מים שנבנים על חופיו ותעלת סואץ החדשה משפיעים על הראייה של מצרים את עצמה כמדינה בעלת "זהות ים תיכונית"? וכיצד כל זה משפיע על היחסים עם ישראל? האם מצרים עדיין מובילה תהליכים במזרח התיכון ובעולם הערבי, או שניתן לטעון שקיים פער בין היומרה והתכנון לבין הביצוע בפועל על רקע התחזקות מעמדן של מדינות המפרץ? ד"ר מירה צורף (החל מדקה 13:05) מאוניברסיטת תל אביב בשיחה מרתקת על עלייתו ונפילתו של שלטון האחים המוסלמים במצרים. מהי האידיאולוגיה הבסיסית של התנועה מראשיתה, לפני כ-90 שנה, ומדוע מתויגת כתנועה פונדמנטליסטית על אף שלא היתה כזו במרבית שנות קיומה? בעידן שאחרי המהפכה במצרים התנועה "ניצלה" את ההזדמנות שנקרתה בפניה, להתארגן פוליטית כדי להפוך למפלגת השלטון, ואכן ניצחה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו במצרים אי פעם. מה מסביר את עלייתה וכן את ההחמצה ההיסטורית שחווה הנשיא מוחמד מורסי, כאשר בתוך שנה אחת בלבד ירד מן השלטון ונזרק לכלא? וגם - מה מסביר את התפנית ביחסו של עבד אל-פתאח אל-סיסי לאחים המוסלמים - מאוהב לאויב ורודף? איזו הזדמנות החמיץ א-סיסי מול גורמי התנועה המתונים? ד"ר חיים קורן (החל מדקה 29:17), שגריר ישראל במצרים בשנים 2016-2014, חולק את רשמיו משנות שירותו בקהיר, ומנתח את עתיד היחסים בין המדינות. היחסים בין ישראל למצרים מעסיקים אותנו לרוב בהקשר המדיני והביטחוני, במיוחד בשל העובדה שהשלום עם מצרים מחזיק מעמד כבר כארבעים שנים, ומקנה לישראל וגם למצרים נכסים אסטרטגיים שחשיבותם גוברת בשנים האחרונות, נוכח האתגרים הביטחוניים המשותפים מול איראן וארגוני טרור. אבל השלום הזה מתואר גם כ"שלום קר" – שלום מבוסס על אינטרסים ביטחוניים, צבאיים, כלכליים – ולא על קרבה וסולידריות בין העמים. האם יש סיכוי להיווצרות גשר תרבותי בין שני העמים? מה עדיין מרתיע את הציבור, שרובו המוחלט לא חווה מלחמה עם ישראל, ואת השלטון מפני נורמליזציה עם ישראל? ומנגד, איזה שינוי חיובי ביחס לישראל ניתן לזהות מאז עלייתו של עבד אל-פתאח א-סיסי לשלטון?
      15
      15
        0:00:00 / 0:00:00