Episodes

Reviews

Analytics

Clips

July 11, 2019
מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל? על תאונות גרעיניות ולקחי בטיחות - עוזי עילם
עוזי עילם נזכר ומספר, בעקבות שידור הסדרה "צ'רנוביל" וגל התגובות שעוררה, על תאונות גרעיניות חמורות בהיסטוריה, וגם על הלקחים שהופקו מהן במטרה לשפר את רמת הבטיחות של תחנות כוח גרעיניות שפועלות כיום. האם הכורים של היום מספיק בטוחים ומספקים פתרון הולם לאספקת אנרגיה - לפחות עד שתתאפשר הפקת אנרגיה ירוקה לחלוטין בהיקפים גדולים - או שמא ריבוי הכורים בהכרח גורר ריבוי סיכונים לסביבה ולאוכלוסייה? וגם על ההתמודדות של נפגעי אסון צ'רנוביל שחיים בישראל עם הפגיעות ועם המאבק להכרה במעמדם?
More info...
13 min
July 11, 2019
חוסן חברתי: תמונת מצב של הציבור בעוטף עזה - מאיר אלרן וכרמית פדן
ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בשיחה על מחקרם החדש, המציג תמונת מצב עדכנית של השפעת האירועים הביטחוניים על החוסן ביישובי עוטף עזה. סבבי ההסלמה בדרום, כמו גם ההצתות באמצעות עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, משפיעים באופן ניכר על החיים ביישובי עוטף עזה. האם חל שינוי כלשהו בחוסן החברתי של התושבים שם בעקבות ההסלמה שפרצה עם צעדות השיבה במרץ 2018, לאחר מספר שנים של שקט יחסי? באיזה אופן החוסן החברתי שמאפיין את האוכלוסייה באזור מתיישב עם הפרעות דחק שנגרמות מהמצב הביטחוני, או שמא הדחק יכרסם במוקדם או במאוחר בחוסן? מה עדיין חסר מבחינת המענה והמעורבות של המדינה מול התושבים?
More info...
17 min
July 11, 2019
מהנעשה באיראן: מתיחות מול המערב, הקשחת המדיניות כלפי האזרחים - רז צימט
ד"ר רז צימט מדבר על הצעדים המדיניים האחרונים של המשטר האיראני, כלפי חוץ וגם כלפי פנים: מה משמעות ההודעה שמסרה איראן השבוע על כוונתה להרחיב את שיעור העשרת אורניום? כיצד הצעד הזה מסביר את האסטרטגיה האיראנית מול המערב, לאחר שח'אמנאהי הצהיר שטהראן אמנם איננה מעוניינת במלחמה, אבל גם לא במשא ומתן עם הממשל האמריקאי? מדוע, במקביל למשבר המתהווה במפרץ הפרסי ובין איראן לארצות הברית ולמדינות נוספות, המשטר מגביר דווקא כעת את צעדי האכיפה של חוקי קוד הלבוש המחמירים? וכיצד הצעדים הללו מתקבלים בציבור, כמה חודשים בלבד לפני הבחירות לפרלמנט האיראני?
More info...
8 min
July 11, 2019
פרק 76 - הצעדים האחרונים של המשטר האיראני; תמונת מצב של הציבור בעוטף עזה; מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל?
מהנעשה באיראן: מתיחות מול המערב, הקשחת המדיניות כלפי האזרחים ד"ר רז צימט מדבר על הצעדים המדיניים האחרונים של המשטר האיראני, כלפי חוץ וגם כלפי פנים: מה משמעות ההודעה שמסרה איראן השבוע על כוונתה להרחיב את שיעור העשרת אורניום? כיצד הצעד הזה מסביר את האסטרטגיה האיראנית מול המערב, לאחר שח'אמנאהי הצהיר שטהראן אמנם איננה מעוניינת במלחמה, אבל גם לא במשא ומתן עם הממשל האמריקאי? מדוע, במקביל למשבר המתהווה במפרץ הפרסי ובין איראן לארצות הברית ולמדינות נוספות, המשטר מגביר דווקא כעת את צעדי האכיפה של חוקי קוד הלבוש המחמירים? וכיצד הצעדים הללו מתקבלים בציבור, כמה חודשים בלבד לפני הבחירות לפרלמנט האיראני? חוסן חברתי: תמונת מצב של הציבור בעוטף עזה ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן (החל מדקה 9:34) בשיחה על מחקרם החדש, המציג תמונת מצב עדכנית של השפעת האירועים הביטחוניים על החוסן ביישובי עוטף עזה. סבבי ההסלמה בדרום, כמו גם ההצתות באמצעות עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, משפיעים באופן ניכר על החיים ביישובי עוטף עזה. האם חל שינוי כלשהו בחוסן החברתי של התושבים שם בעקבות ההסלמה שפרצה עם צעדות השיבה במרץ 2018, לאחר מספר שנים של שקט יחסי? באיזה אופן החוסן החברתי שמאפיין את האוכלוסייה באזור מתיישב עם הפרעות דחק שנגרמות מהמצב הביטחוני, או שמא הדחק יכרסם במוקדם או במאוחר בחוסן? מה עדיין חסר מבחינת המענה והמעורבות של המדינה מול התושבים? מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל? על תאונות גרעיניות ולקחי בטיחות עוזי עילם (החל מדקה 26:31) נזכר ומספר, בעקבות שידור הסדרה "צ'רנוביל" וגל התגובות שעוררה, על תאונות גרעיניות חמורות בהיסטוריה, וגם על הלקחים שהופקו מהן במטרה לשפר את רמת הבטיחות של תחנות כוח גרעיניות שפועלות כיום. האם הכורים של היום מספיק בטוחים ומספקים פתרון הולם לאספקת אנרגיה - לפחות עד שתתאפשר הפקת אנרגיה ירוקה לחלוטין בהיקפים גדולים - או שמא ריבוי הכורים בהכרח גורר ריבוי סיכונים לסביבה ולאוכלוסייה? וגם על ההתמודדות של נפגעי אסון צ'רנוביל שחיים בישראל עם הפגיעות ועם המאבק להכרה במעמדם?
More info...
39 min
July 4, 2019
הטכנולוגיה בשירות המאבק בפייק-ניוז - ענבל אורפז
ענבל אורפז בשיחה על האופן בו טכנולוגיה יכולה להפחית את ההשפעה של פייק ניוז בעידן הנוכחי, ועל פתרונות טכנולוגיים הקיימים כיום להתמודדות עם תופעה שהטכנולוגיה עצמה סייעה לייצר ולהפיץ. כחלק מכך תוכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז פרסמה קול קורא במטרה לערוך מיפוי של כלל הגורמים הטכנולוגיים הרלוונטיים לתחום בארץ ובעולם - סטארטאפים, פלטפורמות להפצת תוכן, ארגונים שמקימים מערכי הגנה מפייק ניוז ומומחים בתחום.
More info...
10 min
July 4, 2019
"מועדון החלל" הערבי - יואל גוז'נסקי
יואל גוז'נסקי מציג את הפרויקטים המתחרים של מדינות ערביות בתחום החלל. מאחורי המאמצים האלה יש מוטיבציות שונות שהביאו להאצת בתחום בשנים האחרונות, כולל מחקר, פיתוח ושיתופי פעולה במטרה לבסס תשתית טכנולוגית-מדעית עצמאית, עם משמעויות ביטחוניות שנגזרות מכך. מה יש לאיחוד האמירויות להציע בתחום החלל על רקע התחרות שהתפתחה באיזור, כיצד מגיבה ערב הסעודית למאמצים של שכנותיה, ואילו עוד מדינות בדרך להישגים? ומה היו התגובות העולם הערבי לחללית הישראלית "בראשית"?
More info...
10 min
July 4, 2019
חמש שנים להכרזה על המדינה האסלאמית - יורם שוייצר
יורם שוייצר מסכם את חמש שנות פעילותה של המדינה האסלאמית (דאע"ש) מאז ההכרזה על הקמת הח'ליפות. במהלך התקופה הארגון הצליח לכבוש שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, לבצע פיגועים ברחבי העולם וגם לעבור שינויים – במבנה שלו, בפריסה שלו וברעיונות שהוא משווק. לקראת כנס שייערך במכון ב-11 ביולי ויעסוק בסלפיה-ג'האדיה, שוייצר בוחן כיצד משפיעה תבוסת המדינה האסלאמית על המחנה ועל המציאות במזרח התיכון, לאן הולך מכאן הארגון וגם מה ניתן לומר על פיגועי התאבדות בעולם במחצית הראשונה של 2019.
More info...
10 min
July 4, 2019
פרק 75 - חמש שנים להכרזה על המדינה האסלאמית; "מועדון החלל" הערבי; הטכנולוגיה בשירות המאבק בפייק-ניוז
חמש שנים להכרזה על המדינה האסלאמית יורם שוייצר מסכם את חמש שנות פעילותה של המדינה האסלאמית (דאע"ש) מאז ההכרזה על הקמת הח'ליפות. במהלך התקופה הארגון הצליח לכבוש שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, לבצע פיגועים ברחבי העולם וגם לעבור שינויים – במבנה שלו, בפריסה שלו וברעיונות שהוא משווק. לקראת כנס שייערך במכון ב-11 ביולי ויעסוק בסלפיה-ג'האדיה, שוייצר בוחן כיצד משפיעה תבוסת המדינה האסלאמית על המחנה ועל המציאות במזרח התיכון, לאן הולך מכאן הארגון וגם מה ניתן לומר על פיגועי התאבדות בעולם במחצית הראשונה של 2019. "מועדון החלל" הערבי יואל גוז'נסקי (החל מדקה 11:09) מציג את הפרויקטים המתחרים של מדינות ערביות בתחום החלל. מאחורי המאמצים האלה יש מוטיבציות שונות שהביאו להאצת בתחום בשנים האחרונות, כולל מחקר, פיתוח ושיתופי פעולה במטרה לבסס תשתית טכנולוגית-מדעית עצמאית, עם משמעויות ביטחוניות שנגזרות מכך. מה יש לאיחוד האמירויות להציע בתחום החלל על רקע התחרות שהתפתחה באיזור, כיצד מגיבה ערב הסעודית למאמצים של שכנותיה, ואילו עוד מדינות בדרך להישגים? ומה היו התגובות העולם הערבי לחללית הישראלית "בראשית"? הטכנולוגיה בשירות המאבק בפייק-ניוז ענבל אורפז (החל מדקה 21:08) בשיחה על האופן בו טכנולוגיה יכולה להפחית את ההשפעה של פייק ניוז בעידן הנוכחי, ועל פתרונות טכנולוגיים הקיימים כיום להתמודדות עם תופעה שהטכנולוגיה עצמה סייעה לייצר ולהפיץ. כחלק מכך תוכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז פרסמה קול קורא במטרה לערוך מיפוי של כלל הגורמים הטכנולוגיים הרלוונטיים לתחום בארץ ובעולם - סטארטאפים, פלטפורמות להפצת תוכן, ארגונים שמקימים מערכי הגנה מפייק ניוז ומומחים בתחום.
More info...
31 min
June 30, 2019
German-Israeli Relations: Expectations Meet Reality
In 2020 Israel and Germany will mark the 55th anniversary of the establishment of their diplomatic relations. INSS research associate Adi Kantor and Dr. Peter Lintl, researcher at the German Institute for International and Security Affairs (SWP) in Berlin, discuss the current state of affairs between the two countries. What were the expectations in the past, and how have they met the changing reality? Why are there growing disappointments? To what extent do younger generations in Germany and Israel today truly understand the importance of the relations between them? Where do the difficulties lie, and what is needed in order to improve our dialogue when looking ahead? How does the return of anti-Semitism to mainstream political and social discourse in Germany affect the relations, and how much are the two countries still haunted by the trauma of the Holocaust? What is the impact of intergenerational transmission of trauma in the family, as well as transmission of silence and denial of the crimes even today? These and other issues are explored in this podcast.
More info...
29 min
June 27, 2019
ההפסד של ארדואן באיסטנבול - גליה לינדנשטראוס
ד"ר גליה לינדנשטראוס מסבירה את הגורמים למפלה שספגה מפלגת השלטון בטורקיה בבחירות החוזרות שהתקיימו באיסטנבול. אחרי רצף של מהלכים פוליטיים מוצלחים מבחינת ארדואן, שעזרו לו לחזק את כוחה הפוליטי של מפלגתו, גבר מועמד האופוזיציה על מועמד מפלגתו. מיהו המועמד הזוכה ומה סוד ההצלחה של הקמפיין שלו? מהן המשמעויות של הניצחון והאם יש בכך כדי לנבא משהו על המשך דרכה הפוליטית של מפלגת השלטון בטורקיה, או שאיסטנבול, נכון לעתה, היא מקרה ייחודי?
More info...
5 min
June 27, 2019
עסקת המאה – מהצהרות למעשים - אודי דקל ודן שפירו
דיון מיוחד עם מנהל המכון אודי דקל והשגריר לשעבר דן שפירו בעקבות פרסום החלק הכלכלי של "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ בסדנה שהתקיימה השבוע בבחריין. החלק המורכב יותר של התכנית, זה המדיני, שאמור לכלול מתווה כלשהו ליישוב הסכסוך, טרם פורסם - מה שמעורר ספקולציות וניסיונות להיאחז ברסיסי מידע או התבטאויות של בכירי הממשל. דקל ושפירו מנסים לפענח מהם המהלכים הבאים שצפויים לקרות במסגרת האסטרטגיה של הממשל האמריקאי, מהן העמדות של הצדדים המעורבים ולבחון האם ממשל טראמפ אכן מוטה באופן מוחלט לטובת ישראל, כפי שטוענת הרשות הפלסטינית.
More info...
22 min
June 27, 2019
מפגש היועצים לביטחון לאומי - צבי מגן
השגריר לשעבר צבי מגן מנתח את הרקע והמשמעויות של מפגש הפסגה הנדיר שהתקיים השבוע בירושלים בין היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל, בעיצומה של תקופה המאופיינת במתיחות ותקריות צבאיות, שאף עלולות להתפתח לעימות. מאחר שרוסיה מגלה מעורבות רבה בסוריה וגם בהקשר של המפרץ הפרסי, עד כמה היא יכולה להיות צד שלישי שמגבש הסדרים בין הצדדים הניצים, בייחוד כשמדובר במשטר האיראני? האם רוסיה מרוויחה משהו, פוליטית, כלכלית או צבאית, מהמציאות החדשה במזרח התיכון? וגם - כיצד הפכה ישראל לגורם מתווך שעוזר למעצמות לפתור את הבעיות ביניהן?
More info...
8 min
June 27, 2019
פרק 74 - עסקת המאה – מהצהרות למעשים; מפגש היועצים לביטחון לאומי; ההפסד של ארדואן באיסטנבול
עסקת המאה – מהצהרות למעשים דיון מיוחד עם מנהל המכון אודי דקל והשגריר לשעבר דן שפירו בעקבות פרסום החלק הכלכלי של "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ בסדנה שהתקיימה השבוע בבחריין. החלק המורכב יותר של התכנית, זה המדיני, שאמור לכלול מתווה כלשהו ליישוב הסכסוך, טרם פורסם - מה שמעורר ספקולציות וניסיונות להיאחז ברסיסי מידע או התבטאויות של בכירי הממשל. דקל ושפירו מנסים לפענח מהם המהלכים הבאים שצפויים לקרות במסגרת האסטרטגיה של הממשל האמריקאי, מהן העמדות של הצדדים המעורבים ולבחון האם ממשל טראמפ אכן מוטה באופן מוחלט לטובת ישראל, כפי שטוענת הרשות הפלסטינית. מפגש היועצים לביטחון לאומי השגריר לשעבר צבי מגן (החל מדקה 23:25) מנתח את הרקע והמשמעויות של מפגש הפסגה הנדיר שהתקיים השבוע בירושלים בין היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית, רוסיה וישראל, בעיצומה של תקופה המאופיינת במתיחות ותקריות צבאיות, שאף עלולות להתפתח לעימות. מאחר שרוסיה מגלה מעורבות רבה בסוריה וגם בהקשר של המפרץ הפרסי, עד כמה היא יכולה להיות צד שלישי שמגבש הסדרים בין הצדדים הניצים, בייחוד כשמדובר במשטר האיראני? האם רוסיה מרוויחה משהו, פוליטית, כלכלית או צבאית, מהמציאות החדשה במזרח התיכון? וגם - כיצד הפכה ישראל לגורם מתווך שעוזר למעצמות לפתור את הבעיות ביניהן? ההפסד של ארדואן באיסטנבול ד"ר גליה לינדנשטראוס (החל מדקה 31:26) מסבירה את הגורמים למפלה שספגה מפלגת השלטון בטורקיה בבחירות החוזרות שהתקיימו באיסטנבול. אחרי רצף של מהלכים פוליטיים מוצלחים מבחינת ארדואן, שעזרו לו לחזק את כוחה הפוליטי של מפלגתו, גבר מועמד האופוזיציה על מועמד מפלגתו. מיהו המועמד הזוכה ומה סוד ההצלחה של הקמפיין שלו? מהן המשמעויות של הניצחון והאם יש בכך כדי לנבא משהו על המשך דרכה הפוליטית של מפלגת השלטון בטורקיה, או שאיסטנבול, נכון לעתה, היא מקרה ייחודי?
More info...
37 min
June 25, 2019
מותו של מורסי - מותו של רעיון? שיחה על רעיונות פוליטיים במזרח התיכון בעידן האביב הערבי
ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר אופיר וינטר וד"ר שרה פוייר בשיחה על רקע מותו של נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי. האם מותו, שהתקבל באדישות רבה במצרים וגם באיזור, מסמל את מותו של רעיון האסלאם ככוח פוליטי במזרח התיכון, ומהם הרעיונות המתחרים שעולים במרחב הערבי – לאומיים או פוסט-אידיאולוגיים, ואיפה משתלבת נפילתה של המדינה האסלאמית? מדוע דווקא בתוניסיה, שנחשבת לדגם מוצלח של האביב הערבי, הצליחו הפלגים האסלאמיסטיים להוביל את המעבר לדמוקרטיה? כיצד ניתן לנתח את התהליכים באיזור באמצעות סוריה כמיקרו-קוסמוס? והאם ניתן לטעון שמדינות הלאום ורעיון הלאומיות שרדו את הטלטלה, או שמא הזירות הפנימיות השסועות והשחיקה של הזהות הלאומית האותנטית עדיין מאיימות על שרידותן?
More info...
29 min
June 20, 2019
פרק 73 - המערכה על התודעה; קמפיין התודעה הישראלי בסוגיית הגרעין האיראני; רוסיה כמעצמת מידע
המערכה על התודעה עורכי המזכר "המערכה על התודעה: היבטים אסטרטגיים ומודיעיניים", דודי סימן-טוב ויוסי קופרווסר, משוחחים על חשיבות תחום התודעה ועל נושאי הקובץ: כיצד מגדירים תודעה ומערכה על תודעה, בהקשר הביטחוני ובהקשר המודיעיני? מדוע מתעסקים בנושא התודעה בעת האחרונה ומה חדש בעולם הרשתי שבו מתנהלת המערכה על התודעה? מהם האיומים העיקריים על ישראל במסגרת המערכה על התודעה ומה המענה לאיומים האלה, בדגש על קהילת המודיעין? קמפיין התודעה הישראלי בסוגיית הגרעין האיראני רונן דנגור (החל מדקה 17:43), לשעבר סגן ראש אגף המחקר במשרד ראש הממשלה, מספר על המערכה הממוקדת שניהלה ישראל בניסיון לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית בין השנים 2015-2002. מה היו השלבים השונים במהלך הקמפיין התודעתי? כיצד שילוב האמצעים התודעתיים עזר לישראל לממש את היעדים שהגדירה לעצמה, והאם הם יכולים לתפוס את מקומם של אמצעים קינטיים במקרים מסויימים? האם וכיצד ניתן להעריך את מידת ההצלחה של מבצעי התודעה הישראליים בנושא הגרעין האיראני עד כה? רוסיה כמעצמת מידע ורה מיכלין-שפיר (החל מדקה 29:17) מנתחת את תחום התודעה כפי שבא לידי ביטוי בניסיונות ההשפעה של רוסיה, על הציבור הרוסי וגם ברחבי העולם, בין השאר על רקע דיווחים והאשמות על התערבויותיה של מוסקבה במערכות בחירות של מדינות שונות. מהן היכולות והשיטות שרוסיה פיתחה בתחום הסייבר ומהן המטרות של מבצעי התודעה שהיא לכאורה מנהלת? והאם מבצעי התודעה הגדולים שרוסיה ניהלה בשנים האחרונות הצליחו?
More info...
38 min
June 20, 2019
המערכה על התודעה - דודי סימן-טוב ויוסי קופרווסר
עורכי המזכר "המערכה על התודעה: היבטים אסטרטגיים ומודיעיניים", דודי סימן-טוב ויוסי קופרווסר, משוחחים על חשיבות תחום התודעה ועל נושאי הקובץ: כיצד מגדירים תודעה ומערכה על תודעה, בהקשר הביטחוני ובהקשר המודיעיני? מדוע מתעסקים בנושא התודעה בעת האחרונה ומה חדש בעולם הרשתי שבו מתנהלת המערכה על התודעה? מהם האיומים העיקריים על ישראל במסגרת המערכה על התודעה ומה המענה לאיומים האלה, בדגש על קהילת המודיעין?
More info...
16 min
June 20, 2019
קמפיין התודעה הישראלי בסוגיית הגרעין האיראני - רונן דנגור
רונן דנגור, לשעבר סגן ראש אגף המחקר במשרד ראש הממשלה, מספר על המערכה הממוקדת שניהלה ישראל בניסיון לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית בין השנים 2015-2002. מה היו השלבים השונים במהלך הקמפיין התודעתי? כיצד שילוב האמצעים התודעתיים עזר לישראל לממש את היעדים שהגדירה לעצמה, והאם הם יכולים לתפוס את מקומם של אמצעים קינטיים במקרים מסויימים? האם וכיצד ניתן להעריך את מידת ההצלחה של מבצעי התודעה הישראליים בנושא הגרעין האיראני עד כה?
More info...
11 min
June 20, 2019
רוסיה כמעצמת מידע - ורה מיכלין שפיר
ורה מיכלין שפיר מנתחת את תחום התודעה כפי שבא לידי ביטוי בניסיונות ההשפעה של רוסיה, על הציבור הרוסי וגם ברחבי העולם, בין השאר על רקע דיווחים והאשמות על התערבויותיה של מוסקבה במערכות בחירות של מדינות שונות. מהן היכולות והשיטות שרוסיה פיתחה בתחום הסייבר ומהן המטרות של מבצעי התודעה שהיא לכאורה מנהלת? והאם מבצעי התודעה הגדולים שרוסיה ניהלה בשנים האחרונות הצליחו?
More info...
9 min
June 13, 2019
פרק 72 - חוק "חלופות מדיניות תחילה"; מגמות עדכניות בשיח בעולם הערבי; משולש סין-ארצות הברית-ישראל
חוק "חלופות מדיניות תחילה" ב-18.6 יתקיים במכון אירוע בחסות המרכז למשא ומתן יישומי ב-INSS וארגון "נשים עושות שלום", תחת הכותרת "לפני הסבב הבא: חלופות מדיניות תחילה". עו"ד גלעד שר, ד"ר יעל אדמי ועו"ד תמי יקירה משוחחים על הנושאים שצפויים לעלות לדיון: על איזה רקע נוסחה הצעת החוק שמקדם הארגון, שמטרתה לחייב את מקבלי ההחלטות בדרג המדיני לבחון חלופות לא-צבאיות באורח שוטף ושיטתי, בשגרה ובחירום, ולהפנות משאבים של זמן, קשב וכוח-אדם לחיפוש חלופות ופתרונות מדיניים? מהי מידת הישימות של הצעת החוק וכיצד יוכל להשפיע על מקבלי ההחלטות - לצד השיקולים הפרסונליים והפוליטיים שלהם - ועל כל תהליך קבלת ההחלטות המדיני? מגמות עדכניות בשיח בעולם הערבי אורית פרלוב (החל מדקה 16:53) מציגה שתי מגמות בולטות בשיח בעולם הערבי בעת האחרונה, כפי שמשתקפות ברשתות החברתיות. הראשונה היא גילויי עוינות קשה ביחס לערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים, על רקע מעורבות שלהן בנעשה במדינות צפון אפריקה שחוו בחודשים האחרונים התחדשות של מחאת "האביב הערבי", ובפרט באלג'יריה ובסודאן. השנייה היא שינוי מגמה בתחושת הדחיפות של חזבאללה וחמאס להגיע להסדרים עם ישראל. מדוע שני הארגונים, שעד כה התאפיינו באידאולוגיה של התנגדות בטווחי זמן ארוכים ובהנחה שהזמן עובד לטובתם, מנסים כעת להגיע להסכמים בהקדם האפשרי, דווקא על רקע מגמה הפוכה של משיכת זמן מכיוון ישראל? משולש סין-ארצות הברית-ישראל הדי שגב ודורון אלה (החל מדקה 32:35) מסבירים מה עומד ברקע לדרישה האמריקנית מישראל למנוע השתתפות של חברות סיניות בהקמת רשתות של תקשורת סלולרית בארץ, שהגיעה עד לכדי אזהרה של הנשיא טראמפ כי מעורבות סינית כזאת עלולה להוביל לצמצום הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל? מדוע האמריקאים מודאגים כל כך מהאפשרות שחברות סיניות תספקנה תשתיות סלולריות עבור ישראל? כשישראל נמצאת בין הפטיש לסדן, איזה מדיניות תעזור לה להיפגע כמה שפחות מהעימות בין שתי המעצמות?
More info...
46 min
June 13, 2019
משולש סין-ארצות הברית-ישראל - הדי שגב ודורון אלה
הדי שגב ודורון אלה מסבירים מה עומד ברקע לדרישה האמריקנית מישראל למנוע השתתפות של חברות סיניות בהקמת רשתות של תקשורת סלולרית בארץ, שהגיעה עד לכדי אזהרה של הנשיא טראמפ כי מעורבות סינית כזאת עלולה להוביל לצמצום הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל? מדוע האמריקאים מודאגים כל כך מהאפשרות שחברות סיניות תספקנה תשתיות סלולריות עבור ישראל? כשישראל נמצאת בין הפטיש לסדן, איזה מדיניות תעזור לה להיפגע כמה שפחות מהעימות בין שתי המעצמות?
More info...
13 min
June 13, 2019
מגמות עדכניות בשיח בעולם הערבי - אורית פרלוב
אורית פרלוב מציגה שתי מגמות בולטות בשיח בעולם הערבי בעת האחרונה, כפי שמשתקפות ברשתות החברתיות. הראשונה היא גילויי עוינות קשה ביחס לערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים, על רקע מעורבות שלהן בנעשה במדינות צפון אפריקה שחוו בחודשים האחרונים התחדשות של מחאת "האביב הערבי", ובפרט באלג'יריה ובסודאן. השנייה היא שינוי מגמה בתחושת הדחיפות של חזבאללה וחמאס להגיע להסדרים עם ישראל. מדוע שני הארגונים, שעד כה התאפיינו באידאולוגיה של התנגדות בטווחי זמן ארוכים ובהנחה שהזמן עובד לטובתם, מנסים כעת להגיע להסכמים בהקדם האפשרי, דווקא על רקע מגמה הפוכה של משיכת זמן מכיוון ישראל?
More info...
15 min
June 13, 2019
חוק "חלופות מדיניות תחילה" - גלעד שר, תמי יקירה ויעל אדמי
ב-18.6 יתקיים במכון אירוע בחסות המרכז למשא ומתן יישומי ב-INSS וארגון "נשים עושות שלום", תחת הכותרת "לפני הסבב הבא: חלופות מדיניות תחילה". עו"ד גלעד שר, ד"ר יעל אדמי ועו"ד תמי יקירה משוחחים על הנושאים שצפויים לעלות לדיון: על איזה רקע נוסחה הצעת החוק שמקדם הארגון, שמטרתה לחייב את מקבלי ההחלטות בדרג המדיני לבחון חלופות לא-צבאיות באורח שוטף ושיטתי, בשגרה ובחירום, ולהפנות משאבים של זמן, קשב וכוח-אדם לחיפוש חלופות ופתרונות מדיניים? מהי מידת הישימות של הצעת החוק וכיצד יוכל להשפיע על מקבלי ההחלטות - לצד השיקולים הפרסונליים והפוליטיים שלהם - ועל כל תהליך קבלת ההחלטות המדיני?
More info...
15 min
June 6, 2019
עודד ערן - סימנים מדאיגים ליציבותה של ירדן
עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר, בשיחה על האתגרים הניצבים בפני בית המלוכה הירדני. שלטון המלך נותר יציב בשנים האחרונות, למרות סדרה של משברים פוליטיים וכלכליים, לחצים מדיניים מהסביבה הבינלאומית ושינוי דמוגרפי בדמות מאות אלפי פליטים שהגיעו לירדן מסוריה. אולם, בעת האחרונה מתרבים הסימנים לכך ששלטונו היציב של המלך עבדאללה השני עלול להתערער. ממה נובעת החולשה הכלכלית הנוכחית בירדן, מהם התרחישים האפשריים לעתיד הקרוב של הממלכה וכיצד יכולה ישראל לעזור לעבדאללה לשמר את יציבותו?
More info...
17 min
June 6, 2019
עופר שלח - "האומץ לנצח" –על תפיסת הביטחון של ישראל
עפר שלח מתארח לרגל זכייתו פרס השנתי ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל למחקרים בביטחון ישראל, שמוענק על עבודות מחקר וספרים העוסקים בבעיות הביטחון הלאומי של ישראל. ספרו זוכה הפרס, "האומץ לנצח – מדיניות ביטחון לישראל", שיצא לאור בשנת 2015 בעקבות מבצע צוק איתן, מציע תפיסת ביטחון חדשה לישראל. שלח עונה על שאלות שעולות בספר, וביניהן - מה חסר לישראל על מנת להתמודד טוב יותר עם הסביבה המשתנה של האיומים, על אף יתרונותיה הכמותיים והאיכותיים מול אויביה, ומהם השינויים העיקריים שנדרשים כדי לעדכן את תפיסת הביטחון?
More info...
9 min
June 6, 2019
אמילי לנדאו - עיוותים בניתוח התקשורתי של מדיניות טראמפ כלפי איראן
אמילי לנדאו בוחנת את ניתוח המדיניות של הנשיא טראמפ כפי שהוא משתקף בשיח הציבורי - האם הדיווחים והפרשנויות של התקשורת, של גופי מחקר ושל פוליטיקאים בארצות הברית מציגים במדויק את האסטרטגיה של ממשל טראמפ בעניין הגרעין האיראני או שמא נוצרת תמונה מעוותת, בפרט בשאלה עד כמה טראמפ להוט לצאת למלחמה נגד המשטר האיראני? וגם - מה הצפי לגבי האפשרות של חידוש המשא ומתן בין ארצות לאיראן, ועד כמה ממשל טראמפ מוכן למשא ומתן, מהזווית הדיפלומטית ואף ברמה הטכנית?
More info...
12 min
June 6, 2019
פרק 71 - סימנים מדאיגים ליציבות ירדן; עפר שלח על תפיסת הביטחון; עיוותים בניתוח מדיניות טראמפ
סימנים מדאיגים ליציבותה של ירדן עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר, בשיחה על האתגרים הניצבים בפני בית המלוכה הירדני. שלטון המלך נותר יציב בשנים האחרונות, למרות סדרה של משברים פוליטיים וכלכליים, לחצים מדיניים מהסביבה הבינלאומית ושינוי דמוגרפי בדמות מאות אלפי פליטים שהגיעו לירדן מסוריה. אולם, בעת האחרונה מתרבים הסימנים לכך ששלטונו היציב של המלך עבדאללה השני עלול להתערער. ממה נובעת החולשה הכלכלית הנוכחית בירדן, מהם התרחישים האפשריים לעתיד הקרוב של הממלכה וכיצד יכולה ישראל לעזור לעבדאללה לשמר את יציבותו? "האומץ לנצח" –על תפיסת הביטחון של ישראל עפר שלח (החל מדקה 18:50) מתארח לרגל זכייתו פרס השנתי ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל למחקרים בביטחון ישראל, שמוענק על עבודות מחקר וספרים העוסקים בבעיות הביטחון הלאומי של ישראל. ספרו זוכה הפרס, "האומץ לנצח – מדיניות ביטחון לישראל", שיצא לאור בשנת 2015 בעקבות מבצע צוק איתן, מציע תפיסת ביטחון חדשה לישראל. שלח עונה על שאלות שעולות בספר, וביניהן - מה חסר לישראל על מנת להתמודד טוב יותר עם הסביבה המשתנה של האיומים, על אף יתרונותיה הכמותיים והאיכותיים מול אויביה, ומהם השינויים העיקריים שנדרשים כדי לעדכן את תפיסת הביטחון? עיוותים בניתוח התקשורתי של מדיניות טראמפ כלפי איראן אמילי לנדאו (החל מדקה 28:39) בוחנת את ניתוח המדיניות של הנשיא טראמפ כפי שהוא משתקף בשיח הציבורי - האם הדיווחים והפרשנויות של התקשורת, של גופי מחקר ושל פוליטיקאים בארצות הברית מציגים במדויק את האסטרטגיה של ממשל טראמפ בעניין הגרעין האיראני או שמא נוצרת תמונה מעוותת, בפרט בשאלה עד כמה טראמפ להוט לצאת למלחמה נגד המשטר האיראני? וגם - מה הצפי לגבי האפשרות של חידוש המשא ומתן בין ארצות לאיראן, ועד כמה ממשל טראמפ מוכן למשא ומתן, מהזווית הדיפלומטית ואף ברמה הטכנית?
More info...
40 min
May 30, 2019
אורנה מזרחי - האם חיזבאללה מעוניין במלחמה עם ישראל?
אורנה מזרחי מנסה לענות על שאלת היתכנות ההסלמה האפשרית בגבול הצפוני, על רקע התפתחויות מדאיגות שמעוררות חשש מהידרדרות לעימות צבאי: מסרי אזהרה שהעבירה ישראל ללבנון ולקהילה הבינלאומית באחרונה בנוגע להתחמשות חזבאללה בטילים מדויקים והמשבר המתפתח בין ארצות הברית לאיראן – שעשויות להיות לו השלכות גם על המצב בגבול ישראל. האם המצוקה הכלכלית אליה נקלע חזבאללה משפיעה על מוכנותו למלחמה עם ישראל? כיצד עלולים ישראל וחיזבאללה להיקלע למלחמה, גם אם אינם חפצים בכך?
More info...
10 min
May 30, 2019
אבירם ברקאי - מלחמות ישראל בספרות העיונית
ב-4 ביוני ייערך במכון הטקס השנתי להענקת הפרס ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל למחקרים בביטחון ישראל, על עבודות מחקר וספרים העוסקים בבעיות הביטחון הלאומי של ישראל. אבירם ברקאי, אחד מחתני הפרס לשנת תשע"ט, משוחח על ספריו בנושא מלחמות ישראל, תהליך המחקר והכתיבה והאתגר בהנגשת הנושא לקהל הרחב: מדוע בחר לשים את סיפורי הלוחמים במרכז ספריו; כיצד מתפתח תהליך כתיבה של ספר שתכליתו היא הפרכת קונספירציה על מלחמת יום הכיפורים; ומהן הבעיות והאתגרים בשלבי המחקר והכתיבה של ספרים על קרבות במקרה של עדויות סותרות, וכאשר חלק מהמקורות הראשוניים גנוזים ואינם חשופים לציבור?
More info...
13 min
May 30, 2019
אור יששכר - האסטרטגיה של ארצות הברית באפגניסטן
אור יששכר בוחן את האסטרטגיה המדינית האמריקאית באפגניסטן על רקע התפתחויות איזוריות. מה שהחל כמבצע נגד הטליבאן ואל-קאעדה, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר בימי כהונתו של הנשיא ג'ורג' וו בוש, הלך והתארך כדי לאפשר המשך לחימה בטרור וסיוע לשלטון הרעוע במדינה בתקופת אובמה, ומגיע עד לימים אלה, ימי כהונתו של טראמפ, שמאותת שהגיע הזמן לשינוי. מה היו ההישגים והטעויות של ממשלי בוש ואובמה באפגניסטן והאם טראמפ פועל בהתאם להצהרותיו מ-2017?
More info...
11 min
May 30, 2019
פרק 70 - האם חיזבאללה מעוניין במלחמה?; האסטרטגיה של ארה"ב באפגניסטן; ומלחמות ישראל בספרות העיונית
האם חיזבאללה מעוניין במלחמה עם ישראל? אורנה מזרחי מנסה לענות על שאלת היתכנות ההסלמה האפשרית בגבול הצפוני, על רקע התפתחויות מדאיגות שמעוררות חשש מהידרדרות לעימות צבאי: מסרי אזהרה שהעבירה ישראל ללבנון ולקהילה הבינלאומית באחרונה בנוגע להתחמשות חזבאללה בטילים מדויקים והמשבר המתפתח בין ארצות הברית לאיראן – שעשויות להיות לו השלכות גם על המצב בגבול ישראל. האם המצוקה הכלכלית אליה נקלע חזבאללה משפיעה על מוכנותו למלחמה עם ישראל? כיצד עלולים ישראל וחיזבאללה להיקלע למלחמה, גם אם אינם חפצים בכך? האסטרטגיה של ארצות הברית באפגניסטן אור יששכר (החל מדקה 11:25) בוחן את האסטרטגיה המדינית האמריקאית באפגניסטן על רקע התפתחויות איזוריות. מה שהחל כמבצע נגד הטליבאן ואל-קאעדה, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר בימי כהונתו של הנשיא ג'ורג' וו בוש, הלך והתארך כדי לאפשר המשך לחימה בטרור וסיוע לשלטון הרעוע במדינה בתקופת אובמה, ומגיע עד לימים אלה, ימי כהונתו של טראמפ, שמאותת שהגיע הזמן לשינוי. מה היו ההישגים והטעויות של ממשלי בוש ואובמה באפגניסטן והאם טראמפ פועל בהתאם להצהרותיו מ-2017? מלחמות ישראל בספרות העיונית ב-4 ביוני ייערך במכון הטקס השנתי להענקת הפרס ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל למחקרים בביטחון ישראל, על עבודות מחקר וספרים העוסקים בבעיות הביטחון הלאומי של ישראל. אבירם ברקאי (החל מדקה 23:12), אחד מחתני הפרס לשנת תשע"ט, משוחח על ספריו בנושא מלחמות ישראל, תהליך המחקר והכתיבה והאתגר בהנגשת הנושא לקהל הרחב: מדוע בחר לשים את סיפורי הלוחמים במרכז ספריו; כיצד מתפתח תהליך כתיבה של ספר שתכליתו היא הפרכת קונספירציה על מלחמת יום הכיפורים; ומהן הבעיות והאתגרים בשלבי המחקר והכתיבה של ספרים על קרבות במקרה של עדויות סותרות, וכאשר חלק מהמקורות הראשוניים גנוזים ואינם חשופים לציבור?
More info...
37 min
May 28, 2019
70 Years to Israel-UN Relations: Relevance, Roles and the Current Reality
Nickolay Mladenov, UN Special Coordinator for the Middle East Peace Process and Envoy of the UN Secretary-General to the Quartet, spoke with Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky about the Israel-UN relationship. May 2019 marks seventy years since Israel acquired state membership status in the UN. In the decades that have elapsed, the UN has grown from 59 to 193 member states. Does this mean the UN is more powerful now than it was when Israel first joined? What is the UN’s role vis-à-vis the Israeli-Palestinian deadlock, and what can be said about the bias toward Israel in certain UN bodies? Other topics of discussion included the UN as an international organization in the current world order; the UN’s work in Israel and the region; and recent developments, including the escalation between Israel and Hamas and President Trump’s proposed peace plan.
More info...
30 min
May 23, 2019
גבריאלה שלו ויוני אשפר - 70 שנה ליחסי ישראל-או"ם
כנס מיוחד שיתקיים ב-27 במאי במכון יציין 70 שנה ליחסי ישראל-או"ם, תחת הכותרת "בוחרים את דרכנו". לכבוד האירוע התארחו אצלנו לשיחה משותפת השגרירה פרופ' גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם, ויוני אשפר, יועץ מדיני בלשכת המתאם המיוחד מטעם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון. על הפרק תפקידיו ומטרותיו של האו"ם כיום ויחסיו עם מדינת ישראל, בפרט בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני: האם וכיצד הקשרים הישירים בין שגרירי מדינות משפיעים על הקשרים הדיפלומטיים ביניהן? איזה תפקיד ממלא האו"ם בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כיום ומה תפקידו בעת סבבי ההסלמה בעזה? עד כמה משפיע בפועל הנרטיב הפלסטיני על האו"ם והאם האסטרטגיה של הנשיא טראמפ להוציא את ארה"ב מהמועצה לזכויות אדם (ומאונסק"ו) צפויה להיטיב עם ישראל או להזיק לה?
More info...
23 min
May 23, 2019
שחר עילם - אמריקה משתנה: מהן ההשלכות לישראל?
שחר עילם משוחח על מצבה של מערכת היחסים המיוחדת בין ישראל לארצות הברית ולקהילה היהודית בה, בעקבות התעוררות גלי אנטישמיות ודה לגיטימציה נגד ישראל - בציבור ובפוליטיקה האמריקאית. התקופה הנוכחית מתאפיינת בקיטוב ציבורי ופוליטי גוברים; בהתחזקות פוליטיקה של זהויות ביחד עם שיח פופוליסטי, מוקצן ורווי ביטויי שנאה; במתקפה נגד האליטות המסורתיות ונגד מוסדות המייצגים את הסדר הקיים; ובקריסת הקונצנזוס הדו-מפלגתי כבסיס לחקיקה ולמדיניות. כיצד האווירה הסוערת בארצות הברית משפיעה על הקהילה היהודית הגדולה שם? האם המגמות הללו פוגעות במערכת היחסים שלה עם ישראל? ומה תרומתו של הנשיא טראמפ לתהליכים המתוארים?
More info...
12 min
May 23, 2019
פרק 69 - 70 שנה ליחסי ישראל-או"ם; אמריקה משתנה: מהן ההשלכות לישראל?
70 שנה ליחסי ישראל-או"ם כנס מיוחד שיתקיים ב-27 במאי במכון יציין 70 שנה ליחסי ישראל-או"ם, תחת הכותרת "בוחרים את דרכנו". לכבוד האירוע התארחו אצלנו לשיחה משותפת השגרירה פרופ' גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם, ויוני אשפר, יועץ מדיני בלשכת המתאם המיוחד מטעם האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון. על הפרק תפקידיו ומטרותיו של האו"ם כיום ויחסיו עם מדינת ישראל, בפרט בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני: האם וכיצד הקשרים הישירים בין שגרירי מדינות משפיעים על הקשרים הדיפלומטיים ביניהן? איזה תפקיד ממלא האו"ם בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני כיום ומה תפקידו בעת סבבי ההסלמה בעזה? עד כמה משפיע בפועל הנרטיב הפלסטיני על האו"ם והאם האסטרטגיה של הנשיא טראמפ להוציא את ארה"ב מהמועצה לזכויות אדם (ומאונסק"ו) צפויה להיטיב עם ישראל או להזיק לה? אמריקה משתנה: מהן ההשלכות לישראל? שחר עילם (החל מדקה 24:20) משוחח על מצבה של מערכת היחסים המיוחדת בין ישראל לארצות הברית ולקהילה היהודית בה, בעקבות התעוררות גלי אנטישמיות ודה לגיטימציה נגד ישראל - בציבור ובפוליטיקה האמריקאית. התקופה הנוכחית מתאפיינת בקיטוב ציבורי ופוליטי גוברים; בהתחזקות פוליטיקה של זהויות ביחד עם שיח פופוליסטי, מוקצן ורווי ביטויי שנאה; במתקפה נגד האליטות המסורתיות ונגד מוסדות המייצגים את הסדר הקיים; ובקריסת הקונצנזוס הדו-מפלגתי כבסיס לחקיקה ולמדיניות. כיצד האווירה הסוערת בארצות הברית משפיעה על הקהילה היהודית הגדולה שם? האם המגמות הללו פוגעות במערכת היחסים שלה עם ישראל? ומה תרומתו של הנשיא טראמפ לתהליכים המתוארים?
More info...
37 min
May 16, 2019
פרק 68 - המתיחות בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי; מהו ניצחון?; השפעת יחסי ישראל-ארה"ב על מבצע צוק איתן
המתיחות בין ארצות הברית לאיראן והאירועים במפרץ הפרסי ד"ר יואל גוז'נסקי וסימה שיין דנים במתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן ובאירועים שבאו בעקבותיה בזירת ההתנגשות שבמפרץ הפרסי: תקיפת ארבע ספינות מסחריות מול אל-פוג'ירה שבאמירויות ופיגוע נגד מתקני נפט בערב הסעודית. מה קרה בימים האחרונים שהאיץ את מה שנתפש כתגובה איראנית תקיפה לסנקציות המחריפות נגדה? מהי המטרה של האיראנים באירועים האלה - האם פניהם לעימות או לריסון הצעדים שננקטו נגדם על ידי ארצות הברית? האם ישנה היתכנות לתרחיש של הסלמה משמעותית ומלחמה בין ארצות הברית לאיראן, וכיצד ייראה תרחיש שכזה, גם מבחינתה של ישראל? מהו ניצחון? ד"ר שמואל חרל"פ (החל מדקה 18:54) דן במורכבות מושג ה"ניצחון" ובביטויים שלו במלחמות ישראל לאורך השנים. בעקבות סדנה מיוחדת שכינס הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, שהוקדשה לסוגיית ההגדרה של מושג הניצחון ונועדה להבין מה ייחשב ל"ניצחון מובהק" במלחמה הבאה, חרל"פ מסביר מהו "ניצחון אובייקטיבי" לעומת "ניצחון סובייקטיבי" במערכות צבאיות, ומדוע מאז מלחמת יום הכיפורים הניצחונות הישראליים הם סובייקטיביים בלבד. וגם - מה צריכה ישראל לעשות ובאילו משאבים עליה להשקיע על מנת להשיג ניצחון אובייקטיבי במערכה הבאה? השפעת יחסי ישראל-ארה"ב על מבצע צוק איתן פרופ' זכי שלום (החל מדקה 31:09) בשיחה לרגל יציאת ספרו החדש: Israel, the United States, and the War Against Hamas; July-August 2014, the "Special Relationship" under Scrutiny. כיצד מהלכי המבצע הצבאי הישראלי מול חמאס בעזה הושפעו מהשיקולים ששקלו בוושינגטון – לפני המבצע, במהלכו ובסיומו? איזה אינטרסים מדינים בינלאומיים משתקפים במבצע "צוק איתן"? אילו היה מתנהל מבצע דומה, כשבבית הלבן יושב טראמפ – האם הוא היה מתנהל באופן שונה מהותית?
More info...
41 min
May 16, 2019
זכי שלום - השפעת יחסי ישראל-ארה"ב על מבצע צוק איתן
פרופ' זכי שלום בשיחה לרגל יציאת ספרו החדש: Israel, the United States, and the War Against Hamas; July-August 2014, the "Special Relationship" under Scrutiny. כיצד מהלכי המבצע הצבאי הישראלי מול חמאס בעזה הושפעו מהשיקולים ששקלו בוושינגטון – לפני המבצע, במהלכו ובסיומו? איזה אינטרסים מדינים בינלאומיים משתקפים במבצע "צוק איתן"? אילו היה מתנהל מבצע דומה, כשבבית הלבן יושב טראמפ – האם הוא היה מתנהל באופן שונה מהותית?
More info...
10 min
May 16, 2019
שמואל חרל"פ - מהו ניצחון?
ד"ר שמואל חרל"פ דן במורכבות מושג ה"ניצחון" ובביטויים שלו במלחמות ישראל לאורך השנים. בעקבות סדנה מיוחדת שכינס הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, שהוקדשה לסוגיית ההגדרה של מושג הניצחון ונועדה להבין מה ייחשב ל"ניצחון מובהק" במלחמה הבאה, חרל"פ מסביר מהו "ניצחון אובייקטיבי" לעומת "ניצחון סובייקטיבי" במערכות צבאיות, ומדוע מאז מלחמת יום הכיפורים הניצחונות הישראליים הם סובייקטיביים בלבד. וגם - מה צריכה ישראל לעשות ובאילו משאבים עליה להשקיע על מנת להשיג ניצחון אובייקטיבי במערכה הבאה?
More info...
12 min
May 15, 2019
The JCPOA: What Looms Ahead
INSS Director Amos Yadlin sits down with Ari Heistein to speak about the rising tensions surrounding the Iran nuclear deal. They discuss the weaknesses of the JCPOA, the risks in leaving it, and what President Trump wants from his "maximum pressure" campaign. Looking ahead, they consider Iran's options and what Israel might do to prepare for contingencies - including the possibility of facing an unrestrained Iranian nuclear program on its own, without the support of others.
More info...
23 min
May 15, 2019
סימה שיין ויואל גוז'נסקי - המתיחות בין ארצות הברית לאיראן והאירועים במפרץ הפרסי
ד"ר יואל גוז'נסקי וסימה שיין דנים במתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן ובאירועים שבאו בעקבותיה בזירת ההתנגשות שבמפרץ הפרסי: תקיפת ארבע ספינות מסחריות מול אל-פוג'ירה שבאמירויות ופיגוע נגד מתקני נפט בערב הסעודית. מה קרה בימים האחרונים שהאיץ את מה שנתפש כתגובה איראנית תקיפה לסנקציות המחריפות נגדה? מהי המטרה של האיראנים באירועים האלה - האם פניהם לעימות או לריסון הצעדים שננקטו נגדם על ידי ארצות הברית? האם ישנה היתכנות לתרחיש של הסלמה משמעותית ומלחמה בין ארצות הברית לאיראן, וכיצד ייראה תרחיש שכזה, גם מבחינתה של ישראל?
More info...
18 min
May 9, 2019
חדשנות, טכנולוגיה וביטחון: ישראל בת 71
נכון לשנת 2019 ישראל היא אחת המדינות המובילות מבחינה טכנולוגית בעולם. מלבד ההתייחסות אליה כאל "אומת סטרט-אפ" (סטארט אפ ניישן) באופן כללי, לישראל כמה נקודות חוזקה פרטניות בתחום הטכנולוגיה ובתוכן טכנולוגיה צבאית. היתרון הטכנולוגי סומן כרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל עוד על ידי דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, יחד עם השקעה באיכותו של כוח האדם, שהיו אמורים ביחד עם יתר חלקי התפיסה לסייע בהתמודדות של הצה"לית במציאות של מעטים מול רבים. בן גוריון הדגיש בכתביו גם את החשיבות של המדע והטכנולוגיה בזירה האזרחית, והדבר קיבל גם ביטויים בהשקעות תקציביות ותשומות לאומיות לאורך השנים. בעשורים האחרונים ישראל היא גם יצואנית נשק מן המובילות בעולם. יחד עם זאת, היא עדיין נתמכת על ידי ארצות הברית בכספי סיוע, רכש בטחוני ובאמצעות ה"QME", שמעוגן בחוק של הקונגרס האמריקאי ושאמור לשמר את היתרון האיכותי שלה בתחום של טכנולוגיה צבאית על פני מדינות אחרות במזרח התיכון. לכבוד יום העצמאות ה 71 למדינת ישראל, תא"ל (מיל.) עוזי עילם, תא"ל (מיל.) ד"ר ששון חדד וד"ר לירן ענתבי משוחחים על מקומן של התעשיות הבטחוניות, ההובלה הטכנולוגית הישראלית והסיוע הביטחוני האמריקאי.
More info...
29 min
May 7, 2019
פרק 67 - "בקולן": תוכנית מיוחדת ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה
בפרק זה אנו מתמקדים במקומן של נשים אל מול האובדן והשכול, דרך התבוננות על צדדים מגוונים וייחודיים של חוויות, תחושות ותפישות שקשורות ביום הזה. רות שפירא, עמית קרטס-בנין ועדה גורדון-לנדסברג משוחחות ומשתפות בחוויית השכול מנקודת מבטן האישית: הדרכים הדומות והשונות להתמודד עם האובדן, וגם היחס של הסביבה – כיצד החברה הישראלית מקבלת אותן והאם המדינה קשובה לקולן ולדעתן?
More info...
48 min
May 1, 2019
פרק 66 - זיכרון השואה - בישראל ובגרמניה
שיחה מיוחדת לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה עם מנהל המכון אודי דקל וחוקרת אירופה ואנטישמיות, עדי קנטור, על ההשלכות ארוכות הטווח של זיכרון השואה, הטראומה והצלקות שהיא הותירה בזהות הישראלית והאופן בו הזיכרון התעצב בחברה במרוצת השנים. השניים בחנו את האופן בו תודעת הקורבנות משפיעה על דפוסי החשיבה של החברה הישראלית ועל עיצוב המדיניות והאסטרטגיה של המדינה במגוון זירות, ומנגד - כיצד הגרמנים מתבוננים בשאלת האחריות שלהם ומה מסופר כיום בגרמניה לדורות הצעירים.
More info...
25 min
April 17, 2019
פרק 65 - פרויקט הטילים האיראני; דו"ח מזכ"ל האו"ם על רקע "מגן צפוני"; הבחירות המקומיות בטורקיה
ד"ר אפרים קם מנתח את המהלך האחרון של טראמפ בניסיון להפעיל לחץ על איראן – ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור. מה חשיבותו של הארגון הצבאי שאינו חלק מהצבא האיראני הסדיר, מה משמעותה של ההכרזה וכיצד הגיבה איראן? וגם – קם מפרט על מחקרו בנושא פרויקט הטילים האיראני: הרקע לפיתוחו, מטרותיו והאפשרות של עימות עם ישראל באמצעות מערך הטילים הגדול ביותר במזרח התיכון. מה שואף המשטר האיראני להשיג באמצעות מאמץ הפיתוח והפריסה של הטילים באזור כיום, באמצעות השלוחים של המשטר בסוריה, לבנון ותימן? ומהם התנאים לתרחיש שבו יופעל מערך הטילים נגד ישראל? אסף אוריון (החל מדקה 14:18) בשיחה על התועלת של כוח שמירת השלום של האו"ם בדרום לבנון, יוניפי"ל, עבור ישראל, במתכונתו המשודרגת אחרי מלחמת לבנון השנייה, ועל רקע מבצע "מגן צפוני" בגבול ישראל-לבנון. בהתחשב במציאות שמעבר לקו הכחול בדרום לבנון ולאחר כמעט 13 שנים בהם חיזבאללה ממשיך להרחיב את הפעילות הצבאית שלו מדרום לליטני על אף האיסור שבהחלטה 1701, איזה פוטנציאל היה להחלטת מועצמת הביטחון של האו"ם מסיום המלחמה, ועד כמה הוא מומש? האם ישראל יכולה להשתמש באירועי חשיפת המנהרות בזירה הבינלאומית, כדי לשפר את המציאות הביטחונית מעבר לגבול – בדגש על היחסים בין יוניפי"ל, צבא לבנון וארגון חיזבאללה? ד"ר גליה לינדנשטראוס (החל מדקה 25:02) בוחנת את המציאות הפוליטית בטורקיה תחת משטר ארדואן, בעקבות הפסדיו בבחירות המקומיות בערים מרכזיות כגון איסטנבול ואנקרה. מה עומד ברקע לתוצאה המאכזבת עבור מפלגת השלטון, "מפלגת הצדק והפיתוח", ומה צפויות להיות ההשלכות שלה על רפורמות שתבצע המפלגה עד הבחירות הכלליות הבאות? וגם – דיון על העסקה לרכישת מערכת ההגנה האווירית s400 מרוסיה והשפעותיה על היחסים בין טורקיה לארצות הברית: מה הוביל את ארדואן למהלך של התקרבות לרוסיה מצד אחד, וניסיון לשמר את היחסים עם ארצות הברית מנגד, והאם יצטרך להכריע בין הצדדים?
More info...
33 min
April 17, 2019
גליה לינדנשטראוס - ניתוח הבחירות המקומיות בטורקיה והאתגרים של ארדואן
ד"ר גליה לינדנשטראוס בוחנת את המציאות הפוליטית בטורקיה תחת משטר ארדואן, בעקבות הפסדיו בבחירות המקומיות בערים מרכזיות כגון איסטנבול ואנקרה. מה עומד ברקע לתוצאה המאכזבת עבור מפלגת השלטון, "מפלגת הצדק והפיתוח", ומה צפויות להיות ההשלכות שלה על רפורמות שתבצע המפלגה עד הבחירות הכלליות הבאות? וגם – דיון על העסקה לרכישת מערכת ההגנה האווירית s400 מרוסיה והשפעותיה על היחסים בין טורקיה לארצות הברית: מה הוביל את ארדואן למהלך של התקרבות לרוסיה מצד אחד, וניסיון לשמר את היחסים עם ארצות הברית מנגד, והאם יצטרך להכריע בין הצדדים?
More info...
8 min
April 17, 2019
אפרים קם - ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור ופרויקט הטילים האיראני
ד"ר אפרים קם מנתח את המהלך האחרון של טראמפ בניסיון להפעיל לחץ על איראן – ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור. מה חשיבותו של הארגון הצבאי שאינו חלק מהצבא האיראני הסדיר, מה משמעותה של ההכרזה וכיצד הגיבה איראן? וגם – קם מפרט על מחקרו בנושא פרויקט הטילים האיראני: הרקע לפיתוחו, מטרותיו והאפשרות של עימות עם ישראל באמצעות מערך הטילים הגדול ביותר במזרח התיכון. מה שואף המשטר האיראני להשיג באמצעות מאמץ הפיתוח והפריסה של הטילים באזור כיום, באמצעות השלוחים של המשטר בסוריה, לבנון ותימן? ומהם התנאים לתרחיש שבו יופעל מערך הטילים נגד ישראל?
More info...
13 min
April 17, 2019
אסף אוריון - דו"ח מזכ"ל האו"ם העתי על רקע "מגן צפוני"
אסף אוריון בשיחה על התועלת של כוח שמירת השלום של האו"ם בדרום לבנון, יוניפי"ל, עבור ישראל, במתכונתו המשודרגת אחרי מלחמת לבנון השנייה, ועל רקע מבצע "מגן צפוני" בגבול ישראל-לבנון. בהתחשב במציאות שמעבר לקו הכחול בדרום לבנון ולאחר כמעט 13 שנים בהם חיזבאללה ממשיך להרחיב את הפעילות הצבאית שלו מדרום לליטני על אף האיסור שבהחלטה 1701, איזה פוטנציאל היה להחלטת מועצמת הביטחון של האו"ם מסיום המלחמה, ועד כמה הוא מומש? האם ישראל יכולה להשתמש באירועי חשיפת המנהרות בזירה הבינלאומית, כדי לשפר את המציאות הביטחונית מעבר לגבול – בדגש על היחסים בין יוניפי"ל, צבא לבנון וארגון חיזבאללה?
More info...
10 min
April 11, 2019
פרק 64 - מאמצי ישראל לאיתור נעדרים ושבויים; אמת, פוסט-אמת ופייק ניוז; סיכונים לבני נוער ברשת
בצל החזרת גופתו של זכריה באומל: מאמצי ישראל לאיתור נעדרים ושבויים יורם שוייצר מספר, על רקע גילוי שרידי גופתו של זכריה באומל בסוריה והבאתו לקבורה בישראל, על המאמצים שעושה מדינת ישראל כדי לאתר את נעדריה ושבויה, בכוחות עצמה ובסיוע בינלאומי. ממעט הפרטים שהותרו לפרסום על פרשת נעדרי קרב סולטן יעקוב (1982), רוסיה הייתה ציר מרכזי וחייליה הם שמצאו את שרידי הגופה והעבירו אותם לישראל. מה מאפיין את המאמצים של ישראל במאמציה לאתר נעדרים ושבויים לאורך השנים - מה היעד, איזה אמצעים ומשאבים היא משקיעה ומה מתרחש מאחורי הקלעים? עד כמה ישראל פיתחה יכולת עצמאית ייחודית בתחום הזה ועד כמה היא נעזרת בכוחות מקומיים ובגורמים מצד שלישי? וגם - מה ניתן לומר על המשך המאמצים להשיג מידע על פרשת רון ארד? אמת, פוסט-אמת ופייק ניוז והשפעתם על קבלת החלטות לקראת אירוע השקת תכנית המחקר "ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ו-פייק ניוז, על שם רב אלוף במילואים אמנון ליפקין שחק ז"ל, בכנס שייערך במכון ב-17 באפריל, סגן ראש המכון איתי ברון וד"ר יעל ברהמס (החל מדקה 9:54) עוסקים בהרחבה במושג "פוסט אמת": מהזווית הפילוסופית וגם בהשפעתו על הביטחון הלאומי. כיצד תיאוריות פילוסופיות על מושג ה"אמת" תורמות להבנת מושג ה"פוסט-אמת", ומהם הגורמים שהובילו למרכזיותו של המושג בשיח ועוצמתו הגוברת על תחומים רבים? כיצד "פוסט אמת" ו"פייק ניוז" משפיעים על קבלת החלטות וחודרים למרכז העצבים של ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי – למשל, במקרה של קהילת המודיעין האמריקנית וממשל טראמפ? סיכונים לבני נוער ברשת ד"ר לימור עציוני (החל מדקה 27:46) מפרטת על סיכונים שנשקפים לבני נוער ברשת האינטרנט, ובכלל זה חשיפה לתוכן פוגעני, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בשנים האחרונות. מהם סוגי הסיכונים אליהם נחפשים בני נוער, בין אם תוך שימוש תמים ברשת ובין אם בעקבות פגיעה מכוונת? מדוע אין ביקורת ובדיקה של התוכן אליו נחשפת האוכלוסיה החלשה והפגיעה, בעידן בו גם לילדים קטנים יש גישה למכשירים שמחוברים לאינטרנט במהלך שעות רבות של היום? מהו הפתרון שמציעה ד"ר עציוני, המתבסס על טכנולוגיה בה משתמשים בעולם הפרסום ברשת?
More info...
38 min
April 11, 2019
לימור עציוני - סיכונים לבני נוער ברשת
ד"ר לימור עציוני מפרטת על סיכונים שנשקפים לבני נוער ברשת האינטרנט, ובכלל זה חשיפה לתוכן פוגעני, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בשנים האחרונות. מהם סוגי הסיכונים אליהם נחפשים בני נוער, בין אם תוך שימוש תמים ברשת ובין אם בעקבות פגיעה מכוונת? מדוע אין ביקורת ובדיקה של התוכן אליו נחשפת האוכלוסיה החלשה והפגיעה, בעידן בו גם לילדים קטנים יש גישה למכשירים שמחוברים לאינטרנט במהלך שעות רבות של היום? מהו הפתרון שמציעה ד"ר עציוני, המתבסס על טכנולוגיה בה משתמשים בעולם הפרסום ברשת?
More info...
10 min
April 11, 2019
איתי ברון ויעל ברהמס - אמת, פוסט-אמת ופייק ניוז והשפעתם על קבלת החלטות
לקראת אירוע השקת תכנית המחקר "ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ו-פייק ניוז, על שם רב אלוף במילואים אמנון ליפקין שחק ז"ל, בכנס שייערך במכון ב-17 באפריל, סגן ראש המכון איתי ברון וד"ר יעל ברהמס עוסקים בהרחבה במושג "פוסט אמת": מהזווית הפילוסופית וגם בהשפעתו על הביטחון הלאומי. כיצד תיאוריות פילוסופיות על מושג ה"אמת" תורמות להבנת מושג ה"פוסט-אמת", ומהם הגורמים שהובילו למרכזיותו של המושג בשיח ועוצמתו הגוברת על תחומים רבים? כיצד "פוסט אמת" ו"פייק ניוז" משפיעים על קבלת החלטות וחודרים למרכז העצבים של ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי – למשל, במקרה של קהילת המודיעין האמריקנית וממשל טראמפ?
More info...
18 min
April 11, 2019
יורם שוייצר - בצל החזרת גופתו של זכריה באומל: מאמצי ישראל לאיתור נעדרים ושבויים
יורם שוייצר מספר, על רקע גילוי שרידי גופתו של זכריה באומל בסוריה והבאתו לקבורה בישראל, על המאמצים שעושה מדינת ישראל כדי לאתר את נעדריה ושבויה, בכוחות עצמה ובסיוע בינלאומי. ממעט הפרטים שהותרו לפרסום על פרשת נעדרי קרב סולטן יעקוב (1982), רוסיה הייתה ציר מרכזי וחייליה הם שמצאו את שרידי הגופה והעבירו אותם לישראל. מה מאפיין את המאמצים של ישראל במאמציה לאתר נעדרים ושבויים לאורך השנים - מה היעד, איזה אמצעים ומשאבים היא משקיעה ומה מתרחש מאחורי הקלעים? עד כמה ישראל פיתחה יכולת עצמאית ייחודית בתחום הזה ועד כמה היא נעזרת בכוחות מקומיים ובגורמים מצד שלישי? וגם - מה ניתן לומר על המשך המאמצים להשיג מידע על פרשת רון ארד?
More info...
8 min
April 10, 2019
השלכות תוצאות הבחירות על הזירה המדינית – האם סיפוח מעבר לפינה?
ד"ר יהודה בן מאיר, עו"ד פנינה שרביט ברוך וקים לביא דנים ביום שאחרי הבחירות, והנושא המדיני על הפרק: נתניהו התחייב לפעול לקידום סיפוח השטחים ביהודה ושומרון בקמפיין הבחירות של הליכוד, וכעת יצטרך כנראה להתמודד עם קואליציה שתדרוש שיקיים את הבטחותיו. האם סביר שתהליכי הסיפוח ייפתחו בחוקים נקודתיים הנוגעים לאיזורים כגון מעלה אדומים וגוש עציון, תוך חתירה לסיפוח זוחל, או שגורמים בימין יחתרו להחלת ריבונות מלאה על כל ההתיישבויות? האם נתניהו יחכה לפרסום תוכנית המאה של טראמפ שעשויה לשמש כהכשר למהלכים בשטח, על אף התנגדות פלסטינית, והאם טראמפ צפוי לעזור לנתניהו על ידי בלימה מבחוץ של מהלך סיפוח מלא של שטח C? מה תהיינה התגובות של הקהילה הבינלאומית לתהליכי סיפוח וכיצד הדבר יתיישב עם תרחיש של עליית ממשל דמוקרטי עתידי בארצות הברית? כמו כן, האם הממשלה החדשה בראשות נתניהו צפויה להעמיק את הקרע עם המפלגה הדמוקרטית ועם יהדות ארצות הברית?
More info...
21 min
April 8, 2019
The Political Contours of the Middle East and North Africa
Some eight years after what came to be known in Israel as the regional "upheaval," and elsewhere as "the Arab Spring," Brig. Gen. (ret.) Itai Brun and Dr. Sarah Feuer sit down to discuss the political contours of the Middle East and North Africa today. Drawing on a recent article written with INSS Neubauer research associate Itay Haiminis, they offer a framework of competing hypotheses for understanding the current state of affairs across the region, and demonstrate the framework's utility in assessing unfolding developments in Libya and Algeria. They close with a discussion of the policy dilemmas and choices Israel has confronted in light of the region's unrest.
More info...
25 min
April 4, 2019
פרק 63 - נורמליזציה עם מדינות ערב בהיעדר מו"מ; המציאות ויחסי הכוחות בסוריה; העורף בעקבות ירי רקטות
נורמליזציה עם מדינות ערב בהיעדר תהליך מדיני מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, בוחן את סימני ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב, ומדינות המפרץ הערביות בפרט, בעת האחרונה: חילופי מסרים מדיניים, מחוות דיפלומטיות כגון ביקורים רשמיים של בכירים ישראלים במדינות האלה, פגישות בפורמים בינלאומיים וגם השתתפות של אנשי עסקים וספורטאים ישראלים באירועים בינלאומיים שמתקיימים במדינות המפרץ. מה עומד ברקע לכך והאם נוצרה אפשרות לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ללא תלות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים? מה בכל זאת לא השתנה עדיין ומשמר את הפער בין מחוות סמליות להסכם שלום פורמלי? האם ישראל יכולה להיעזר בקשרים הטובים עם מדינות המפרץ בכדי לפתור את המשברים עם הרשות הפלסטינית ומול חמאס בעזה, ואולי אף למזער את ההשפעה האיראנית על חלק מהארגונים הפלסטינים? המציאות בסוריה ויחסי הכוחות באיזור ראיון מיוחד עם סגן יו"ר הוועד המנהל של המכון, השגריר לשעבר פרופ' איתמר רבינוביץ' (החל מדקה 12:11) על המציאות בסוריה כיום, האתגרים הביטחוניים והמדיניים עמם מתמודדת מדינת ישראל ומדיניותן של ארצות הברית ורוסיה בזירה. מהו המצב המדיני בסוריה כיום ועד כמה ישראל מצליחה להתמודד עם האיומים הביטחוניים הנשקפים מעבר לגבול? האם הלחימה הסתיימה ואסד החזיר את שליטתו על סוריה? כיצד ניתן להסביר את העובדה שהצליח לשרוד את המלחמה הארוכה? כיצד ניתן לנתח את מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ בסוריה, בין השאר על רקע הכרתו בריבונות ישראלית על רמת הגולן? עד כמה המשולש המדיני בין ישראל, ארצות-הברית ורוסיה יכול לעזור לישראל לקדם את האינטרסים שלה בסוריה, וכיצד השפיעה על כך תקרית הפלת המטוס הרוסי בספטמבר האחרון? החזית האזרחית בעקבות נפילות רקטות בעומק המדינה ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן (החל מדקה 26:50) בשיחה על האיומים על החזית האזרחית וההתמודדות עמם, בעקבות ירי הרקטות לעומק המדינה. בחלוף יותר מ-15 שנים מתחילתן של מתקפות הירי מכיוון רצועת עזה, כיצד יכול העורף הישראלי להיות מוכן יותר ל"נפילות פתע" של רקטות או טילים, כפי שקרה בחודשים האחרונים במקרים של ירי לעבר באר שבע, גוש דן ועמק חפר? מהי הרמה הנדרשת של מיגון (פסיבי ואקטיבי), שישראל צריכה לעמוד בה על מנת שלא תתרחש פגיעה שתוביל את ממשלת ישראל לפתוח במבצע או במלחמה בלתי מתוכננים? מניתוח המקרים האחרונים, היכן עומד העורף מבחינת סמכות והסדרה של מצבי חירום ובהיבט החוסן החברתי?
More info...
42 min
April 4, 2019
כרמית פדן ומאיר אלרן - החזית האזרחית בעקבות נפילות רקטות בעומק המדינה
ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בשיחה על האיומים על החזית האזרחית וההתמודדות עמם, בעקבות ירי הרקטות לעומק המדינה. בחלוף יותר מ-15 שנים מתחילתן של מתקפות הירי מכיוון רצועת עזה, כיצד יכול העורף הישראלי להיות מוכן יותר ל"נפילות פתע" של רקטות או טילים, כפי שקרה בחודשים האחרונים במקרים של ירי לעבר באר שבע, גוש דן ועמק חפר? מהי הרמה הנדרשת של מיגון (פסיבי ואקטיבי), שישראל צריכה לעמוד בה על מנת שלא תתרחש פגיעה שתוביל את ממשלת ישראל לפתוח במבצע או במלחמה בלתי מתוכננים? מניתוח המקרים האחרונים, היכן עומד העורף מבחינת סמכות והסדרה של מצבי חירום ובהיבט החוסן החברתי?
More info...
15 min
April 4, 2019
מיכאל מילשטיין - נורמליזציה עם מדינות ערב בהיעדר תהליך מדיני
מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין, בוחן את סימני ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב, ומדינות המפרץ הערביות בפרט, בעת האחרונה: חילופי מסרים מדיניים, מחוות דיפלומטיות כגון ביקורים רשמיים של בכירים ישראלים במדינות האלה, פגישות בפורמים בינלאומיים וגם השתתפות של אנשי עסקים וספורטאים ישראלים באירועים בינלאומיים שמתקיימים במדינות המפרץ. מה עומד ברקע לכך והאם נוצרה אפשרות לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ללא תלות במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים? מה בכל זאת לא השתנה עדיין ומשמר את הפער בין מחוות סמליות להסכם שלום פורמלי? האם ישראל יכולה להיעזר בקשרים הטובים עם מדינות המפרץ בכדי לפתור את המשברים עם הרשות הפלסטינית ומול חמאס בעזה, ואולי אף למזער את ההשפעה האיראנית על חלק מהארגונים הפלסטינים?
More info...
11 min
April 4, 2019
איתמר רבינוביץ - המציאות בסוריה ויחסי הכוחות באיזור
ראיון מיוחד עם סגן יו"ר הוועד המנהל של המכון, השגריר לשעבר פרופ' איתמר רבינוביץ' על המציאות בסוריה כיום, האתגרים הביטחוניים והמדיניים עמם מתמודדת מדינת ישראל ומדיניותן של ארצות הברית ורוסיה בזירה. מהו המצב המדיני בסוריה כיום ועד כמה ישראל מצליחה להתמודד עם האיומים הביטחוניים הנשקפים מעבר לגבול? האם הלחימה הסתיימה ואסד החזיר את שליטתו על סוריה? כיצד ניתן להסביר את העובדה שהצליח לשרוד את המלחמה הארוכה? כיצד ניתן לנתח את מדיניות החוץ של הנשיא טראמפ בסוריה, בין השאר על רקע הכרתו בריבונות ישראלית על רמת הגולן? עד כמה המשולש המדיני בין ישראל, ארצות-הברית ורוסיה יכול לעזור לישראל לקדם את האינטרסים שלה בסוריה, וכיצד השפיעה על כך תקרית הפלת המטוס הרוסי בספטמבר האחרון?
More info...
14 min
March 28, 2019
סלי מרידור - הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על הגולן
ראיון אורח מיוחד עם סלי מרידור, שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, בעקבות חתימת טראמפ על הצהרה שמכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן. טראמפ חתם השבוע על מכתב נשיאותי שתומך בישראל במהלך ביקור של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון, במקביל לוועידת איפא"ק ובעיצומה של מערכת הבחירות בישראל. מה משמעותו של המכתב הנשיאותי מבחינת ישראל והאם הוא יכול לסייע לה בקידום יעדים מדיניים או ביטחוניים בזירה הסורית כיום? מה האינטרס של טראמפ לבצע את המהלך דווקא כעת, לאחר רצף של מחוות מצידו לישראל, ולאיזה קהל או קהלים הוא משגר את המסר? האם ניתן להקביל את המהלך לפעולות של נשיאים קודמים ומדוע מידת ההשפעה בפועל של המכתב נמוכה ביותר? האם יכול המכתב להשפיע על הזירה הצפונית המאתגרת של ישראל, בתקופה בה ארצות הברית משקיעה פחות ופחות תשומות במזרח התיכון?
More info...
13 min
March 28, 2019
מיכל חטואל רדושיצקי - מגמות בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל על רקע ועידת איפא"ק
ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי מדברת על היחס לישראל בדעת הקהל האמריקאית, ובמפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית בנפרד, על רקע כינוס הועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית, איפא"ק. מה מתחולל מאחורי הקלעים של כינוס הועידה, בתקשורת האמריקנית ובקרב גורמים פוליטיים שמנסים להשפיע על המדיניות כלפי ישראל, ואיך זה משפיע על דעת הקהל כלפי ישראל בימים אלה? בנוסף – פורסם סקר דעת קהל חדש שבחן את היחס כלפי ישראל בתוך ארצות הברית: עד כמה ירדו אחוזי התמיכה בישראל? מהן המגמות בין ובתוך שתי המפלגות הגדולות? כיצד באה לידי ביטוי הירידה בתמיכה בהתבטאויות פומביות של חברות קונגרס דמוקרטיות על יהודי ארצות הברית? וגם, כיצד התקבלה האמירה של טראמפ על Jexodus (על משקלExodus - בריחה של יהודים מהמפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית) והאם יש עדות לכך בפועל?
More info...
14 min
March 28, 2019
לירן ענתבי - ישראל בפני שינויים עולמיים בתפוצת מל"טים חמושים
ד"ר לירן ענתבי מציגה את מעמדה של מדינת ישראל כיצרנית ויצואנית של כלי טיס בלתי מאוישים ומסבירה את השפעת התחרות הגוברת של ישראל בשנים האחרונות עם סין, איראן ורוסיה ועם שוק הרחפנים המוסבים למשימות צבאיות. כיצד התפתח בעשורים האחרונים, מאז שנות ה-60, מעמדה של ישראל בתחום המל"טים? מה קורה כיום בזירה הבינלאומית, בעיקר עם כניסתה של סין לייצור וייצוא של מל"טים חמושים, ומהו פוטנציאל ההשפעה על ישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מסחרית? כיצד השימוש במל"טים זולג ומאיים על הזירה הפנימית של ישראל מכיוונם של ארגוני פשיעה? ומהו הלקח שניתן להפיק מההתפתחויות בינלאומיות בתחום זה על תחומים טכנולוגיים נוספים, כגון מערכות נשק אוטונומיות ובינה מלאכותית?
More info...
8 min
March 28, 2019
פרק 62 - ההכרה בריבונות ישראל בגולן; דעת הקהל בארה"ב כלפי ישראל; שינויים עולמיים בתפוצת מל"טים
הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על הגולן ראיון אורח מיוחד עם סלי מרידור, שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, בעקבות חתימת טראמפ על הצהרה שמכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן. טראמפ חתם השבוע על מכתב נשיאותי שתומך בישראל במהלך ביקור של ראש הממשלה נתניהו בוושינגטון, במקביל לוועידת איפא"ק ובעיצומה של מערכת הבחירות בישראל. מה משמעותו של המכתב הנשיאותי מבחינת ישראל והאם הוא יכול לסייע לה בקידום יעדים מדיניים או ביטחוניים בזירה הסורית כיום? מה האינטרס של טראמפ לבצע את המהלך דווקא כעת, לאחר רצף של מחוות מצידו לישראל, ולאיזה קהל או קהלים הוא משגר את המסר? האם ניתן להקביל את המהלך לפעולות של נשיאים קודמים ומדוע מידת ההשפעה בפועל של המכתב נמוכה ביותר? האם יכול המכתב להשפיע על הזירה הצפונית המאתגרת של ישראל, בתקופה בה ארצות הברית משקיעה פחות ופחות תשומות במזרח התיכון? מגמות בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל על רקע ועידת איפא"ק ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי (החל מדקה 14:32) מדברת על היחס לישראל בדעת הקהל האמריקאית, ובמפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית בנפרד, על רקע כינוס הועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בארצות הברית, איפא"ק. מה מתחולל מאחורי הקלעים של כינוס הועידה, בתקשורת האמריקנית ובקרב גורמים פוליטיים שמנסים להשפיע על המדיניות כלפי ישראל, ואיך זה משפיע על דעת הקהל כלפי ישראל בימים אלה? בנוסף – פורסם סקר דעת קהל חדש שבחן את היחס כלפי ישראל בתוך ארצות הברית: עד כמה ירדו אחוזי התמיכה בישראל? מהן המגמות בין ובתוך שתי המפלגות הגדולות? כיצד באה לידי ביטוי הירידה בתמיכה בהתבטאויות פומביות של חברות קונגרס דמוקרטיות על יהודי ארצות הברית? וגם, כיצד התקבלה האמירה של טראמפ על Jexodus (על משקלExodus - בריחה של יהודים מהמפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית) והאם יש עדות לכך בפועל? ישראל בפני שינויים עולמיים בתפוצת מל"טים חמושים ד"ר לירן ענתבי (החל מדקה 29:02) מציגה את מעמדה של מדינת ישראל כיצרנית ויצואנית של כלי טיס בלתי מאוישים ומסבירה את השפעת התחרות הגוברת של ישראל בשנים האחרונות עם סין, איראן ורוסיה ועם שוק הרחפנים המוסבים למשימות צבאיות. כיצד התפתח בעשורים האחרונים, מאז שנות ה-60, מעמדה של ישראל בתחום המל"טים? מה קורה כיום בזירה הבינלאומית, בעיקר עם כניסתה של סין לייצור וייצוא של מל"טים חמושים, ומהו פוטנציאל ההשפעה על ישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מסחרית? כיצד השימוש במל"טים זולג ומאיים על הזירה הפנימית של ישראל מכיוונם של ארגוני פשיעה? ומהו הלקח שניתן להפיק מההתפתחויות בינלאומיות בתחום זה על תחומים טכנולוגיים נוספים, כגון מערכות נשק אוטונומיות ובינה מלאכותית?
More info...
37 min
March 25, 2019
הדילמה הישראלית בעקבות ירי הרקטה מרצועת עזה לשרון
בעקבות הפגיעה הישירה של רקטה מרצועת עזה בבית במושב משמרת אודי דקל, איתי ברון ואסף אוריון דנים בשאלת התגובה הישראלית, ומנתחים את בעיות היסוד באסטרטגיה הישראלית הכוללת מול שלטון חמאס בעזה - שבועיים לפני הבחירות. האם ההרתעה הישראלית קיימת וחמאס מונע כעת ממצוקות נסיבתיות, או שצבר ביטחון בעקבות שנה מתמשכת של חיכוך ששחק את ההרתעה? כיצד ניתן לספק "תגובה משמעותית" ועדיין להימנע מהידרדרות להסלמה כוללת? בהקשר זה – מה ניתן ללמוד מ"צוק איתן" וגם מהעימות עם חזבאללה במלחמת לבנון השנייה? וחשוב מכך - מהן הדילמות האסטרטגיות ארוכות הטווח מול הרצועה ומדוע לא מתקיים דיון אסטרטגי על הסוגיה? מהתבטאויותיו אחרונות של ראש הממשלה ניתן להסיק שהוא מעדיף שעזה תישאר מפוצלת מהגדה. מהי המשמעות המדינית-אסטרטגית של דבריו?
More info...
29 min
March 24, 2019
Israel-related Public Opinion and Discourse in the United States and Beyond
Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky and Dr. Mark Heller discuss public opinion and public discourse vis-à-vis Israel in the United States and beyond, in the context of several developments. These include a March poll published by Gallup with findings regarding the American public's support for Israel in comparison to support for the Palestinians, and controversial statements of newly elected Democratic Congresswomen Rep. Ilhan Omar and Rep. Rashida Tlaib regarding the pro-Israel lobby in the U.S. and U.S.-Israel relations. What are the implications of the underlying trends for the future of U.S.–Israel relations? When does legitimate criticism morph into anti-Semitism? How does President Trump’s response to these developments and the newly-coined term “Jexodus” come into play? And are there parallel lines between developments in the Democratic Party and the British Labor Party, or Europe in general?
More info...
26 min
March 21, 2019
פרק 61 - תוצאות פגישת נתניהו-פוטין ו"תיק הגולן"; הטלטלה בת שמונה; והחברה הערבית ערב הבחירות לכנסת
ראש המכון, עמוס ידלין, על פגישתם האחרונה של ראש הממשלה נתניהו ונשיא רוסיה פוטין. האם המשבר שהתעורר בחודש ספטמבר על רקע התקיפות בסוריה חלף ומה סיכמו שני המנהיגים בעניין הנוכחות האיראנית בסוריה? מה תוקפן של ההצהרות האופטימיות שנמסרו בסיום הפגישה במציאות המורכבת בשטח, הן בנוגע להיבטים הצבאיים והן בנוגע ליכולת לקדם את הטיפול בסוגייה הזו באמצעות דיאלוג? מהן הסוגיות המהותיות שעדיין נותרו בלתי פתורות, או שההבנות עליהן אינן חשופות לציבור? למה מתכוונים הרוסים כשהם אומרים שצריך להוציא את הכוחות הזרים מסוריה ומה ישראל צריכה לבחון ביחס להצהרה הרוסית על הקמת ועדה בהשתתפותה על סוגיה זו על מנת להגדירה כהצלחה עבורה? בנוסף, מהן הסיבות בגינן פרסמה ישראל את "תיק הגולן" – תשתית של אנשי חיזבאללה שפעלה באזור הגולן, ללא ידיעת אסד, ואספה מידע לצורך פעילות נגד ישראל? האם המשמעות היא שישראל מתכוונת בקרוב לתקוף את התשתית או שיש כוונה להפעיל לחצים מסוג אחר? איתי ברון ואיתי חיימיניס (החל מדקה 14:00) דנים זוויות שונות ומעניינות לניתוח הטלטלה שחווה המזרח התיכון מאז שלהי שנת 2010: מהי המסגרת שבתוכה ניתן לנתח את האיזור כיום, ולאור כך – מהם הלקחים לגיבוש מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל במזרח התיכון מכאן והלאה. מקץ שמונה שנים, אין תמימות דעים בין חוקרי המזרח התיכון לגבי תוצאותיה של הטלטלה עד כה. בהנחה שבעיות היסוד של מדינות האזור, ביניהן בעיות כלכליות ותלות בנפט, שחיתות וקיטוב פוליטי, לא נעלמו ואף החריפו - האם האזור עדיין חווה טלטלה (אי-יציבות, אי-ודאות ונפיצות) או שישנה חזרה לסדר (ישן או חדש)? האם רעיון מדינות הלאום, שלטון המשטרים האוטוריטריים והשפעת מעצמות באזור ניצחו? מהן שלוש הפרספקטיבות שבמסגרתן ניתן לנתח את המזרח התיכון של שנת 2019, וכיצד הן משפיעות על האסטרטגיה הישראלית – האם צריכה להמשיך במדיניות זהירה תוך זיהוי הזדמנויות לחופש פעולה והשפעה, ובתוכה ניהול "המערכה שבין המלחמות", או שנכון לאמץ גישה שאפתנית ומדיניות לקיחת סיכונים תוך ראיה ארוכת טווח? ראיון אורח מיוחד (החל מדקה 33:54) עם אריק רודניצקי, ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחוקר את התהליכים הפוליטיים בחברה הערבית בישראל וערך סקר בנושא. מדוע התפרקה הרשימה המשותפת – האם חילוקי הדעות היו אידיאולוגיות או שהאינטריגות הגיעו לכדי פיצוץ? מה חושבים על כך בציבור הערבי בישראל ומה המגמות המסתמנות בו לקראת הבחירות הקרובות לכנסת? ובפרט, מדוע צפוי שיעור ההצבעה לרדת והאם ישנו סיכוי ממשי שרשימת רע"מ-בל"ד לא תעבור את אחוז החסימה? מהם הנושאים שמעסיקים את הבוחרים הערבים? וגם, בחינה לעומק של סוגיית הזהות הפלסטינית אל מול הישראלית: האם ישנה התחזקות של הקשר של האזרחים הערביים למדינת ישראל? מה ניתן ללמוד מהצהרותיו של אחמד טיבי בנושא תוכניות הפיתוח למגזר הערבי על שאלת הזהות?
More info...
44 min
March 21, 2019
אריק רודניצקי - תהליכים פוליטיים בחברה הערבית ערב הבחירות לכנסת
ראיון אורח מיוחד עם אריק רודניצקי, ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שחוקר את התהליכים הפוליטיים בחברה הערבית בישראל וערך סקר בנושא. מדוע התפרקה הרשימה המשותפת – האם חילוקי הדעות היו אידיאולוגיות או שהאינטריגות הגיעו לכדי פיצוץ? מה חושבים על כך בציבור הערבי בישראל ומה המגמות המסתמנות בו לקראת הבחירות הקרובות לכנסת? ובפרט, מדוע צפוי שיעור ההצבעה לרדת והאם ישנו סיכוי ממשי שרשימת רע"מ-בל"ד לא תעבור את אחוז החסימה? מהם הנושאים שמעסיקים את הבוחרים הערבים? וגם, בחינה לעומק של סוגיית הזהות הפלסטינית אל מול הישראלית: האם ישנה התחזקות של הקשר של האזרחים הערביים למדינת ישראל? מה ניתן ללמוד מהצהרותיו של אחמד טיבי בנושא תוכניות הפיתוח למגזר הערבי על שאלת הזהות?
More info...
10 min
March 21, 2019
איתי ברון ואיתי חימיניס - הטלטלה בת שמונה - אפשרויות מתחרות להבנת המציאות הנוכחית במזרח התיכון
איתי ברון ואיתי חימיניס דנים זוויות שונות ומעניינות לניתוח הטלטלה שחווה המזרח התיכון מאז שלהי שנת 2010: מהי המסגרת שבתוכה ניתן לנתח את האיזור כיום, ולאור כך – מהם הלקחים לגיבוש מדיניות הביטחון והחוץ של ישראל במזרח התיכון מכאן והלאה. מקץ שמונה שנים, אין תמימות דעים בין חוקרי המזרח התיכון לגבי תוצאותיה של הטלטלה עד כה. בהנחה שבעיות היסוד של מדינות האזור, ביניהן בעיות כלכליות ותלות בנפט, שחיתות וקיטוב פוליטי, לא נעלמו ואף החריפו - האם האזור עדיין חווה טלטלה (אי-יציבות, אי-ודאות ונפיצות) או שישנה חזרה לסדר (ישן או חדש)? האם רעיון מדינות הלאום, שלטון המשטרים האוטוריטריים והשפעת מעצמות באזור ניצחו? מהן שלוש הפרספקטיבות שבמסגרתן ניתן לנתח את המזרח התיכון של שנת 2019, וכיצד הן משפיעות על האסטרטגיה הישראלית – האם צריכה להמשיך במדיניות זהירה תוך זיהוי הזדמנויות לחופש פעולה והשפעה, ובתוכה ניהול "המערכה שבין המלחמות", או שנכון לאמץ גישה שאפתנית ומדיניות לקיחת סיכונים תוך ראיה ארוכת טווח?
More info...
20 min
March 21, 2019
עמוס ידלין - תוצאות פגישת נתניהו-פוטין וחשיפת "תיק הגולן"
ראש המכון, עמוס ידלין, על פגישתם האחרונה של ראש הממשלה נתניהו ונשיא רוסיה פוטין. האם המשבר שהתעורר בחודש ספטמבר על רקע התקיפות בסוריה חלף ומה סיכמו שני המנהיגים בעניין הנוכחות האיראנית בסוריה? מה תוקפן של ההצהרות האופטימיות שנמסרו בסיום הפגישה במציאות המורכבת בשטח, הן בנוגע להיבטים הצבאיים והן בנוגע ליכולת לקדם את הטיפול בסוגייה הזו באמצעות דיאלוג? מהן הסוגיות המהותיות שעדיין נותרו בלתי פתורות, או שההבנות עליהן אינן חשופות לציבור? למה מתכוונים הרוסים כשהם אומרים שצריך להוציא את הכוחות הזרים מסוריה ומה ישראל צריכה לבחון ביחס להצהרה הרוסית על הקמת ועדה בהשתתפותה על סוגיה זו על מנת להגדירה כהצלחה עבורה? בנוסף, מהן הסיבות בגינן פרסמה ישראל את "תיק הגולן" – תשתית של אנשי חיזבאללה שפעלה באזור הגולן, ללא ידיעת אסד, ואספה מידע לצורך פעילות נגד ישראל? האם המשמעות היא שישראל מתכוונת בקרוב לתקוף את התשתית או שיש כוונה להפעיל לחצים מסוג אחר?
More info...
13 min
March 14, 2019
פרק 60 - הסוכנות היהודית והביטחון הלאומי; שנה לצעדות השיבה; דו"ח האו"ם על אירועי הירי בגבול הרצועה
ראיון מיוחד עם יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, על יעדי הסוכנות כיום, הידוק הקשרים עם מדינת ישראל וההתמודדות עם גל האנטישמיות ברחבי העולם. השנה מלאו 90 שנים לייסודה של הסוכנות היהודית, שעברה שינויים במטרותיה וייעודה מאז הקמתה. מהי עבודתם של שליחי הסוכנות במדינה שאליה הם נשלחים, ובפרט בתוך הקהילה היהודית? מה ניתן ללמוד מההדים ומהמשוב שהסוכנות היהודית מקבלת מכל הקהילות היהודיות לגבי מצבה ומעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית? עד כמה בטוחות הקהילות היהודיות באירופה על רקע האנטישמיות הגואה, והאם עידוד עליה לישראל הוא הפתרון? האם ניתן לזהות מגמות ברורות של שינוי בשיח של מנהיגי הקהילות היהודיות בצפון אמריקה נוכח שינויים מדיניים בישראל, ומהם האתגרים המרכזיים בניסיון לחזק את הקשר עם יהדות צפון אמריקה? אורית פרלוב (החל מדקה 11:27) מביאה את הקולות ומגמות השיח ברשתות החברתיות בעזה ובלבנון. ראשית, השיח העזתי סביב המתיחות ברצועת עזה והמשך יישום ההסכמות בין ישראל לחמאס: לאן הגיעו המגעים עם ישראל, למה מצפים שם בימים אלה? האמנם יש הסלמה, כשבפועל מספר המפגינים מדי שבוע ירד מ-70 אלף עם התחלתן במרץ 2018 לכ-2,000 בלבד בשבועות האחרונים? ובלבנון, מה הציבור חושב על הממשלה החדשה, ובמיוחד על יחסי הכוחות בין חזבאללה לבין יריביו? מדוע לקח כמעט תשעה חודשים להרכיב קואליציה, ומדוע בסופם הצליח המחנה של חזבאללה להחליש את מחנהו של ראש הממשלה חרירי? כיצד השתלטה חזבאללה על בית המחוקקים וגם על הקבינט, בחזרה לסדר הפוליטי שהיה בשנת 2000? ולצד הישגיה, היכן התגלתה חולשתה היחסית של חיזבאללה? עו"ד פנינה שרביט ברוך (החל מדקה 25:19) מנתחת את דו"ח ועדת חקירה של מועצת זכויות האדם באו"ם, שמאשים את ישראל בירי בלתי חוקי ובפשעי מלחמה. ישראל לא שיתפה פעולה עם הוועדה והדו"ח הביקורתי יועבר לבית הדין הבינלאומי בהאג, שכבר מבצע בדיקה מקדמית בעניין. מבחינת ישראל מדובר באירועים ביטחוניים מאיימים ומבחינת הוועדה מדובר על הפגנות אזרחיות. מה מסביר את הפער בין משפטנים ישראלים לבין עמדות המשפטנים שישבו בוועדה? כיצד מתמודדת ישראל עם הניסיון לנגח אותה בזירה המשפטית הבינלאומית, שנה לאחר תחילת צעדות השיבה לגבול? כיצד ניתן לבחון, בדיעבד, את הוראות הפתיחה באש והאם ההמשך של העימותים יחייב את ישראל לנקוט אמצעי התגוננות משפטיים נוספים?
More info...
36 min
March 14, 2019
פנינה שרביט ברוך - דו"ח ועדת החקירה על אירועי הירי בגבול הרצועה
עו"ד פנינה שרביט ברוך מנתחת את דו"ח ועדת חקירה של מועצת זכויות האדם באו"ם, שמאשים את ישראל בירי בלתי חוקי ובפשעי מלחמה. ישראל לא שיתפה פעולה עם הוועדה והדו"ח הביקורתי יועבר לבית הדין הבינלאומי בהאג, שכבר מבצע בדיקה מקדמית בעניין. מבחינת ישראל מדובר באירועים ביטחוניים מאיימים ומבחינת הוועדה מדובר על הפגנות אזרחיות. מה מסביר את הפער בין משפטנים ישראלים לבין עמדות המשפטנים שישבו בוועדה? כיצד מתמודדת ישראל עם הניסיון לנגח אותה בזירה המשפטית הבינלאומית, שנה לאחר תחילת צעדות השיבה לגבול? כיצד ניתן לבחון, בדיעבד, את הוראות הפתיחה באש והאם ההמשך של העימותים יחייב את ישראל לנקוט אמצעי התגוננות משפטיים נוספים?
More info...
10 min
March 14, 2019
אורית פרלוב - שנה לצעדות השיבה ברצועה, והתחזקות חזבאללה לאחר הרכבת ממשלת לבנון
אורית פרלוב מביאה את הקולות ומגמות השיח ברשתות החברתיות בעזה ובלבנון. ראשית, השיח העזתי סביב המתיחות ברצועת עזה והמשך יישום ההסכמות בין ישראל לחמאס: לאן הגיעו המגעים עם ישראל, למה מצפים שם בימים אלה? האמנם יש הסלמה, כשבפועל מספר המפגינים מדי שבוע ירד מ-70 אלף עם התחלתן במרץ 2018 לכ-2,000 בלבד בשבועות האחרונים? ובלבנון, מה הציבור חושב על הממשלה החדשה, ובמיוחד על יחסי הכוחות בין חזבאללה לבין יריביו? מדוע לקח כמעט תשעה חודשים להרכיב קואליציה, ומדוע בסופם הצליח המחנה של חזבאללה להחליש את מחנהו של ראש הממשלה חרירי? כיצד השתלטה חזבאללה על בית המחוקקים וגם על הקבינט, בחזרה לסדר הפוליטי שהיה בשנת 2000? ולצד הישגיה, היכן התגלתה חולשתה היחסית של חיזבאללה?
More info...
13 min
March 14, 2019
יצחק (בוז'י) הרצוג - שילוב הסוכנות היהודית במאמצי מדיניות החוץ והביטחון של ישראל
ראיון מיוחד עם יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, על יעדי הסוכנות כיום, הידוק הקשרים עם מדינת ישראל וההתמודדות עם גל האנטישמיות ברחבי העולם. השנה מלאו 90 שנים לייסודה של הסוכנות היהודית, שעברה שינויים במטרותיה וייעודה מאז הקמתה. מהי עבודתם של שליחי הסוכנות במדינה שאליה הם נשלחים, ובפרט בתוך הקהילה היהודית? מה ניתן ללמוד מההדים ומהמשוב שהסוכנות היהודית מקבלת מכל הקהילות היהודיות לגבי מצבה ומעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית? עד כמה בטוחות הקהילות היהודיות באירופה על רקע האנטישמיות הגואה, והאם עידוד עליה לישראל הוא הפתרון? האם ניתן לזהות מגמות ברורות של שינוי בשיח של מנהיגי הקהילות היהודיות בצפון אמריקה נוכח שינויים מדיניים בישראל, ומהם האתגרים המרכזיים בניסיון לחזק את הקשר עם יהדות צפון אמריקה?
More info...
10 min
March 11, 2019
ניתוח האירועים וההתפתחויות בזירה הפלסטינית - לקראת פרסום "תכנית המאה"
קים לביא, ד"ר קובי מיכאל וד"ר עודד ערן בשיחה על האירועים וההתפתחויות בזירה הפלסטינית המפולגת: משבר כלכלי מתהווה ברשות הפלסטינית על רקע הקיצוצים בכספי הסיוע האמריקאים וחוק קיזוז משכורות מחבלים שעבר בישראל; מתיחות בבתי הכלא על רקע ההחלטה של המשרד לביטחון פנים להציב משבשי קליטה סלולרית בבתי הכלא הביטחוניים; אירועי "שער הרחמים" בירושלים בעקבות השתלטות פלסטינית על מבנה שהיה סגור במשך שנים רבות בניסיון להשתמש בו כמסגד; ובעזה –חמאס לא הצליחה להביא להישגים משמעותיים בניסיונות להסיר את המצור, הפסיקה לקבל כספי הסיוע מקטאר, הגבול מול ישראל מתחמם שוב עם שיגור בלוני תבערה ובקרוב תצוין שנה לצעדות השיבה. ברקע – "תוכנית המאה" של ממשל טראמפ שצפויה להתפרסם בקרוב, מערכת הבחירות בישראל וסוגיית "היום שאחרי" אבו מאזן. בין השאלות שעולות - האם ההתפתחויות הרבות עשויות להתכנס לכדי מגמה מסוכנת לישראל? כיצד מגיבים השחקנים השונים בזירה ומהי מידת האחריות שלהם בהתססת המצב? מה עשויות להיות ההשלכות של פרסום "עסקת המאה" ומה יקרה במידה והתוכנית תוצג ולא תתקבל על ידי שני הצדדים?
More info...
28 min
March 7, 2019
מאיר ליטבק ורז צימט - בין התפטרות זריף לציון 40 שנים למהפכה: שאלת יציבותו של המשטר האיראני
פרופ' מאיר ליטבק וד"ר רז צימט בשיחה על יציבותו הפנימית ומעמדו הבינלאומי של המשטר האיראני כיום, בין השאר על רקע פרשת התפטרות שר החוץ זריף וציון 40 שנים למהפכה האסלאמית: כשברקע מתיחות מתמשכת בין המחנה המתון למחנה השמרני, האם התפטרות זריף, שספג ביקורות הן מימין והן משמאל, מסמלת הנפת דגל לבן על ידי המחנה המתון לאחר לחצים וביקורות מתמשכים מצד המחנה השמרני, או שמדובר היה בתרגיל פוליטי שנועד להעביר מסר? ובמישור הבינלאומי, כיצד מתמודדת איראן עם הטלת הסנקציות והאם מצליחה במאמציה להמשיך ולסחור עם מדינות אירופאיות ואחרות? במקביל, מדוע, למרות המשבר הכלכלי באיראן, בולם המחנה השמרני הצטרפות לאמנה שתאפשר השתלבות בכלכלה הבינלאומית? ועד כמה יציב המצב הנוכחי, בו הציבור האיראני מתנגד ומוחה אך מפחד מהאלטרנטיבות למשטר הקיים, ומנגד המשטר מוכן להלחם עד הסוף ולשמר את שרידותו בכל מחיר? מהם האינטרסים של המעורבות האיראנית בסוריה, תימן ועיראק, והאם מאמציה במזרח התיכון משתלמים עבורה?
More info...
22 min
March 7, 2019
אמילי לנדאו - משמעויות ולקחים ממפגש הפסגה בין טראמפ לקים
ד"ר אמילי לנדאו מנתחת את מפגש הפסגה השני בין מנהיגי ארצות הברית וצפון קוריאה. אם לשפוט לפי ההצהרות שהגיעו מסביבתם של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און, הפסגה בוויטנאם, שהחלה בחיוכים ובנימה אופטימיות מול המצלמות, הסתיימה בפיצוץ. אבל לא בהכרח מדובר בכישלון דיפלומטי. מה היה התמריץ של כל אחד מהשניים להגיע לפסגה הזאת, בהנחה שהסיכוי שצפון קוריאה אכן תתפרק מגרעין הוא נמוך? האם צפון קוריאה מוכנה לממש את המחוות שהיא מתחייבת אליהן, או שמדובר במשחק דיפלומטי ללא כוונות כנות? מה אנחנו יכולים ללמוד מההיסטוריה של משא ומתן על תכנית הגרעין הצפון קוריאנית, עוד מימי קלינטון – האם ניתן להצביע על שינוי בטקטיקות של הצדדים לאורך השנים? ובראייה רחבה כיצד מנתחת הקהילה המחקרית את מדיניות החוץ של טראמפ בהקשר הצפון קוריאני, ובכלל?
More info...
12 min
March 7, 2019
יורם שוייצר - הפיצול בארגון אל-קאעדה ומגמות בטרור הגלובלי
יורם שוייצר בשיחה מעמיקה על הפיצולים והכוחות המתחזקים בקרב ארגוני הטרור העולמי, על רקע קריסת המעוזים של המדינה האסלאמית. בשעה שהמדינה האסלאמית מנהלת קרב מאסף נגד הכוחות הכורדים על המעוז האחרון שנותר בידיה סמוך לגבול עם עיראק, וארגוני האופוזיציה למשטר הסורי הולכים ונחלשים, דווקא ארגון "היאת תחריר א-שאם", שזוהה בעבר כנציג אל-קאעדה בסוריה, מסתמן כארגון הצבאי הדומיננטי באיזור. כיצד התחזק אל-קאעדה מספרית, ומדוע גם בתוך היאת תחריר א-שאם נוצר פיצול בין נאמני אל-קאעדה לפלג העצמאי הגדול? כיצד ממשיך מחנה הסלפיה-ג'האדיה להתחזק ואיך ייראה האיום של המדינה האסלאמית ללא מעוזים שממנו יוצאים הלוחמים למתקפות? בנוסף, ארצות הברית פרסמה בקשה למסירת מידע על מעמדו של חמזה בן לאדן, בנו של אוסאמה, ואף הציעה פרס של מיליון דולר. מה עומד מאחורי המהלך ומה ניתן ללמוד מכך על ההתפתחויות שחלות בארגון?
More info...
9 min
March 7, 2019
פרק 59 - יציבותו של המשטר האיראני; משמעויות מפסגת טראמפ-קים; פיצול באל-קאעדה ומגמות בטרור הגלובלי
בין התפטרות זריף לציון 40 שנים למהפכה: שאלת יציבותו של המשטר האיראני פרופ' מאיר ליטבק וד"ר רז צימט בשיחה על יציבותו הפנימית ומעמדו הבינלאומי של המשטר האיראני כיום, בין השאר על רקע פרשת התפטרות שר החוץ זריף וציון 40 שנים למהפכה האסלאמית: כשברקע מתיחות מתמשכת בין המחנה המתון למחנה השמרני, האם התפטרות זריף, שספג ביקורות הן מימין והן משמאל, מסמלת הנפת דגל לבן על ידי המחנה המתון לאחר לחצים וביקורות מתמשכים מצד המחנה השמרני, או שמדובר היה בתרגיל פוליטי שנועד להעביר מסר? ובמישור הבינלאומי, כיצד מתמודדת איראן עם הטלת הסנקציות והאם מצליחה במאמציה להמשיך ולסחור עם מדינות אירופאיות ואחרות? במקביל, מדוע, למרות המשבר הכלכלי באיראן, בולם המחנה השמרני הצטרפות לאמנה שתאפשר השתלבות בכלכלה הבינלאומית? ועד כמה יציב המצב הנוכחי, בו הציבור האיראני מתנגד ומוחה אך מפחד מהאלטרנטיבות למשטר הקיים, ומנגד המשטר מוכן להלחם עד הסוף ולשמר את שרידותו בכל מחיר? מהם האינטרסים של המעורבות האיראנית בסוריה, תימן ועיראק, והאם מאמציה במזרח התיכון משתלמים עבורה? משמעויות ולקחים ממפגש הפסגה בין טראמפ לקים ד"ר אמילי לנדאו (החל מדקה 23:02) מנתחת את מפגש הפסגה השני בין מנהיגי ארצות הברית וצפון קוריאה. אם לשפוט לפי ההצהרות שהגיעו מסביבתם של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און, הפסגה בוויטנאם, שהחלה בחיוכים ובנימה אופטימיות מול המצלמות, הסתיימה בפיצוץ. אבל לא בהכרח מדובר בכישלון דיפלומטי. מה היה התמריץ של כל אחד מהשניים להגיע לפסגה הזאת, בהנחה שהסיכוי שצפון קוריאה אכן תתפרק מגרעין הוא נמוך? האם צפון קוריאה מוכנה לממש את המחוות שהיא מתחייבת אליהן, או שמדובר במשחק דיפלומטי ללא כוונות כנות? מה אנחנו יכולים ללמוד מההיסטוריה של משא ומתן על תכנית הגרעין הצפון קוריאנית, עוד מימי קלינטון – האם ניתן להצביע על שינוי בטקטיקות של הצדדים לאורך השנים? ובראייה רחבה כיצד מנתחת הקהילה המחקרית את מדיניות החוץ של טראמפ בהקשר הצפון קוריאני, ובכלל? הפיצול בארגון אל-קאעדה ומגמות בטרור הגלובלי יורם שוייצר (החל מדקה 35:18) בשיחה מעמיקה על הפיצולים והכוחות המתחזקים בקרב ארגוני הטרור העולמי, על רקע קריסת המעוזים של המדינה האסלאמית. בשעה שהמדינה האסלאמית מנהלת קרב מאסף נגד הכוחות הכורדים על המעוז האחרון שנותר בידיה סמוך לגבול עם עיראק, וארגוני האופוזיציה למשטר הסורי הולכים ונחלשים, דווקא ארגון "היאת תחריר א-שאם", שזוהה בעבר כנציג אל-קאעדה בסוריה, מסתמן כארגון הצבאי הדומיננטי באיזור. כיצד התחזק אל-קאעדה מספרית, ומדוע גם בתוך היאת תחריר א-שאם נוצר פיצול בין נאמני אל-קאעדה לפלג העצמאי הגדול? כיצד ממשיך מחנה הסלפיה-ג'האדיה להתחזק ואיך ייראה האיום של המדינה האסלאמית ללא מעוזים שממנו יוצאים הלוחמים למתקפות? בנוסף, ארצות הברית פרסמה בקשה למסירת מידע על מעמדו של חמזה בן לאדן, בנו של אוסאמה, ואף הציעה פרס של מיליון דולר. מה עומד מאחורי המהלך ומה ניתן ללמוד מכך על ההתפתחויות שחלות בארגון?
More info...
45 min
March 3, 2019
Images and Personal Encounters: Shaping the Relationship between Egyptians and Israelis
Images and Personal Encounters: Shaping the Relationship between Egyptians and Israelis after 40 years of "Cold Peace” This episode features a discussion based on the research and personal experience of Haisam Hassanein, an Egyptian PhD candidate at Tel Aviv University. Why, from his perspective, after so many years of cooperation and trust building, has the peace between Israel and Egypt has not become a "warm peace," with warm relations, not only between the leaders, but between the Egyptian and the Israeli societies? What is Haisam's personal experience from discovering the "real" Israel? What most surprised him about Israeli society and culture? What feeds the Egyptian public's hatred toward Israel, and what could be the solutions, from both sides? How could United States involvement in the area help? More about Israel-Egypt relations will emerge in the upcoming conference "Between Jerusalem and Cairo: 40 Years to the Israel-Egypt Peace Agreement" on Thursday, March 14, at Yad Izhak Ben-Zvi in Jerusalem. The conference is sponsored by INSS, Yad Izhak Ben-Zvi, the Menachem Begin Heritage Center, and the Foreign Ministry.
More info...
22 min
February 28, 2019
דינה פורת - העלייה בממדי האנטישמיות באירופה
פרופ' אמריטוס דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של יד ושם והעומדת בראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה, מסבירה את הסיבות להתגברות גילויי אנטישמיות במדינות שונות, וגם את תפקידה של מדינת ישראל בהקשר זה, לקראת כנס שייערך במכון בנושא ב-7 במרץ. השיח האנטישמי, שעד כה היה מזוהה בעיקר עם שולי החברה, מצוי כיום בלב השיח הציבורי-פוליטי, ובחלקו אף מיוצג על ידי מפלגות שלטון שונות. כיצד ניתן להסביר את התאוצה שהתופעה צוברת ומה חלקם של המשברים הכלכליים ותנועות המחאה, כגון ה"אפודים הצהובים" בצרפת? מה מייחד את האנטישמיות באנגליה? כיצד משפיעים היחסים בין ישראל לארצות הברית, עם ממשל טראמפ בפרט, על גורמים אנטישמיים באירופה? מה תפקידה של ישראל מול אומות העולם והקהילות היהודיות והאם היא צריכה לקחת בחשבון את ביטחונן של הקהילות ברחבי העולם לפני קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות?
More info...
21 min
February 28, 2019
גבי סיבוני - הגנת הפרטיות במשפט העברי
ד"ר גבי סיבוני, ראש תכנית בטחון סייבר במכון, על מאמרו בנושא הקשר ההיסטורי של הדיון בזכות לפרטיות במשפט העברי. חשיפת פרטים אישיים של משתמשי רשתות חברתיות, ובהן פייסבוק, עוררה בשנה האחרונה דיון נוקב ברחבי העולם לגבי האחריות המוטלת על החברות המפעילות את הרשתות הללו לשמירת פרטיות המידע. מה יכולים ללמוד העוסקים בהגנת הפרטיות בסייבר של ימינו, מדיני פרטיות במשפט העברי, שמחזיר אותנו עד לימי המקרא? בהנחה שמערכת המשפט הישראלית יכולה לשאוב עקרונות ואף איסורים מהמשפט העברי – האם במדינת ישראל כיום ניתן ליישם את העקרונות הללו בתחום, שהוא די פרוץ ואפשר לנצל בו כל מיני פרצות למעשים פליליים? האם המדינות הן עדיין גורמים חסרי אונים אל מול מעצמות הטכנולוגיה, או שישנו שינוי בעקבות ראיות על השפעה על מערכות בחירות ובכך על הדמוקרטיה, ומהי צומת קבלת החלטות בה פייסבוק נמצאת ביחס לפרטיות המשתמשים?
More info...
7 min
February 28, 2019
אמיר פרגר - ההחלטות באירלנד ובצ'ילה להחרמת מוצרי ההתנחלויות
אמיר פרגר מתכנית המחקר של הדה-לגיטימציה ו-BDS על החלטות תקדימיות של בתי המחוקקים באירלנד ובצ'ילה, בנפרד, המטילות מגבלות על קשרים כלכליים עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון. מה עומד ברקע למהלכים, כיצד פעלו הרשות הפלסטינית וארגונים התומכים בה לקידום ההחלטות, וכיצד הצליחו דווקא בשתי המדינות הללו להביא למימושן החוקי? בתמונה הרחבה ניתן להצביע על מגמה של ניסיון לפגוע כלכלית בישראל, ובפרט בחברות שפועלות בהתנחלויות. בתוך כך, קיימת אפשרות שמועצת זכויות האדם של האו"ם תפרסם "רשימה שחורה" של חברות ישראליות. האם ישראל ערוכה ושקלה צעדים שנועדו להתמודד עם האפשרות ומה עושה ישראל לגבי צ'ילה ואירלנד? אילו כיווני מדיניות נוספים רצוי שישראל תשקול על מנת להסית את דעת הקהל של הקהילה הבינלאומית לטובתה?
More info...
8 min
February 28, 2019
פרק 58 - העלייה באנטישמיות באירופה; החרמת מוצרי התנחלויות בעולם; והגנת הפרטיות במשפט העברי
העלייה בממדי האנטישמיות באירופה פרופ' אמריטוס דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של יד ושם והעומדת בראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה, מסבירה את הסיבות להתגברות גילויי אנטישמיות במדינות שונות, וגם את תפקידה של מדינת ישראל בהקשר זה, לקראת כנס שייערך במכון בנושא ב-7 במרץ. השיח האנטישמי, שעד כה היה מזוהה בעיקר עם שולי החברה, מצוי כיום בלב השיח הציבורי-פוליטי, ובחלקו אף מיוצג על ידי מפלגות שלטון שונות. כיצד ניתן להסביר את התאוצה שהתופעה צוברת ומה חלקם של המשברים הכלכליים ותנועות המחאה, כגון ה"אפודים הצהובים" בצרפת? מה מייחד את האנטישמיות באנגליה? כיצד משפיעים היחסים בין ישראל לארצות הברית, עם ממשל טראמפ בפרט, על גורמים אנטישמיים באירופה? מה תפקידה של ישראל מול אומות העולם והקהילות היהודיות והאם היא צריכה לקחת בחשבון את ביטחונן של הקהילות ברחבי העולם לפני קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות? ההחלטות באירלנד ובצ'ילה להחרמת מוצרי ההתנחלויות אמיר פרגר (החל מדקה 21:48) מתכנית המחקר של הדה-לגיטימציה ו-BDS על החלטות תקדימיות של בתי המחוקקים באירלנד ובצ'ילה, בנפרד, המטילות מגבלות על קשרים כלכליים עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון. מה עומד ברקע למהלכים, כיצד פעלו הרשות הפלסטינית וארגונים התומכים בה לקידום ההחלטות, וכיצד הצליחו דווקא בשתי המדינות הללו להביא למימושן החוקי? בתמונה הרחבה ניתן להצביע על מגמה של ניסיון לפגוע כלכלית בישראל, ובפרט בחברות שפועלות בהתנחלויות. בתוך כך, קיימת אפשרות שמועצת זכויות האדם של האו"ם תפרסם "רשימה שחורה" של חברות ישראליות. האם ישראל ערוכה ושקלה צעדים שנועדו להתמודד עם האפשרות ומה עושה ישראל לגבי צ'ילה ואירלנד? אילו כיווני מדיניות נוספים רצוי שישראל תשקול על מנת להסית את דעת הקהל של הקהילה הבינלאומית לטובתה? הגנת הפרטיות במשפט העברי ד"ר גבי סיבוני, ראש תכנית בטחון סייבר במכון (החל מדקה 29:55), על מאמרו בנושא הקשר ההיסטורי של הדיון בזכות לפרטיות במשפט העברי. חשיפת פרטים אישיים של משתמשי רשתות חברתיות, ובהן פייסבוק, עוררה בשנה האחרונה דיון נוקב ברחבי העולם לגבי האחריות המוטלת על החברות המפעילות את הרשתות הללו לשמירת פרטיות המידע. מה יכולים ללמוד העוסקים בהגנת הפרטיות בסייבר של ימינו, מדיני פרטיות במשפט העברי, שמחזיר אותנו עד לימי המקרא? בהנחה שמערכת המשפט הישראלית יכולה לשאוב עקרונות ואף איסורים מהמשפט העברי – האם במדינת ישראל כיום ניתן ליישם את העקרונות הללו בתחום, שהוא די פרוץ ואפשר לנצל בו כל מיני פרצות למעשים פליליים? האם המדינות הן עדיין גורמים חסרי אונים אל מול מעצמות הטכנולוגיה, או שישנו שינוי בעקבות ראיות על השפעה על מערכות בחירות ובכך על הדמוקרטיה, ומהי צומת קבלת החלטות בה פייסבוק נמצאת ביחס לפרטיות המשתמשים?
More info...
38 min
February 21, 2019
פרק 57 - הקשר הסעודי-פקיסטני; עתיד הנוכחות האמריקאית בעיראק; ו"האדם המצרי החדש"
ד"ר יואל גוז'נסקי בשיחה על התמורות במירוץ החימוש במפרץ הפרסי, נגד איראן ובעלי בריתה והיעדים הסופיים אליהם חותרת ערב הסעודית באמצעות התחמשות בטילים. בימים האחרונים נחשפו בתקשורת הבינלאומית צילומי לווין שמהם עולה כי הממלכה הקימה מפעל לייצור טילי קרקע בבסיס ששוכן דרומית-מערבית לבירה ריאד. ברקע, ביקורו הרשמי של יורש העצר בן סלמאן בפקיסטן – מדינה שיש בידיה נשק גרעיני עם מימון סעודי משמעותי. האם המניע לביקור, תהליכי פיתוח הטילים והידוק הקשרים הם סביב עניין הגרעין? האם ההתפתחויות מקרבות את האופציה שיגיע נשק גרעיני פקיסטני לריאד? מהו אופי היחסים בין המדינות והאינטרסים של שתיהן בראיה עתידית? אלדד שביט (החל מדקה 12:48) מנתח את ההצהרות האחרונות של הנשיא טראמפ בדבר השארת הכוחות האמריקאים בעיראק. כיצד טראמפ מסביר את ההחלטה, בשונה מהחלטתו לגבי סוריה, ומדוע היא מעוררת התנגדות בעיראק - חרף הציפייה האמריקאית שעיראק תהיה שותפה לסנקציות המוטלות על איראן? מה ניתן להבין מכך לגבי הפעילות האיראנית בעיראק, אגב ההערכה האחרונה של אמ"ן, בה נכתב שהתגברה חשיבותה של עיראק מבחינה מודיעינית, ומה חשוב שישראל תסיק מההתפתחויות האלה? ד"ר אופיר וינטר ואסף שילוח (החל מדקה 25:17) שופכים אור על הקווים לדמותו של "האדם המצרי החדש", אותו מבנה ומשווק המשטר במצרים לתושבים, ובעיקר לצעירים. לצד המאבק במתנגדי המשטר, הלחימה בטרור והמאמץ לשיקום כלכלי, משטרו של עבד אלפתאח א-סיסי מנסה גם לבנות מחדש את הזהות הלאומית המצרית. היכן עומד המשטר על סקאלת הזהות המצרית, בין זהות "על-מצרית" (ערבית ואסלאמית) לבין זהות לאומית-מצרית, ומהו פסיפס שבע הזהויות שמציע לאמץ? כיצד משתמש המשטר בתקשורת על מנת להפיץ את הזהות המצרית החדשה, בין דימויי כיכר תחריר ואחים המוסלמים? מהם האתגרים ומהם סיכויי ההטמעה של הזהות ה"חדשה", ומהן ההשלכות האפשריות על התדמית של ישראל בעיניי העם המצרי ועל היחסים בין המדינות?
More info...
39 min
February 21, 2019
יואל גוז'נסקי - ההתמודדות הסעודית-פקיסטנית עם איום הגרעין האיראני
ד"ר יואל גוז'נסקי בשיחה על התמורות במירוץ החימוש במפרץ הפרסי, נגד איראן ובעלי בריתה והיעדים הסופיים אליהם חותרת ערב הסעודית באמצעות התחמשות בטילים. בימים האחרונים נחשפו בתקשורת הבינלאומית צילומי לווין שמהם עולה כי הממלכה הקימה מפעל לייצור טילי קרקע בבסיס ששוכן דרומית-מערבית לבירה ריאד. ברקע, ביקורו הרשמי של יורש העצר בן סלמאן בפקיסטן – מדינה שיש בידיה נשק גרעיני עם מימון סעודי משמעותי. האם המניע לביקור, תהליכי פיתוח הטילים והידוק הקשרים הם סביב עניין הגרעין? האם ההתפתחויות מקרבות את האופציה שיגיע נשק גרעיני פקיסטני לריאד? מהו אופי היחסים בין המדינות והאינטרסים של שתיהן בראיה עתידית?
More info...
11 min
February 21, 2019
אלדד שביט - עתיד הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק
אלדד שביט מנתח את ההצהרות האחרונות של הנשיא טראמפ בדבר השארת הכוחות האמריקאים בעיראק. כיצד טראמפ מסביר את ההחלטה, בשונה מהחלטתו לגבי סוריה, ומדוע היא מעוררת התנגדות בעיראק - חרף הציפייה האמריקאית שעיראק תהיה שותפה לסנקציות המוטלות על איראן? מה ניתן להבין מכך לגבי הפעילות האיראנית בעיראק, אגב ההערכה האחרונה של אמ"ן, בה נכתב שהתגברה חשיבותה של עיראק מבחינה מודיעינית, ומה חשוב שישראל תסיק מההתפתחויות האלה?
More info...
12 min
February 21, 2019
אסף שילוח ואופיר וינטר - בניית זהות "האדם המצרי החדש" בעידן סיסי
ד"ר אופיר וינטר ואסף שילוח שופכים אור על הקווים לדמותו של "האדם המצרי החדש", אותו מבנה ומשווק המשטר במצרים לתושבים, ובעיקר לצעירים. לצד המאבק במתנגדי המשטר, הלחימה בטרור והמאמץ לשיקום כלכלי, משטרו של עבד אלפתאח א-סיסי מנסה גם לבנות מחדש את הזהות הלאומית המצרית. היכן עומד המשטר על סקאלת הזהות המצרית, בין זהות "על-מצרית" (ערבית ואסלאמית) לבין זהות לאומית-מצרית, ומהו פסיפס שבע הזהויות שמציע לאמץ? כיצד משתמש המשטר בתקשורת על מנת להפיץ את הזהות המצרית החדשה, בין דימויי כיכר תחריר ואחים המוסלמים? מהם האתגרים ומהם סיכויי ההטמעה של הזהות ה"חדשה", ומהן ההשלכות האפשריות על התדמית של ישראל בעיניי העם המצרי ועל היחסים בין המדינות?
More info...
14 min
February 17, 2019
The Israeli 2019 Elections: A Bird's Eye View
In this podcast, Dr. Rob Geist Pinfold talks with Dr. Yehuda Ben Meir, who sketches the background to the main issues facing Israeli voters in this year's election. As Israel goes to the polls on April 9, voters are faced with a fractious political atmosphere and a plethora of election issues - spanning social justice, the economy, and the ever-present security dilemmas that continue to dominate Israeli political discourse. As he seeks re-election, incumbent Prime Minister Benjamin Netanyahu must also contend with a cloud of corruption allegations and the entry into politics of former IDF Chief of Staff Benny Gantz. INSS senior researcher and former MK Ben Meir highlights the main electoral concerns of the Israeli public, the problems of accurate opinion polling, and the issues dividing Israel's political parties. Are Netanyahu's legal troubles unprecedented? What are the implications for Israeli democracy? These and other questions are discussed in the latest INSS English podcast.
More info...
26 min
February 14, 2019
פרק 56 - סוריה ב-2019; ממשלה חדשה בלבנון; וראשית הפילוג הפנים-פלסטיני והשלכותיו עד היום
סוריה ב-2019 ד"ר כרמית ולנסי בוחנת את המגמות העדכניות בזירה הסורית ומציגה הערכת מצב שמבקשת לחזות כיצד תראה הזירה ב-2019. סוריה, כפי שעולה גם מן ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון, ממשיכה להיות ציר מרכזי של תהליכים אזוריים ובינלאומיים המשפיעים במישרין על ביטחון ישראל. בתוך כך, מהן המטרות והאינטרסים של השחקניות הבולטות בזירה – רוסיה ואיראן - וממה נובע המתח ביחסים ביניהן לאחרונה? כיצד אסד מנסה לשקם את שלטונו ולהשיב את הריבונות של סוריה מבחינה צבאית, פוליטית ודיפלומטית? כיצד משפיעה הנסיגה האמריקאית מהזירה על יציבותה של המדינה הסורית ועל הדינמיקה הצפויה בהמשך הלחימה הדועכת? ממשלה חדשה בלבנון אורנה מזרחי (החל מדקה 15:32) מנתחת את משמעויות הרכבת הממשלה החדשה בלבנון, שבה שוב יושבים זה לצד זה היריבים ממחנה ה-14 במארס (רה"מ אל-חרירי) ומחנה ה-8 במארס (חיזבאללה). אחרי תשעה חודשים של משא ומתן קמה ממשלה חדשה בלבנון בראשותו של סעד אל-חרירי, בה יושבים גם חיזבאללה ושותפיו למחנה התומך במשטר הסורי. כיצד הרכב הממשלה מבטא את יחסי הכוחות הפנימיים במערכת הפוליטית הלבנונית? מהם ההישגים של חיזבאללה במשא ומתן הארוך שהתנהל, ומדוע ניסתה ארצות הברית להתערב ולמנוע ממנו לקבל דווקא את תיק הבריאות? מהם האתגרים העיקריים העומדים בפני הממשלה החדשה והאם תצליח לקדם רפורמות פנימיות על רקע הפילוג? וגם – מהן המשמעויות לישראל וההשלכות על אופיה של מלחמה עתידית מול לבנון, שכעת נותנת חסות מדינתית רחבה יותר לחיזבאללה ולהשפעה האיראנית? ראשית הפילוג הפנים-פלסטיני והשלכותיו עד היום יוחנן צורף (החל מדקה 29:46) בשיחה על מחקרו בנושא השנים הראשונות לפילוג הפנים-פלסטיני, מאז הקמת תנועת חמאס, ההשפעה הישראלית הניכרת עליו וכן השלכותיו על הפוליטיקה הפנימית והסכסוך כיום. אילו תהליכים ניתן לזהות מניתוח התפתחות מערכת היחסים הקונפליקטואלית בין שתי התנועות הלאומיות? כיצד ישראל השפיעה על הדינמיקה ועל התחרות האידיאולוגית במרוצת השנים ועל כך ששתי התנועות הלאומיות נכשלו בעין הציבורית בהשגת מטרותיהן, ובאיזה אופן החיכוך עם ישראל עיצב וחיזק את הלאומיות הפלסטינית? כיצד המחקר בנושא הפנים-פלסטיני יכול לעזור לישראל לגבש אסטרטגיה מדינית יעילה כלפי הזירה הפלסטינית ולשפר את מעמדה בזירה הבינלאומית באמצעותה?
More info...
43 min
February 14, 2019
יוחנן צורף - ראשית הפילוג הפנים-פלסטיני והשלכותיו עד היום
יוחנן צורף בשיחה על מחקרו בנושא השנים הראשונות לפילוג הפנים-פלסטיני, מאז הקמת תנועת חמאס, ההשפעה הישראלית הניכרת עליו וכן השלכותיו על הפוליטיקה הפנימית והסכסוך כיום. אילו תהליכים ניתן לזהות מניתוח התפתחות מערכת היחסים הקונפליקטואלית בין שתי התנועות הלאומיות? כיצד ישראל השפיעה על הדינמיקה ועל התחרות האידיאולוגית במרוצת השנים ועל כך ששתי התנועות הלאומיות נכשלו בעין הציבורית בהשגת מטרותיהן, ובאיזה אופן החיכוך עם ישראל עיצב וחיזק את הלאומיות הפלסטינית? כיצד המחקר בנושא הפנים-פלסטיני יכול לעזור לישראל לגבש אסטרטגיה מדינית יעילה כלפי הזירה הפלסטינית ולשפר את מעמדה בזירה הבינלאומית באמצעותה?
More info...
13 min
February 14, 2019
אורנה מזרחי - ממשלה חדשה בלבנון
אורנה מזרחי מנתחת את משמעויות הרכבת הממשלה החדשה בלבנון, שבה שוב יושבים זה לצד זה היריבים ממחנה ה-14 במארס (רה"מ אל-חרירי) ומחנה ה-8 במארס (חיזבאללה). אחרי תשעה חודשים של משא ומתן קמה ממשלה חדשה בלבנון בראשותו של סעד אל-חרירי, בה יושבים גם חיזבאללה ושותפיו למחנה התומך במשטר הסורי. כיצד הרכב הממשלה מבטא את יחסי הכוחות הפנימיים במערכת הפוליטית הלבנונית? מהם ההישגים של חיזבאללה במשא ומתן הארוך שהתנהל, ומדוע ניסתה ארצות הברית להתערב ולמנוע ממנו לקבל דווקא את תיק הבריאות? מהם האתגרים העיקריים העומדים בפני הממשלה החדשה והאם תצליח לקדם רפורמות פנימיות על רקע הפילוג? וגם – מהן המשמעויות לישראל וההשלכות על אופיה של מלחמה עתידית מול לבנון, שכעת נותנת חסות מדינתית רחבה יותר לחיזבאללה ולהשפעה האיראנית?
More info...
14 min
February 14, 2019
כרמית ולנסי - סוריה ב-2019
ד"ר כרמית ולנסי בוחנת את המגמות העדכניות בזירה הסורית ומציגה הערכת מצב שמבקשת לחזות כיצד תראה הזירה ב-2019. סוריה, כפי שעולה גם מן ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון, ממשיכה להיות ציר מרכזי של תהליכים אזוריים ובינלאומיים המשפיעים במישרין על ביטחון ישראל. בתוך כך, מהן המטרות והאינטרסים של השחקניות הבולטות בזירה – רוסיה ואיראן - וממה נובע המתח ביחסים ביניהן לאחרונה? כיצד אסד מנסה לשקם את שלטונו ולהשיב את הריבונות של סוריה מבחינה צבאית, פוליטית ודיפלומטית? כיצד משפיעה הנסיגה האמריקאית מהזירה על יציבותה של המדינה הסורית ועל הדינמיקה הצפויה בהמשך הלחימה הדועכת?
More info...
14 min
February 7, 2019
פרק 55 - מדד הביטחון הלאומי
השבוע בתכנית התמקדנו במדד הביטחון הלאומי, סקר עומק שנתי שעורך המכון מזה שלושים שנה ועיקרו סוגיות הקשורות בביטחונה הלאומי של ישראל. ד"ר ציפי ישראלי, ראש התכנית לדעת קהל וביטחון לאומי במכון, שהציגה את עיקרי הממצאים בכנס השנתי, מנתחת בהרחבה את המדד ועומדת על מספר נקודות מעניינות: ייחודיותו של המדד לעומת סקרים אחרים, ובפרט סקרים פוליטיים, סקירת הנושאים שעל סדר היום המדיני-ביטחוני והאופן בו הציבור תופס אותם. דרך תפישות של איומים, הזדמנויות, היגדים ומוסכמות ניתן ללמוד הרבה על מגמות עכשוויות בדעת הקהל הישראלית - על גווניה השונים.
More info...
35 min
January 29, 2019
Elham Manea
Arab women in Arab states and in Israel: How Arab countries see Israel from the gender prism? Is there misperception of Israel in this matter? What is the "dual discrimination syndrome" of women in the sharia that Arab Israeli women might be facing as well? How can Israel improve the sensitive area of family laws in regards to Arab Israeli women in order to advance its democracy?
More info...
12 min
January 29, 2019
קרין נהון
חדירה לפרטיות ומעורבות בתהליכים פוליטיים באמצעות מרחב הסייבר - עד כמה הסכנה מוחשית? האם ישראל מוכנה להתקפות היברידיות המשלבות תקיפה של תשתיות קריטיות במקביל לניסיון לשנות את סדר היום הפוליטי והתודעה של האזרחים, לרוב באמצעות רשתות חברתיות (בדומה לפריצה למערכות הוועידה הדמוקרטית בארצות הברית)? האם יש דרך לשנות את החשיבה של האזרחים ושל המערכת השלטונית ושומרי הסף כך שתהיה יותר מודעות והגנה ופחות השפעה, בין היתר באמצעות צריכה ביקורתית של מידע?
More info...
7 min
January 29, 2019
Elizabeth Bodine-Baron
Russia's influence in the social Media: Is it possible to measure and identify Russian government involvement vs. the posts of innocent civilians? How does this research work, involving engineers, psychologists, and linguistic experts following trends, patterns, phrasings, and timings? How can Israel prepare for its upcoming general elections regarding the threat of foreign and domestic influences, and should the state educate the public on this matter?
More info...
10 min
January 29, 2019
Philip Smyth
Iran's geo-political strategy in the Middle East using its Shiite militias and other proxies, both for the short and for the long term: How does the Iranian recruiting system work? Is it possible to restrain and constrain it based on the situation on the ground? Would Iran do anything to postpone a war against Israel at this point, or should Israel be worried by small confrontations with Iran or its proxies at this time?
More info...
9 min
January 29, 2019
Anna Borshchevskaya
The Syrian arena after the Russian intervention: What are Russia's main reasons for arming Assad with S-300? How good/bad are the relations between Israel and Russia, and is there a core of agreement regarding the Iranian presence in Syria? Also – what are Russia's goals in its Arabic propaganda efforts, targeting Arabic speaking youth?
More info...
7 min
January 29, 2019
David Albright
The Iranian nuclear plan time table – assuming that Iran decides to return to its nuclear efforts – how long will it take it to build ballistic missiles with nuclear heads? What can we learn from the revealed archives about Iran's nuclear activities? Will Iran be interested in negotiating with the Trump administration, as North Korea did?
More info...
8 min
January 29, 2019
David Makovsky
Why is it in Netanyahu's interest that the Trump peace plan is made public close to Israel’s general elections? Should the United States publicize it regardless of who wins the elections? Has the window of opportunity to reach a two-state solution already closed? What were the responses to the open letter in Yediot Ahronot that David Makovsky wrote with Dennis Ross, posing questions to candidates in Israel’s general elections? How should Israel improve its relations with the Jewish diaspora?
More info...
11 min
January 29, 2019
בן-דרור ימיני וליאת שלזינגר
חופש הביטוי והגבלתו – האם ניתן להפריד בין הויכוח על התוכן לבין חופש הביטוי – האם ביקורת היא גם סתימת פיות? האם הדמוקרטיה הפכה מתחרות בין רעיונות ותפיסות עולם לשיח על מניעים ואינטרסים, והאם השאלה "מי מממן" כל גורם ציבורי לגיטימית, ומתי? חוק הלאום ומשמעויותיו – האם צביונה של מדינת ישראל הוא ככל מדינה דמוקרטית אחרת או שיש בלבול וטשטוש בין הלאום לאופי הדמוקרטי של המדינה?
More info...
24 min
January 29, 2019
אודי דקל
סיכום היום הראשון לכנס השנתי הבינלאומי ה-12 עם מנהל המכון, תא"ל (מיל.) אודי דקל – הנקודות המרכזיות כפי שעלו מהפאנלים, הראיונות והנאומים של בכירי המומחים והמנהיגים. ביניהן: יעילותה של "דוקטרינת אייזנקוט", מוטיב "בין הקטבים" של מרכיבים שונים בביטחון ובחברה הישראלית, מדוע ישראל אינה מנצלת את יתרונותיה האסטרטגיים בכל החזיתות וכיצד היא יכולה לנצל את ההזדמנויות שבפתחה בנחישות.
More info...
6 min
January 29, 2019
David H. Petraeus
What is Iran trying to achieve in Syria, and how does it resemble its influence in Lebanon? Can Israel stop the Iranian intervention in Syria by airstrikes and diplomacy? What are Trump's objectives in the Middle East arena? Can Trump's policy toward Iran result in regime change?
More info...
12 min
January 29, 2019
Igor Yurgens
Russia's position in the international sphere: why does Russia want to play the balancing role in Syria? How can it reach an agreement and raise funds to rebuild Syria, and how long will it take? What is the nature of the relationship between Russia and Iran?
More info...
10 min
January 28, 2019
Véronique Favreau
The loss of confidentiality in personal and the financial aspects: what are the differences between European cultures and states in regards to the loss of confidentiality? What is the importance of the regulator in regard to cyber-attacks? Are the hackers evolving faster than the governments?
More info...
11 min
January 28, 2019
John R. Allen
The expected outcomes of the American withdrawal from Syria – will it continue the war and strengthen Assad? Do the Russians have the power and the political will to reach an agreement and end the battels in Syria? ISIS efforts to increase its global reach – what can the international coalition do against them?
More info...
9 min
January 28, 2019
נסרין חדאד חאג'-יחיא
מצבו של הציבור הערבי בישראל כיום, התכניות והחוקים שנוגעים למגזר הערבי בישראל והאתגרים והשינויים הפנימיים בתוך החברה הערבית שמשפיעים על האוכלוסיה הצעירה. וגם - השפות הדיכוטומיות, הכלכלית והלאומית, בהן מדברת הממשלה אל ועל הציבור הערבי. מהם הפתרונות לשיפור מצבה של החברה הערבית במדינה?
More info...
6 min
January 28, 2019
Vladimir Yakunin
The Russian involvement in Syria and its attempts to halt the activity of Iran and its proxies, and the Russian viewpoint on Israel's strategy for the Israeli-Palestinian conflict
More info...
10 min
January 28, 2019
Martin Indyk
How can the US play a more constructive role between Israel and the region, after moving the US embassy to Jerusalem and takingother political steps? What can Israel do given a deadlock in the Israel-Palestinian negotiations, and what are the benefits of the INSS plan?
More info...
10 min
January 24, 2019
הסוגיות המרכזיות העומדות לפתחה של ישראל ב-2019
בין הגשת ההערכה האסטרטגית השנתית לנשיא המדינה לבין הכנס הבינלאומי השנתי, שלושה מחוקרי המכון, אודי דקל, ענת קורץ וסימה שיין, משוחחים על האתגרים המרכזיים עבור ישראל בשנה הקרובה. על הפרק: ההליכה על הסף בזירה הדרומית והצפונית, "קץ העמימות" של פעילות ישראל במדינות השכנות והאסטרטגיה הביטחונית הישראלית לטווח הקצר אל מול הטווח הארוך.
More info...
26 min
January 17, 2019
The Return of Anti-Semitism to Mainstream Political Discourse: Europe and U.S
INSS research associate Adi Kantor and Ambassador Dan Shapiro, distinguished visiting fellow at INSS, discuss the disturbing rise of anti-Semitism worldwide and its return to mainstream political and social discourses, both in European parliaments and in the United States. Anti-Semitism is not a new phenomenon: it has always been part of the "cultural code" of both classical and modern societies. Nevertheless, today it has new manifestations and characteristics that have direct influence on the State of Israel and its national security, as well as on Jewish communities throughout the world. What are the reasons for the return of anti-Semitism today? How does the rise of populism, anti-globalism, and extremism, both from left and from right, contribute to the phenomenon? What is new in right wing extremism, and why is it so dangerous today? How do the relations between right wing populist and anti-Semitic parties in Europe and right wing parties in Israel affect the rise of extremism and anti-Semitism, and how do they damage the relations with Jewish communities and their support for Israel? What should Israeli’s policy be toward this issue, both in the US and in the European context? These are some of the issues discussed in this podcast.
More info...
28 min
January 16, 2019
פרק 54 - ראיון חגיגי עם עמוס ידלין לרגל פרסום ההערכה האסטרטגית של המכון לשנת 2019-2018
תוכנית מיוחדת לרגל חגיגות סיכום השנה הראשונה לתוכנית הפודקאסט של המכון למחקרי ביטחון לאומי – הפודקאסטרטגי. ראיון שנתי חגיגי עם ראש המכון האלוף (מיל.) עמוס ידלין, לרגל פרסום ספר ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון לשנת 2019-2018 והגשתו לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. מיטב חוקרי המכון מציגים בהערכה את תמונת מצב של ישראל אל מול החזיתות השונות, מבט קדימה וניסוח הסוגיות שצריכות להיות על שולחנם של הרמטכ"ל והקבינט החדשים, תפניות אסטרטגיות אפשריות שישפיעו באופן דרמטי על ביטחון המדינה וכן המלצות קונקרטיות למקבלי ההחלטות. ידלין מנתח את הסוגיות והתפניות המרכזיות שעולות בהערכה העדכנית - מדוע, על אף יתרונות אסטרטגיים רבים, ישראל מתקשה להשיג את יעדי הביטחון הלאומי שלה? עד כמה המצב הביטחוני נפיץ ומהו הסיכוי למלחמה כוללת שתפרוץ מול כל החזיתות? מדוע התנאים להמשך המב"מ (מערכה בין מלחמות) שמנהלת ישראל יהיו קשים יותר בשנה הקרובה והם מחייבים לבחון ולשקול את כל החלופות האפשריות, כולל מהלכי מנע מול הזירה הצפונית? מהם האתגרים הנוכחיים בזירה הפלסטינית ומדוע דורשים שינויי מדיניות בטווח המיידי? מהן התפניות האסטרטגיות האפשריות שעשויות, לפי חוקרי המכון, לערער את יציבותה של ישראל, וכיצד היא יכולה להתכונן אליהן?
More info...
32 min
January 10, 2019
אביעד מנדלבאום ויורם שוייצר - דו"ח פיגועי ההתאבדות העולמי השנתי ו-30 שנים ל"אסון לוקרבי"
אביעד מנדלבאום ויורם שוייצר בראיון לרגל פרסום דו"ח פיגועי ההתאבדות העולמי לשנת 2018. בישראל אמנם כמעט ולא בוצעו פיגועי התאבדות בעשור האחרון, אולם ארגוני הטרור העולמיים, בראשם המדינה האסלאמית ואל-קאעדה, ממשיכים להשתמש בכלי הזה באיזורים שונים בעולם. מהי הזירה בה מתבצעים הכי הרבה פיגועי ההתאבדות, מיהו הארגון המוביל בסטטיסטיקת הפיגועים ומה חלקן של נשים בסטטיסטיקה? הממצאים המרכזיים מניתוח מצב פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם מעידים על ירידה ברורה ומתמשכת ב-3 השנים האחרונות. מה מסביר את הירידה והאם ממצא זה תואם את ההערכות על תבוסת המדינה האסלאמית? בנושא אחר (אך דומה), חוזרים 30 שנים אחורה בניסיון להבין מה היה המניע לפיצוץ מטוס הנוסעים מעל העיירה לוקרבי בדרום סקוטלנד ב-1988? כיצד היתה מעורבת לוב בגיבוי ארגוני הטרור באותה תקופה, ומהם הלקחים ההיסטוריים שניתן ללמוד מהפרשה, בפרט בנוגע להתמודדות עם מדינות שנותנות חסות לטרור כיום, כגון איראן?
More info...
12 min
January 10, 2019
אמילי לנדאו - הדואליות ביחסים הביטחוניים בין ישראל למצרים
ד"ר אמילי לנדאו מסבירה את הדואליות של היחסים הביטחוניים בין ישראל למצרים – פתיחות, אמון ושיתוף פעולה ביטחוני גובר לצד לחץ מצרי בתחום בקרת הנשק ודרישה שישראל תצטרף לאמנת ה-NPT למניעת תפוצת נשק גרעיני. רק השבוע פורסם ראיון עם נשיא מצרים סיסי בו הוא אישר כי שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל רחב מאי פעם, ולצד דינמיקות חיוביות בתחומים נוספים כגון אנרגיה, ניתן להניח שהשלום הקר הולך ומתחמם. מדוע, אם כך, משרד החוץ המצרי מוביל קמפיין עיקש מזה למעלה מעשרים שנים בתחום בקרת הגרעין, במסגרתו מניחים המצרים הצעות עם דרישות מרחיקות לכת נגד ישראל בוועידות ה-NPT אחת לחמש שנים? האם הקמפיין משפיע על מעמדה של ישראל בעולם, כיצד הוא משפיע על היחסים בין המדינות והאם ישראל צריכה להיות מוטרדת לקראת כינוס הוועידה בשנת 2020 לאור הנחישות המצרית לקרוא להתפרקותה מנשק גרעיני?
More info...
12 min
January 10, 2019
גליה לינדנשטראוס - פרשת הדרכים של טורקיה בצפון סוריה
ד"ר גליה לינדנשטראוס מנתחת את השלכות ומשמעויות הכרזת ארצות הברית על נסיגת הכוחות האמריקניים מסוריה והמבצע הצבאי הגדול שמתכננת במקביל טורקיה נגד המחתרת הכורדית בצפון סוריה. במקביל לעיכוב ביציאת הכוחות האמריקאים, מתעכב גם המבצע הצבאי שתכננה טורקיה על מנת להבטיח שהמחתרת הכורדית לא תשתמש בחבל הארץ הכורדי בצפון סוריה למתקפות נגדה. האם המעורבות הצבאית של ארדואן בסוריה עונה על אינטרס טורקי חיוני או משמשת כמנוף השפעה ולחצים, ומדוע טורקיה ניצבת בפרשת דרכים בסוריה כעת? עד כמה הצעד הטורקי צפוי להתקבל בהבנה על ידי אסד ופוטין ואיזה מכשולים צפויים לארדואן בדרך לדיכוי המחתרת הכורדית? והאם לכורדים, שרומזים לאחרונה על מוכנות לקבל את שלטון אסד בניסיון לבלום את התוקפנות הטורקית, יש עדיין סיכוי להינצל מגורל חוזר של דיכוי אלים של שאיפותיהם הלאומיות - לאחר שאיבדו את מטריית ההגנה האמריקאית?
More info...
8 min
January 10, 2019
פרק 53 - דו"ח פיגועי ההתאבדות העולמי; דואליות ביחסי ישראל-מצרים; ופרשת הדרכים של טורקיה בצפון סוריה
דו"ח פיגועי ההתאבדות העולמי השנתי ו-30 שנים ל"אסון לוקרבי" אביעד מנדלבאום ויורם שוייצר בראיון לרגל פרסום דו"ח פיגועי ההתאבדות העולמי לשנת 2018. בישראל אמנם כמעט ולא בוצעו פיגועי התאבדות בעשור האחרון, אולם ארגוני הטרור העולמיים, בראשם המדינה האסלאמית ואל-קאעדה, ממשיכים להשתמש בכלי הזה באיזורים שונים בעולם. מהי הזירה בה מתבצעים הכי הרבה פיגועי ההתאבדות, מיהו הארגון המוביל בסטטיסטיקת הפיגועים ומה חלקן של נשים בסטטיסטיקה? הממצאים המרכזיים מניתוח מצב פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם מעידים על ירידה ברורה ומתמשכת ב-3 השנים האחרונות. מה מסביר את הירידה והאם ממצא זה תואם את ההערכות על תבוסת המדינה האסלאמית? בנושא אחר (אך דומה), חוזרים 30 שנים אחורה בניסיון להבין מה היה המניע לפיצוץ מטוס הנוסעים מעל העיירה לוקרבי בדרום סקוטלנד ב-1988? כיצד היתה מעורבת לוב בגיבוי ארגוני הטרור באותה תקופה, ומהם הלקחים ההיסטוריים שניתן ללמוד מהפרשה, בפרט בנוגע להתמודדות עם מדינות שנותנות חסות לטרור כיום, כגון איראן? הדואליות ביחסים הביטחוניים בין ישראל למצרים ד"ר אמילי לנדאו (החל מדקה 13:22) מסבירה את הדואליות של היחסים הביטחוניים בין ישראל למצרים – פתיחות, אמון ושיתוף פעולה ביטחוני גובר לצד לחץ מצרי בתחום בקרת הנשק ודרישה שישראל תצטרף לאמנת ה-NPT למניעת תפוצת נשק גרעיני. רק השבוע פורסם ראיון עם נשיא מצרים סיסי בו הוא אישר כי שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל רחב מאי פעם, ולצד דינמיקות חיוביות בתחומים נוספים כגון אנרגיה, ניתן להניח שהשלום הקר הולך ומתחמם. מדוע, אם כך, משרד החוץ המצרי מוביל קמפיין עיקש מזה למעלה מעשרים שנים בתחום בקרת הגרעין, במסגרתו מניחים המצרים הצעות עם דרישות מרחיקות לכת נגד ישראל בוועידות ה-NPT אחת לחמש שנים? האם הקמפיין משפיע על מעמדה של ישראל בעולם, כיצד הוא משפיע על היחסים בין המדינות והאם ישראל צריכה להיות מוטרדת לקראת כינוס הוועידה בשנת 2020 לאור הנחישות המצרית לקרוא להתפרקותה מנשק גרעיני? פרשת הדרכים של טורקיה בצפון סוריה ד"ר גליה לינדנשטראוס (החל מדקה 26:14) מנתחת את השלכות ומשמעויות הכרזת ארצות הברית על נסיגת הכוחות האמריקניים מסוריה והמבצע הצבאי הגדול שמתכננת במקביל טורקיה נגד המחתרת הכורדית בצפון סוריה. במקביל לעיכוב ביציאת הכוחות האמריקאים, מתעכב גם המבצע הצבאי שתכננה טורקיה על מנת להבטיח שהמחתרת הכורדית לא תשתמש בחבל הארץ הכורדי בצפון סוריה למתקפות נגדה. האם המעורבות הצבאית של ארדואן בסוריה עונה על אינטרס טורקי חיוני או משמשת כמנוף השפעה ולחצים, ומדוע טורקיה ניצבת בפרשת דרכים בסוריה כעת? עד כמה הצעד הטורקי צפוי להתקבל בהבנה על ידי אסד ופוטין ואיזה מכשולים צפויים לארדואן בדרך לדיכוי המחתרת הכורדית? והאם לכורדים, שרומזים לאחרונה על מוכנות לקבל את שלטון אסד בניסיון לבלום את התוקפנות הטורקית, יש עדיין סיכוי להינצל מגורל חוזר של דיכוי אלים של שאיפותיהם הלאומיות - לאחר שאיבדו את מטריית ההגנה האמריקאית?
More info...
34 min
January 3, 2019
פנינה שרביט ברוך - דיון משפטי וערכי על הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים
עו"ד פנינה שרביט ברוך משוחחת על הפן המשפטי והערכי של הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים מבתיהן. בעקבות גלי הפיגועים של השנים האחרונות עלתה הצעת חוק לגירוש בני משפחה של מחבלים, גם אלו שאינם מעורבים, ממקום מגוריהם לאזור אחר, ובחודש דצמבר הצעת החוק עברה בהצבעה טרומית בכנסת. מהם המניעים הביטחוניים המוצהרים והבלתי-מוצהרים שמאחורי הצעת החוק ומהו המחיר הביטחוני שעלולה ישראל לשלם במקרה של פינוי בני משפחות המחבלים? האם התועלת הביטחונית, שבה מצדדים מקדמי היוזמה הזאת, מתיישבת עם העקרונות המשפטיים והערכיים הנהוגים בישראל ובעולם, ומדוע מתנגדים לחוק גורמים רבים במשרד המשפטים, כולל היועץ המשפטי עצמו? באופן רחב יותר, היא מצביעה על מגמה בה הדיון המשפטי מחליף את הדיון הערכי בסוגיות של כיבוד זכויות אדם אל מול אינטרסים מדינתיים. מהן הסכנות הטמונות במגמה זו?
More info...
10 min
January 3, 2019
פרק 52 - ביטחון לאומי בעידן של פוסט-אמת; השפעתה העולמית של סין; והצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים
תא"ל (מיל.) איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר, משיק את תוכנית המחקר החדשה של המכון – "ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט-אמת ופייק ניוז" ע"ש אמנון ליפקין שחק. התוכנית, שמתבססת על עיסוק קודם במכון בנושאי השפעה ותודעה, מתמקדת באתגרים הבינלאומיים והלאומיים בעידן של איומים חדשים על אופן בירור והבנת המציאות. מהו ההבדל בין המושגים "פוסט-אמת" ל"פייק ניוז", שקיבלו בולטות מיוחדת לאחר התקבצות אירועים בינלאומיים משמעותיים בשנים האחרונות? כיצד התופעות הללו באות לידי ביטוי בתוך חדרי קבלת ההחלטות בעתות של מבצעים ומלחמות בישראל, וכיצד הן משפיעות על הציבור? מהן ההשפעות והסכנות האפשריות על הדמוקרטיה הישראלית באמצעות נקודות התורפה שלה ומה ניתן ללמוד מהניסיון של האמריקאים בנושא? גליה לביא ודורון אלה (החל מדקה 13:00) בראיון משותף לרגל פרסום מזכר בנושא יחסי ישראל-סין ועל רקע מלאת עשרים וחמש שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין. שני החוקרים דנים על התנהגותה של סין בזירה הבינלאומית – חדשנות, השקעות, והתעצמות כלכלית כנדבך מרכזי: כיצד סין תופסת את עצמה בזירה הבינלאומית נכון להיום, ואיך משתמשת ביחסים עם מדינות כגון ישראל למנף ולקדם את עצמה ברמה הגלובלית? כיצד זה דומה וכיצד שונה ביחס למעמדה של ארצות הברית כמעצמה והאם ניתן להגיד שסין היתה מעוניינת להחליף את ארצות הברית, על שלל תפקידיה בזירה הגלובלית? מדוע סין רואה את ישראל כיעד ייחודי וחשוב להשקעה מבחינתה ומהן ההשלכות של התקרבות ישראל לסין, ובפרט – מהן השלכותיהם של הממדים הביטחוניים של היחסים על יחסי ישראל-ארצות הברית? עו"ד פנינה שרביט ברוך (החל מדקה 26:32) משוחחת על הפן המשפטי והערכי של הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים מבתיהן. בעקבות גלי הפיגועים של השנים האחרונות עלתה הצעת חוק לגירוש בני משפחה של מחבלים, גם אלו שאינם מעורבים, ממקום מגוריהם לאזור אחר, ובחודש דצמבר הצעת החוק עברה בהצבעה טרומית בכנסת. מהם המניעים הביטחוניים המוצהרים והבלתי-מוצהרים שמאחורי הצעת החוק ומהו המחיר הביטחוני שעלולה ישראל לשלם במקרה של פינוי בני משפחות המחבלים? האם התועלת הביטחונית, שבה מצדדים מקדמי היוזמה הזאת, מתיישבת עם העקרונות המשפטיים והערכיים הנהוגים בישראל ובעולם, ומדוע מתנגדים לחוק גורמים רבים במשרד המשפטים, כולל היועץ המשפטי עצמו? באופן רחב יותר, היא מצביעה על מגמה בה הדיון המשפטי מחליף את הדיון הערכי בסוגיות של כיבוד זכויות אדם אל מול אינטרסים מדינתיים. מהן הסכנות הטמונות במגמה זו?
More info...
36 min
January 3, 2019
איתי ברון - ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט-אמת ופייק ניוז
תא"ל (מיל.) איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר, משיק את תוכנית המחקר החדשה של המכון – "ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט-אמת ופייק ניוז" ע"ש אמנון ליפקין שחק. התוכנית, שמתבססת על עיסוק קודם במכון בנושאי השפעה ותודעה, מתמקדת באתגרים הבינלאומיים והלאומיים בעידן של איומים חדשים על אופן בירור והבנת המציאות. מהו ההבדל בין המושגים "פוסט-אמת" ל"פייק ניוז", שקיבלו בולטות מיוחדת לאחר התקבצות אירועים בינלאומיים משמעותיים בשנים האחרונות? כיצד התופעות הללו באות לידי ביטוי בתוך חדרי קבלת ההחלטות בעתות של מבצעים ומלחמות בישראל, וכיצד הן משפיעות על הציבור? מהן ההשפעות והסכנות האפשריות על הדמוקרטיה הישראלית באמצעות נקודות התורפה שלה ומה ניתן ללמוד מהניסיון של האמריקאים בנושא?
More info...
12 min
January 3, 2019
גליה לביא ודורון אלה - השפעתה העולמית הגוברת של סין ויחסיה עם ישראל
גליה לביא ודורון אלה בראיון משותף לרגל פרסום מזכר בנושא יחסי ישראל-סין ועל רקע מלאת עשרים וחמש שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין. שני החוקרים דנים על התנהגותה של סין בזירה הבינלאומית – חדשנות, השקעות, והתעצמות כלכלית כנדבך מרכזי: כיצד סין תופסת את עצמה בזירה הבינלאומית נכון להיום, ואיך משתמשת ביחסים עם מדינות כגון ישראל למנף ולקדם את עצמה ברמה הגלובלית? כיצד זה דומה וכיצד שונה ביחס למעמדה של ארצות הברית כמעצמה והאם ניתן להגיד שסין היתה מעוניינת להחליף את ארצות הברית, על שלל תפקידיה בזירה הגלובלית? מדוע סין רואה את ישראל כיעד ייחודי וחשוב להשקעה מבחינתה ומהן ההשלכות של התקרבות ישראל לסין, ובפרט – מהן השלכותיהם של הממדים הביטחוניים של היחסים על יחסי ישראל-ארצות הברית?
More info...
13 min
December 27, 2018
פרק 51 - נסיגת ארה"ב מסוריה; המפלגות הערביות בין הבחירות המקומיות לארציות; ויחסי ישראל ויהדות ארה"ב
מפת האינטרסים החדשה בעקבות נסיגת ארה"ב מסוריה סימה שיין מתארת את מפת האינטרסים האיזוריים בעקבות הכרזת הנשיא טראמפ על הסגת הכוחות האמריקניים מסוריה. בדומה להחלטות אחרות במדיניות החוץ שלו, גם הפעם טראמפ לא התחשב בבעלי בריתה של ארצות הברית, ביניהם הכורדים וישראל. ככל הנראה קיבל החלטה הרת גורל על בסיס תחושות ורגשות ולא התחשב בדיוני מטה סדורים או בהמלצות יועציו. על רקע זה, התפטר שר ההגנה האמריקאי וגורמים רבים בממשל האמריקני הובכו. מדוע טראמפ בחר בעיתוי בו בחר, בהנחה שעמדתו כי ארצות הברית לא מעוניינת במעורבות צבאית במזרח התיכון, וכן שסוריה אינה משמעותית עבורה, היתה ברורה ועקבית? מיהם הנפגעים והמרוויחים העיקריים מהמהלך ומאלמנט ההפתעה של ההכרזה? האם ישנה חשיבות צבאית בשטח להסגת הכוחות, או שחשיבות הנוכחות האמריקאית הינה בעיקר סמלית מבחינת כלל הגורמים המעורבים בזירה הסורית והמזרח-תיכונית? על רקע ההכרזה על הבחירות הכלליות, ח'דר סואעד (החל מדקה 13:34) מנתח את המגמות בפוליטיקה המקומית של המועצות והערים הערביות לאור תוצאות הבחירות המקומיות, וכיצד הן מעידות על מגמות פוליטיות רחבות במגזר הערבי. כיצד ניתן לסכם את תוצאות הבחירות המקומיות והמגמות הבולטות – שיעורי ההצבעה הגבוהים מהרגיל, חילופי הדורות, כניסתן של נשים רבות לרשימות ועוד. מדוע דווקא רשימות שהתלכדו סביב מפלגות ספגו מפלה, גם במעוזים ברורים שלהן, לעומת רשימות המזוהות עם חמולות גדולות - האם כוחו של המועמד ואישיותו גוברות אל מול היחלשות המפלגות? מהן המגמות הארציות של המפלגות הערביות שמרכיבות את הרשימה המשותפת והאם ניתן לנבא ממגמות אלו את עתידה הפוליטי ומידת הצלחתה של הרשימה המשותפת בבחירות הקרובות לכנסת בתחילת אפריל? שחר עילם (החל מדקה 26:54) בשיחה על האתגרים והמגמות המדאיגים ביחסי ישראל-יהדות ארצות הברית, וביניהם: התרופפות הקשר, ניכור וחשש לקרע ונתק, בורות הדדית והעמקת פערים על רקע אידיאולוגי, זהותי ופוליטי. כיצד ניתן להתגבר על האתגרים למען המשך תרומת הקהילה הרבה לביטחון הלאומי של ישראל? מחקר מקיף חדש של המכון בשיתוף קרן רודרמן, שהוגש בתחילת דצמבר לנשיא המדינה במעמד מיוחד, בוחן את תרומתם של יהודי ארצות הברית לביטחון הלאומי של ישראל, מידת המודעות בארץ לתרומתם וכן מציע פתרונות שיעזרו לבסס את מערכת היחסים כעוגן יציב לשגשוגו וביטחונו של העם היהודי. מהי תרומתה השוטפת של הקהילה היהודית-אמריקאית שהציבור ומקבלי ההחלטות בישראל אינם מודעים אליה, וכיצד היא קשורה לכל מרכיבי הביטחון של ישראל? מהם הצעדים ושינויי המדיניות הדרושים מהצד הישראלי על מנת לשפר את מערכת היחסים ולשמר את התמיכה והתרומה במדינה?
More info...
42 min
December 27, 2018
שחר עילם - אתגרים ומגמות ביחסי ישראל ויהדות ארה"ב
שחר עילם בשיחה על האתגרים והמגמות המדאיגים ביחסי ישראל-יהדות ארצות הברית, וביניהם: התרופפות הקשר, ניכור וחשש לקרע ונתק, בורות הדדית והעמקת פערים על רקע אידיאולוגי, זהותי ופוליטי. כיצד ניתן להתגבר על האתגרים למען המשך תרומת הקהילה הרבה לביטחון הלאומי של ישראל? מחקר מקיף חדש של המכון בשיתוף קרן רודרמן, שהוגש בתחילת דצמבר לנשיא המדינה במעמד מיוחד, בוחן את תרומתם של יהודי ארצות הברית לביטחון הלאומי של ישראל, מידת המודעות בארץ לתרומתם וכן מציע פתרונות שיעזרו לבסס את מערכת היחסים כעוגן יציב לשגשוגו וביטחונו של העם היהודי. מהי תרומתה השוטפת של הקהילה היהודית-אמריקאית שהציבור ומקבלי ההחלטות בישראל אינם מודעים אליה, וכיצד היא קשורה לכל מרכיבי הביטחון של ישראל? מהם הצעדים ושינויי המדיניות הדרושים מהצד הישראלי על מנת לשפר את מערכת היחסים ולשמר את התמיכה והתרומה במדינה?
More info...
14 min
December 27, 2018
ח'דר סואעד - המפלגות הערביות על רקע תוצאות הבחירות המקומיות
על רקע ההכרזה על הבחירות הכלליות, ח'דר סואעד מנתח את המגמות בפוליטיקה המקומית של המועצות והערים הערביות לאור תוצאות הבחירות המקומיות, וכיצד הן מעידות על מגמות פוליטיות רחבות במגזר הערבי. כיצד ניתן לסכם את תוצאות הבחירות המקומיות והמגמות הבולטות – שיעורי ההצבעה הגבוהים מהרגיל, חילופי הדורות, כניסתן של נשים רבות לרשימות ועוד. מדוע דווקא רשימות שהתלכדו סביב מפלגות ספגו מפלה, גם במעוזים ברורים שלהן, לעומת רשימות המזוהות עם חמולות גדולות - האם כוחו של המועמד ואישיותו גוברות אל מול היחלשות המפלגות? מהן המגמות הארציות של המפלגות הערביות שמרכיבות את הרשימה המשותפת והאם ניתן לנבא ממגמות אלו את עתידה הפוליטי ומידת הצלחתה של הרשימה המשותפת בבחירות הקרובות לכנסת בתחילת אפריל?
More info...
13 min
December 27, 2018
סימה שיין - מפת האינטרסים החדשה בעקבות נסיגת ארה"ב מסוריה
סימה שיין מתארת את מפת האינטרסים האיזוריים בעקבות הכרזת הנשיא טראמפ על הסגת הכוחות האמריקניים מסוריה. בדומה להחלטות אחרות במדיניות החוץ שלו, גם הפעם טראמפ לא התחשב בבעלי בריתה של ארצות הברית, ביניהם הכורדים וישראל. ככל הנראה קיבל החלטה הרת גורל על בסיס תחושות ורגשות ולא התחשב בדיוני מטה סדורים או בהמלצות יועציו. על רקע זה, התפטר שר ההגנה האמריקאי וגורמים רבים בממשל האמריקני הובכו. מדוע טראמפ בחר בעיתוי בו בחר, בהנחה שעמדתו כי ארצות הברית לא מעוניינת במעורבות צבאית במזרח התיכון, וכן שסוריה אינה משמעותית עבורה, היתה ברורה ועקבית? מיהם הנפגעים והמרוויחים העיקריים מהמהלך ומאלמנט ההפתעה של ההכרזה? האם ישנה חשיבות צבאית בשטח להסגת הכוחות, או שחשיבות הנוכחות האמריקאית הינה בעיקר סמלית מבחינת כלל הגורמים המעורבים בזירה הסורית והמזרח-תיכונית?
More info...
12 min
December 23, 2018
Jordan after the Arab Spring, and Israel-Jordan Relations
Prof. Asher Susser, senior research fellow at the Moshe Dayan Center, and INSS senior research fellow Dr. Oded Eran, former Ambassador of Israel to Jordan, examine Jordan eight years after the beginning of the so-called Arab Spring. Among the questions they address: How has the Hashemite Kingdom weathered the turmoil, and what are the future dangers created by the Arab Spring in Jordan? Why has Jordan proved to be an island of stability despite its image of an unstable kingdom? Why, now, are there signs of criticism and resentment in the Jordanian elite, directed to the monarchy and to the King himself? Can these upset the old regime, or will Abdullah manage to meet the challenge? How do the Syrian refugees in Jordan affect Jordanian society, and will their power in numbers translate into political impact? Can they change the economic and political balance? The bilateral relationship between Israel and Jordan can seem "schizophrenic": tight security cooperation joins cold diplomatic and civil relations. Did Israel do everything to warm up the civil sides of the relationship? Are the Jordanians still enamored with the idea of a Palestinian state in the West Bank?
More info...
26 min
December 20, 2018
צבי מגן ואלדד שביט - השפל במערכת היחסים בין ארצות הברית לרוסיה
השגריר לשעבר צבי מגן ואלדד שביט בשיחה משותפת על מערכת היחסים התוססת בין טראמפ לפוטין ואסטרטגיות מדיניות החוץ של שתי המעצמות, שלא מפסיקות לחולל משברים בינלאומיים. כאות לכך, בסוף חודש נובמבר ביטל טראמפ ברגע האחרון פגישת פסגה שאמור היה לקיים עם פוטין בשולי ועידתG20 בבואנוס איירס. האם טראמפ מצליח לנהל את היחסים מול רוסיה באופן אליו שאף לפני כניסתו לתפקיד, ועד כמה מעיבה על כך החקירה הפנימית שמתנהלת בארצות הברית בנוגע לשאלת מעורבותה של רוסיה בבחירות האמריקניות וחלקו של מטה טראמפ בקנוניה? כיצד השפל ביחסים משפיע על זירת המזרח התיכון ועל ישראל ואתגריה – סוריה, לבנון והזירה הפלסטינית? כיצד קרה שרוסיה "ירדה מעץ" המשבר מול ישראל בעקבות הפלת המטוס הרוסי בספטמבר והסכימה לפגישה עם משלחת דיפלומטית ישראלית? ולבסוף, האם ארצות הברית משתמשת בכל המנופים שברשותה נגד רוסיה בהקשר הישראלי, ומספקת את הגב הראוי לישראל נוכח השפעתה הגוברת של מוסקבה באיזור?
More info...
20 min
December 20, 2018
יורם שוייצר - "מגן צפוני": הזווית של חזבאללה
יורם שוייצר בשיחה על רבדיו השונים של המבצע הצבאי המתגלגל בגבול הצפון לחשיפת מנהרות חיזבאללה. מה ניתן ללמוד על ארגון חיזבאללה מודל 2018 והמאמצים שהוא משקיע ברמה המבצעית על מנת להיות מוכן לעימות, ובאופן ספציפי לתוכניות "כיבוש הגליל" עליהן הצהיר נסראללה בעבר? האם הארגון הופתע מעיתויו והיקפו של המבצע הישראלי, כיצד ההתמודדות עם חזית זו משתלבת עם המאמצים המדיניים שלו בתוך לבנון ומדוע עד כה נתן לגורמים לבנוניים אחרים להגיב במקומו? כיצד חשיפת פרויקט המנהור מתחברת לקשרים המבצעיים בין לבנון, סוריה ואיראן? האם, בין השאר על רקע לקחי מלחמת לבנון השנייה, קיימים ערוצים יעילים דרכם ישראל וחיזבאללה יכולים להגיע למצב של מניעת הדרדרות למלחמה? האם ישראל יכולה בחסות השמדת המנהרות להעביר מסרים הרתעתיים באמצעות ארצות הברית ורוסיה על מנת שינטרלו איום מבצעי איראני בעת עימות עתידי בין ישראל ללבנון?
More info...
11 min
December 20, 2018
פרק 50 - מגן צפוני: הזווית של חזבאללה; השפל במערכת היחסים בין ארצות הברית לרוסיה
יורם שוייצר בשיחה על רבדיו השונים של המבצע הצבאי המתגלגל בגבול הצפון לחשיפת מנהרות חיזבאללה. מה ניתן ללמוד על ארגון חיזבאללה מודל 2018 והמאמצים שהוא משקיע ברמה המבצעית על מנת להיות מוכן לעימות, ובאופן ספציפי לתוכניות "כיבוש הגליל" עליהן הצהיר נסראללה בעבר? האם הארגון הופתע מעיתויו והיקפו של המבצע הישראלי, כיצד ההתמודדות עם חזית זו משתלבת עם המאמצים המדיניים שלו בתוך לבנון ומדוע עד כה נתן לגורמים לבנוניים אחרים להגיב במקומו? כיצד חשיפת פרויקט המנהור מתחברת לקשרים המבצעיים בין לבנון, סוריה ואיראן? האם, בין השאר על רקע לקחי מלחמת לבנון השנייה, קיימים ערוצים יעילים דרכם ישראל וחיזבאללה יכולים להגיע למצב של מניעת הדרדרות למלחמה? האם ישראל יכולה בחסות השמדת המנהרות להעביר מסרים הרתעתיים באמצעות ארצות הברית ורוסיה על מנת שינטרלו איום מבצעי איראני בעת עימות עתידי בין ישראל ללבנון? השגריר לשעבר צבי מגן ואלדד שביט (החל מדקה 11:50) בשיחה משותפת על מערכת היחסים התוססת בין טראמפ לפוטין ואסטרטגיות מדיניות החוץ של שתי המעצמות, שלא מפסיקות לחולל משברים בינלאומיים. כאות לכך, בסוף חודש נובמבר ביטל טראמפ ברגע האחרון פגישת פסגה שאמור היה לקיים עם פוטין בשולי ועידתG20 בבואנוס איירס. האם טראמפ מצליח לנהל את היחסים מול רוסיה באופן אליו שאף לפני כניסתו לתפקיד, ועד כמה מעיבה על כך החקירה הפנימית שמתנהלת בארצות הברית בנוגע לשאלת מעורבותה של רוסיה בבחירות האמריקניות וחלקו של מטה טראמפ בקנוניה? כיצד השפל ביחסים משפיע על זירת המזרח התיכון ועל ישראל ואתגריה – סוריה, לבנון והזירה הפלסטינית? כיצד קרה שרוסיה "ירדה מעץ" המשבר מול ישראל בעקבות הפלת המטוס הרוסי בספטמבר והסכימה לפגישה עם משלחת דיפלומטית ישראלית? ולבסוף, האם ארצות הברית משתמשת בכל המנופים שברשותה נגד רוסיה בהקשר הישראלי, ומספקת את הגב הראוי לישראל נוכח השפעתה הגוברת של מוסקבה באיזור?
More info...
32 min
December 13, 2018
דינה ליסננסקי - האסלאם באירופה
ד"ר דינה ליסננסקי, חוקרת אסלאם באירופה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אריאל, מתארחת לשיחה מרתקת על מאפייני האסלאם באירופה, שיטות הפצתו ושיטות גיוס פעילים, בין השאר למטרות טרור. במדינות אירופה בשנים האחרונות ישנה התעוררות של תהליכים פנימיים, כמו התחזקות ועלייה לשלטון של מפלגות ימין קיצוני, תופעות של שנאת זרים, במקביל ותוך זיקה ישירה לפעילות הגוברת של תנועות אסלאמיות ופעילים אסלאמיים באירופה - תהליך בולט מאוד בשיח התקשורתי הישראלי והבינלאומי בשנים האחרונות. מה מייחד את האסלאם במדינות שאינן מוסלמיות לעומת האסלאם בעולם הערבי? מהי משמעות מושג הדעוה, שחזר לשיח במאה ה-20? מה כוללת פעילות הדעוה כיום וכיצד היא משפיעה על התופעה הרחבה של השפעת והפצת האסלאם באירופה, והאם היא קשורה באופן ישיר לטרור?
More info...
10 min
December 13, 2018
קובי מיכאל - רשמים עדכניים מהנעשה ברשות הפלסטינית
ד"ר קובי מיכאל מסכם את מסקנותיו על מצבה של הגדה המערבית והזירה הפלסטינית כולה, בעקבות סיור מיוחד שערך שם צוות המכון. מהם הרשמים שמגיעים מתוך הכלא, על סמך פגישות עם אסירים מתנועת פת"ח וכן מחמאס, בין השאר על רקע המשך התחרות והפיצול בין הגופים הפוליטיים ושאלת עתידו של אבו מאזן ועתידה של הרשות? האם ישנה נימה פרגמטית ופשרנית בקרב אסירים? מהי הערכת המצב של הרשות הפלסטינית לגבי המציאות בגדה כיום? כיצד משתנה מרקם החיים, ובתוכו ההתפתחויות של התשתיות האזרחיות והכלכליות בגדה, ובפרט – הקמתה של העיר רוואבי? מה כלל פרויקט הקמתה המרשים ומהן המשמעויות של הפרויקט עבור הפלסטינים ועבור ישראל והאוכלוסיה היהודית בגדה המערבית?
More info...
15 min
December 13, 2018
ניר בומס - קשרי ישראל עם האוכלוסיה בדרום סוריה
ד"ר ניר בומס, מרכז פורום סוריה במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, מתארח לראיון מיוחד על הזווית ההומניטרית והסיוע הישראלי בזמן מלחמת האזרחים בסוריה. "שכנות טובה" הוא שם מבצע הסיוע של ישראל לאוכלוסיה בדרום סוריה, שבמסגרתו גם הועברו פצועים לטיפול רפואי בבתי חולים בישראל. הפרויקט, שצמח מהשטח והפך למדיניות ממשלתית, הגיע אל קיצו לפני חודשים אחדים, עם השלמת ההשתלטות של צבא אסד על המחוזות דרעא וקוניטרה. מהו המצב ההומניטרי בדרום סוריה, ובפרט סמוך לאזור הגבול עם ישראל, כיום? האם סופה של "שכנות טובה" מבשר על סוף הקשר בין ישראל לתושבים בסוריה או שישנה חלופה? איזו אסטרטגיה ישראלית עם השפעה ארוכת טווח נוצרה במהלך מלחמת האזרחים, מה עשויה להיות השפעתה על הדימוי של ישראל בקרב האוכלוסיה בסוריה והאם המניעים הישראליים היו הומניטריים בלבד?
More info...
11 min
December 13, 2018
פרק 49 - האסלאם באירופה; קשרי ישראל עם האוכלוסיה בדרום סוריה; ורשמים עדכניים מהנעשה ברשות הפלסטינית
ד"ר דינה ליסננסקי, חוקרת אסלאם באירופה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אריאל, מתארחת לשיחה מרתקת על מאפייני האסלאם באירופה, שיטות הפצתו ושיטות גיוס פעילים, בין השאר למטרות טרור. במדינות אירופה בשנים האחרונות ישנה התעוררות של תהליכים פנימיים, כמו התחזקות ועלייה לשלטון של מפלגות ימין קיצוני, תופעות של שנאת זרים, במקביל ותוך זיקה ישירה לפעילות הגוברת של תנועות אסלאמיות ופעילים אסלאמיים באירופה - תהליך בולט מאוד בשיח התקשורתי הישראלי והבינלאומי בשנים האחרונות. מה מייחד את האסלאם במדינות שאינן מוסלמיות לעומת האסלאם בעולם הערבי? מהי משמעות מושג הדעוה, שחזר לשיח במאה ה-20? מה כוללת פעילות הדעוה כיום וכיצד היא משפיעה על התופעה הרחבה של השפעת והפצת האסלאם באירופה, והאם היא קשורה באופן ישיר לטרור? ד"ר ניר בומס (החל מדקה 11:51), מרכז פורום סוריה במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, מתארח לראיון מיוחד על הזווית ההומניטרית והסיוע הישראלי בזמן מלחמת האזרחים בסוריה. "שכנות טובה" הוא שם מבצע הסיוע של ישראל לאוכלוסיה בדרום סוריה, שבמסגרתו גם הועברו פצועים לטיפול רפואי בבתי חולים בישראל. הפרויקט, שצמח מהשטח והפך למדיניות ממשלתית, הגיע אל קיצו לפני חודשים אחדים, עם השלמת ההשתלטות של צבא אסד על המחוזות דרעא וקוניטרה. מהו המצב ההומניטרי בדרום סוריה, ובפרט סמוך לאזור הגבול עם ישראל, כיום? האם סופה של "שכנות טובה" מבשר על סוף הקשר בין ישראל לתושבים בסוריה או שישנה חלופה? איזו אסטרטגיה ישראלית עם השפעה ארוכת טווח נוצרה במהלך מלחמת האזרחים, מה עשויה להיות השפעתה על הדימוי של ישראל בקרב האוכלוסיה בסוריה והאם המניעים הישראליים היו הומניטריים בלבד? ד"ר קובי מיכאל (החל מדקה 23:24) מסכם את מסקנותיו על מצבה של הגדה המערבית והזירה הפלסטינית כולה, בעקבות סיור מיוחד שערך שם צוות המכון. מהם הרשמים שמגיעים מתוך הכלא, על סמך פגישות עם אסירים מתנועת פת"ח וכן מחמאס, בין השאר על רקע המשך התחרות והפיצול בין הגופים הפוליטיים ושאלת עתידו של אבו מאזן ועתידה של הרשות? האם ישנה נימה פרגמטית ופשרנית בקרב אסירים? מהי הערכת המצב של הרשות הפלסטינית לגבי המציאות בגדה כיום? כיצד משתנה מרקם החיים, ובתוכו ההתפתחויות של התשתיות האזרחיות והכלכליות בגדה, ובפרט – הקמתה של העיר רוואבי? מה כלל פרויקט הקמתה המרשים ומהן המשמעויות של הפרויקט עבור הפלסטינים ועבור ישראל והאוכלוסיה היהודית בגדה המערבית?
More info...
38 min
December 10, 2018
Eight Years On: Taking Stock of the Post-Arab Spring Landscape
Approaching the 8th anniversary of the uprisings that swept the region in what came to be known as the "Arab Spring," INSS research fellows Sarah Feuer and Orit Perlov sit down to take stock and review key elements of the region's current political, security, and economic landscapes. Surveying developments in Egypt, Libya, and Tunisia, Feuer and Perlov highlight noteworthy trends in the arenas of women's rights, electoral politics, and political Islam across the Middle East and North Africa. The researchers conclude by discussing some of the implications of the Arab Spring for Israel, addressing new threats and opportunities emerging from the tumult of 2011.
More info...
25 min
December 6, 2018
מיכל חטואל רדושיצקי - פרשת לארה אל-קאסם והתגובה הישראלית למאמצי הדה-לגיטימציה
ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי מנתחת את פרשת לארה אל-קאסם על רקע התיקון מ-2017 לחוק הכניסה לישראל, שנוסח במסגרת הניסיון להיאבק בתנועת הדה-לגיטימציה למדינת ישראל. בתיקון נקבע כי לא יינתנו אשרה או רישיון ישיבה בישראל לאדם אם הוא מעורב בקידום חרמות על המדינה. כיצד הסערה סביב מעצרה של לארה אל-קאסם, סטודנטית אמריקאית ממוצא פלסטיני שהייתה פעילה בעבר בתנועת דה-לגיטימציה והגיעה ללמוד באוניברסיטה העברית, מלמדת על ההתמודדות של ישראל עם התופעה הרחבה ועל הבעייתיות של החוק כפי שמנוסח כיום ואכיפתו? מה כדאי ללמוד מההתנהלות של הגופים המעורבים בפרשה? מהי האסטרטגיה היעילה והנכונה אותה ישראל צריכה לנקוט על מנת שלא לפגוע יותר בתדמיתה הבינלאומית ולא להזין את מאמצי התודעה השלילית נגדה – לפני, במהלך ולאחר חקיקת חוקים וניסוח תיקונים, גם כאלה שנוגעים למדיניות פנים?
More info...
14 min
December 6, 2018
שמעון שטיין - תהליכים מדיניים וכלכליים באירופה – הברקזיט והמחאה בצרפת
השגריר לשעבר שמעון שטיין בשיחה מעמיקה ומרתקת על תהליכים מדיניים וכלכליים שמתרחשים באירופה ומשפיעים גם על הזירה הבינלאומית בעת הנוכחית. ראשית, האם פרישתה הצפויה של בריטניה מהאיחוד האירופי, ה"ברקזיט", אכן תתממש כמתוכנן? ומהן המשמעויות העיקריות עבור בריטניה ועבור מדינות האיחוד, מבחינה חברתית וכלכלית - וכיצד יעוצבו היחסים העתידיים בין הממלכה לאיחוד? וגם, על תנועת המחאה העממית שהתעוררה בצרפת, "האפודים הצהובים". מי מוביל את המחאה, מדוע דווקא עכשיו היא פרצה ומה היא מבשרת? מדוע נחשב מקרון לאליטיסט, כיצד שינויי המדיניות והרפורמות עליהם הודיע קשורים למשבר הכלכלי העולמי ב-2008 והאם מדובר בסימפטום שמעיד על תופעה כלל-אירופית?
More info...
10 min
December 6, 2018
גלעד שר - חשיבותו ותרומתו של המשא ומתן המדיני
עו"ד גלעד שר מפרט על מספר האירועים קרובים של המרכז למשא ומתן יישומי במכון, שמסכמים פרויקטים שקדמו להם. משא ומתן מדיני, לרבות הסכמי שלום והסכמי שביתת נשק, הפך לאבן יסוד בדיפלומטיה ובמדיניות החוץ והביטחון של ישראל. אמנם בשנים האחרונות התהליך עם המדיני עם הפלסטינים תקוע וגם בזירה הצפונית אין תהליך מדיני באופק, אבל רוב שנות קיומה של מדינת ישראל התנהלו תהליכים מדיניים שהשפיעו רבות על עיצוב ההיסטוריה שלה, כמו גם על תפניות בינלאומיות. ב-12 בדצמבר יתקיים במכון כנס Negotiation Matters בהשתתפות שגרירת גרמניה בישראל, שמסכם פרויקט שמטרתו להדגיש משאים ומתנים בינלאומיים אשר הובילו להסכמים מוצלחים והשפיעו על ההיסטוריה הבינלאומית, בעזרת סדרת כרזות ודימויים שעוצבו בידי סטודנטים לאמנות מישראל ומגרמניה.
More info...
9 min
December 6, 2018
פרק 48 - תהליכים מדיניים וכלכליים באירופה; חשיבותו ותרומתו של המשא ומתן המדיני; פרשת לארה אל-קאסם
השגריר לשעבר שמעון שטיין בשיחה מעמיקה ומרתקת על תהליכים מדיניים וכלכליים שמתרחשים באירופה ומשפיעים גם על הזירה הבינלאומית בעת הנוכחית. ראשית, האם פרישתה הצפויה של בריטניה מהאיחוד האירופי, ה"ברקזיט", אכן תתממש כמתוכנן? ומהן המשמעויות העיקריות עבור בריטניה ועבור מדינות האיחוד, מבחינה חברתית וכלכלית - וכיצד יעוצבו היחסים העתידיים בין הממלכה לאיחוד? וגם, על תנועת המחאה העממית שהתעוררה בצרפת, "האפודים הצהובים". מי מוביל את המחאה, מדוע דווקא עכשיו היא פרצה ומה היא מבשרת? מדוע נחשב מקרון לאליטיסט, כיצד שינויי המדיניות והרפורמות עליהם הודיע קשורים למשבר הכלכלי העולמי ב-2008 והאם מדובר בסימפטום שמעיד על תופעה כלל-אירופית? עו"ד גלעד שר (החל מדקה 10:57) מפרט על מספר האירועים קרובים של המרכז למשא ומתן יישומי במכון, שמסכמים פרויקטים שקדמו להם. משא ומתן מדיני, לרבות הסכמי שלום והסכמי שביתת נשק, הפך לאבן יסוד בדיפלומטיה ובמדיניות החוץ והביטחון של ישראל. אמנם בשנים האחרונות התהליך עם המדיני עם הפלסטינים תקוע וגם בזירה הצפונית אין תהליך מדיני באופק, אבל רוב שנות קיומה של מדינת ישראל התנהלו תהליכים מדיניים שהשפיעו רבות על עיצוב ההיסטוריה שלה, כמו גם על תפניות בינלאומיות. ב-12 בדצמבר יתקיים במכון כנס Negotiation Matters בהשתתפות שגרירת גרמניה בישראל, שמסכם פרויקט שמטרתו להדגיש משאים ומתנים בינלאומיים אשר הובילו להסכמים מוצלחים והשפיעו על ההיסטוריה הבינלאומית, בעזרת סדרת כרזות ודימויים שעוצבו בידי סטודנטים לאמנות מישראל ומגרמניה. ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי (החל מדקה 20:15) מנתחת את פרשת לארה אל-קאסם על רקע התיקון מ-2017 לחוק הכניסה לישראל, שנוסח במסגרת הניסיון להיאבק בתנועת הדה-לגיטימציה למדינת ישראל. בתיקון נקבע כי לא יינתנו אשרה או רישיון ישיבה בישראל לאדם אם הוא מעורב בקידום חרמות על המדינה. כיצד הסערה סביב מעצרה של לארה אל-קאסם, סטודנטית אמריקאית ממוצא פלסטיני שהייתה פעילה בעבר בתנועת דה-לגיטימציה והגיעה ללמוד באוניברסיטה העברית, מלמדת על ההתמודדות של ישראל עם התופעה הרחבה ועל הבעייתיות של החוק כפי שמנוסח כיום ואכיפתו? מה כדאי ללמוד מההתנהלות של הגופים המעורבים בפרשה? מהי האסטרטגיה היעילה והנכונה אותה ישראל צריכה לנקוט על מנת שלא לפגוע יותר בתדמיתה הבינלאומית ולא להזין את מאמצי התודעה השלילית נגדה – לפני, במהלך ולאחר חקיקת חוקים וניסוח תיקונים, גם כאלה שנוגעים למדיניות פנים?
More info...
34 min
November 29, 2018
פרק 47 - המציאות הביטחונית והבינלאומית על רקע המשברים הפוליטיים והסנקציות המתחדשות על איראן
רא"ל (מיל.) ושר הביטחון לשעבר משה יעלון בשיחה אקטואלית על אירועי התקופה האחרונה והמציאות הביטחונית, הפוליטית והבינלאומית בתוכה פועלת ישראל: הרגיעה הבלתי-רשמית מול רצועת עזה, דרך המתחים בקבינט והתפטרות שר הביטחון ליברמן ועד לעניינים האזוריים וביניהם חידוש הסנקציות על איראן, הקווים האדומים של ישראל מול סוריה והמתיחות מול רוסיה. מה היה הגורם שהוביל לשחיקת ההרתעה עד להסלמה של ממש בחודשים האחרונים? האם הניסיונות המדיניים להגיע להסדרה עשויים להבשיל, והאם יתנו מענה לצורכי הביטחון של ישראל? האם חמאס צדק בזקיפת התפטרות ליברמן לזכותו? וגם - האם הסנקציות המתחדשות על איראן צפויות להשפיע על דרכו של המשטר, ומה צריכה להיות המדיניות בירושלים ובוושינגטון מול איראן? האם התרחשויות אזוריות כגון המשבר בסוריה ופרשת רצח העיתונאי הסעודי בטורקיה משפיעות על יחסי החוץ והקשרים האסטרטגיים של ישראל? ד"ר יהודה בן מאיר (החל מדקה 12:55) עונה על השאלות המורכבות הנוגעות לניהול מדיניות ביטחון בזמן משברים פוליטיים פנימיים: כיצד המשברים בקואליציה ובקבינט משפיעים על ביטחון המדינה, ומנגד - כיצד האירועים הביטחוניים משפיעים על המפה הפוליטית ועל ציבור הבוחרים? האם ההחלטה של הקואליציה הצרה שלא לצאת למבצע בעזה תעמוד במבחן הזמן, ומה סיכוייה של הקואליציה לשרוד עד למועד הבחירות בנובמבר 2019? ובנושא אחר - האם יש ממש בדיל האולטימטיבי של ממשל טרמאפ שמתעכב להתפרסם והאם הוא עשוי להשפיע על עתיד היחסים בין ישראל לארצות הברית? עוד בהקשר האמריקני – כמה תובנות בעקבות הפיגוע בפיטסבורג עבור קהילת יהודי ארצות הברית לנוכח האווירה החברתית והפוליטית במדינה. ד"ר אמילי לנדאו (החל מדקה 27:07) מנסה לחזות את הצלחתן של הסנקציות המתחדשות על איראן. ארצות הברית הרחיבה בתחילת נובמבר את הסנקציות הכלכליות על המשטר האיראני, והן מכוונות בעיקר נגד מגזרי הנפט והאנרגיה, בנקים וחברות ספנות. מהו היעד העליון שסימן לעצמו הממשל האמריקני להשיג באמצעות הלחץ הכלכלי - מיטוט המשטר האיראני או חזרה למצב שמאפשר דיפלומטיה ומשא ומתן? מה יכולה להיות התגובה האפשרית של ארצות הברית במידה ואיראן תנטוש את הסכם הגרעין, כפי שהיא מאיימת לעשות? וגם - כיצד הסביר הנציג המיוחד של ממשל טראמפ לנושא איראן, בריאן הוק, שביקר במכון לאחרונה, את הצלחת הסנקציות ואת הצעדים הבאים של ארצות הברית מול איראן?
More info...
33 min
November 29, 2018
אמילי לנדאו - סיכויי ההצלחה של הסנקציות המתחדשות על איראן
ד"ר אמילי לנדאו מנסה לחזות את הצלחתן של הסנקציות המתחדשות על איראן. ארצות הברית הרחיבה בתחילת נובמבר את הסנקציות הכלכליות על המשטר האיראני, והן מכוונות בעיקר נגד מגזרי הנפט והאנרגיה, בנקים וחברות ספנות. מהו היעד העליון שסימן לעצמו הממשל האמריקני להשיג באמצעות הלחץ הכלכלי - מיטוט המשטר האיראני או חזרה למצב שמאפשר דיפלומטיה ומשא ומתן? מה יכולה להיות התגובה האפשרית של ארצות הברית במידה ואיראן תנטוש את הסכם הגרעין, כפי שהיא מאיימת לעשות? וגם - כיצד הסביר הנציג המיוחד של ממשל טראמפ לנושא איראן, בריאן הוק, שביקר במכון לאחרונה, את הצלחת הסנקציות ואת הצעדים הבאים של ארצות הברית מול איראן?
More info...
6 min
November 29, 2018
יהודה בן מאיר - מדיניות הביטחון של ישראל על רקע המשברים הפוליטיים
ד"ר יהודה בן מאיר עונה על השאלות המורכבות הנוגעות לניהול מדיניות ביטחון בזמן משברים פוליטיים פנימיים: כיצד המשברים בקואליציה ובקבינט משפיעים על ביטחון המדינה, ומנגד - כיצד האירועים הביטחוניים משפיעים על המפה הפוליטית ועל ציבור הבוחרים? האם ההחלטה של הקואליציה הצרה שלא לצאת למבצע בעזה תעמוד במבחן הזמן, ומה סיכוייה של הקואליציה לשרוד עד למועד הבחירות בנובמבר 2019? ובנושא אחר - האם יש ממש בדיל האולטימטיבי של ממשל טרמאפ שמתעכב להתפרסם והאם הוא עשוי להשפיע על עתיד היחסים בין ישראל לארצות הברית? עוד בהקשר האמריקני – כמה תובנות בעקבות הפיגוע בפיטסבורג עבור קהילת יהודי ארצות הברית לנוכח האווירה החברתית והפוליטית במדינה.
More info...
14 min
November 27, 2018
משה יעלון - המציאות הביטחונית והבינלאומית על רקע אירועי התקופה
רא"ל (מיל.) ושר הביטחון לשעבר משה יעלון בשיחה אקטואלית על אירועי התקופה האחרונה והמציאות הביטחונית, הפוליטית והבינלאומית בתוכה פועלת ישראל: הרגיעה הבלתי-רשמית מול רצועת עזה, דרך המתחים בקבינט והתפטרות שר הביטחון ליברמן ועד לעניינים האזוריים וביניהם חידוש הסנקציות על איראן, הקווים האדומים של ישראל מול סוריה והמתיחות מול רוסיה. מה היה הגורם שהוביל לשחיקת ההרתעה עד להסלמה של ממש בחודשים האחרונים? האם הניסיונות המדיניים להגיע להסדרה עשויים להבשיל, והאם יתנו מענה לצורכי הביטחון של ישראל? האם חמאס צדק בזקיפת התפטרות ליברמן לזכותו? וגם - האם הסנקציות המתחדשות על איראן צפויות להשפיע על דרכו של המשטר, ומה צריכה להיות המדיניות בירושלים ובוושינגטון מול איראן? האם התרחשויות אזוריות כגון המשבר בסוריה ופרשת רצח העיתונאי הסעודי בטורקיה משפיעות על יחסי החוץ והקשרים האסטרטגיים של ישראל?
More info...
12 min
November 26, 2018
Covert Action in this Day and Age
Dr. Rob Geist Pinfold and Dr. Vera Michlin-Shapir discuss the recent rise in covert action worldwide, focusing on the alleged Russian poisoning of Sergei Skripal in the United Kingdom. Together, they define the concept of covert action, consider several high profile case studies from history and contemporary events, and note the modern evolution of covert action, particularly in cyberspace. “Classic” examples of covert action, such as the Skripal case, are contrasted with other recent instances that involved advanced technology, such as Stuxnet and the alleged Russian interference in the 2015 US presidential election. This podcast addresses a variety of questions related to covert action, such as: what does covert action hope to achieve? How does it differ from more conventional acts? Finally, what can liberal, democratic governments do to stop the spread of “fake news” and clandestine propaganda?
More info...
28 min
November 22, 2018
שלמה ברום - תמריצים ואינטרסים של המעורבים בהסדרה
תא"ל (מיל.) שלמה ברום מספק ראייה כוללת על הצדדים המעורבים בעימות ובמאמצי ההסדרה – מהם האינטרסים, התמריצים וההשלכות על הזירה הרחבה? המשבר ברצועה מתנהל על רקע סכסוך פנים-פלסטיני, וכן צדדים נוספים שמעורבים בתיווך – מצרים, קטר ושליח האו"ם למזרח התיכון. לכולם אינטרסים עצמאיים שלעתים משלימים או מתמזגים. מהם התנאים והקשיים להסתייעות באבו-מאזן בדרך להסדרה, מה עמדתו ואיזה מן הגורמים המעורבים מאפשר דווקא את עקיפת התלות במעבר הסיוע לעזה דרך הרשות? האם חמאס, שכצפוי הכריז על נצחונו בסבב ההסלמה האחרון, באמת הצליח וזוכה לחיזוק במעמדו הפוליטי, או שלהיפך? ועל מה מעיד הפרדוקס במסגרתו בקרב הציבור חמאס חזק מהרשות בגדה וחלש ממנה ברצועה?
More info...
13 min
November 22, 2018
אודי דקל וענת קורץ - עתיד העימות בין ישראל לחמאס
מנהל המכון תא"ל (מיל.) אודי דקל וד"ר ענת קורץ בשיחה משותפת על עתיד העימות בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, ועל הזיקה הבלתי-נפרדת לסכסוך מול הזירה הפלסטינית כולה. מה מסתמן באופק אחרי חודשים של עימותים והפסקות אש לסירוגין? כיצד ניתן ליישב בין שתי התפתחויות שישראל מנסה להגיע לעמק השווה ביניהן - מצד אחד להימנע ממלחמה ומצד שני למנוע שחיקה בהרתעה הישראלית? לפי המתווה המדיני-ביטחוני שפרסם המכון הפתרון לסוגיית עזה יגיע דרך הרשות הפלסטינית. מה עומד מאחורי המלצה זו והאם גם ממשלת ישראל נוטה לפעול בהתאם? ומדוע, כל עוד אין פיוס בין חמאס לפתח או שינוי מדיניות ישראלית, ישראל למעשה משחקת לידי האינטרסים של שני הצדדים?
More info...
20 min
November 22, 2018
פרק 46 -בין הסבבים – ניתוח המציאות הסבוכה ומרובת השחקנים ברצועת עזה בראייה עתידית
תוכנית מיוחדת על רקע ההסלמה והרגיעה בדרום – במציאות של ריבוי גורמים ואינטרסים מעורבים, האם למאמצי הרגיעה יש היתכנות להתממש? ומה צריך להיות הפתרון ארוך-הטווח לעימות מול חמאס מבחינת האינטרס הישראלי? מנהל המכון תא"ל (מיל.) אודי דקל וד"ר ענת קורץ בשיחה משותפת על עתיד העימות בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, ועל הזיקה הבלתי-נפרדת לסכסוך מול הזירה הפלסטינית כולה. מה מסתמן באופק אחרי חודשים של עימותים והפסקות אש לסירוגין? כיצד ניתן ליישב בין שתי התפתחויות שישראל מנסה להגיע לעמק השווה ביניהן - מצד אחד להימנע ממלחמה ומצד שני למנוע שחיקה בהרתעה הישראלית? לפי המתווה המדיני-ביטחוני שפרסם המכון הפתרון לסוגיית עזה יגיע דרך הרשות הפלסטינית. מה עומד מאחורי המלצה זו והאם גם ממשלת ישראל נוטה לפעול בהתאם? ומדוע, כל עוד אין פיוס בין חמאס לפתח או שינוי מדיניות ישראלית, ישראל למעשה משחקת לידי האינטרסים של שני הצדדים? תא"ל (מיל.) שלמה ברום (החל מדקה 21:35) מספק ראייה כוללת על הצדדים המעורבים בעימות ובמאמצי ההסדרה – מהם האינטרסים, התמריצים וההשלכות על הזירה הרחבה? המשבר ברצועה מתנהל על רקע סכסוך פנים-פלסטיני, וכן צדדים נוספים שמעורבים בתיווך – מצרים, קטר ושליח האו"ם למזרח התיכון. לכולם אינטרסים עצמאיים שלעתים משלימים או מתמזגים. מהם התנאים והקשיים להסתייעות באבו-מאזן בדרך להסדרה, מה עמדתו ואיזה מן הגורמים המעורבים מאפשר דווקא את עקיפת התלות במעבר הסיוע לעזה דרך הרשות? האם חמאס, שכצפוי הכריז על נצחונו בסבב ההסלמה האחרון, באמת הצליח וזוכה לחיזוק במעמדו הפוליטי, או שלהיפך? ועל מה מעיד הפרדוקס במסגרתו בקרב הציבור חמאס חזק מהרשות בגדה וחלש ממנה ברצועה?
More info...
35 min
November 15, 2018
שמואל אבן - לוחמה כלכלית בעידן הסייבר
ד"ר שמואל אבן מסביר ומנתח את תופעת השימוש בתחום הסייבר כאמצעי לחימה המכוון נגד כלכלת האויב, בעתות מלחמה או בעתות "שגרה" מתוחות. מהי "לוחמה כלכלית רחבה", מהם יעדיה ובאיזה כלים היא מתבצעת? מטרותיה יכולות להיות הרתעה לפני מלחמה, קיצור משך הלחימה או הארכת תקופת שיקום, ואינה בהכרח מופנית כלפי אויב מוצהר. כיצד משנה הסייבר את תחום הלוחמה הכלכלית מבחינת האסטרטגיות והכלים שמאפשר, מהו מרחב האפשרויות החדש ומה קצה גבול היכולת, או "תרחיש יום הדין"? האם מדובר בתקיפות עדיפות או "מוסריות" יותר מכיוון שהן מסבות פחות פגיעות בנפש? בפן ההגנתי, מהם הסיכויים להתממשות "תרחיש יום הדין" ואיזה מענה יכולה המדינה לספק לאיומים?
More info...
15 min
November 15, 2018
איתי חיימיניס - מאמץ התודעה של איראן נגד ארה"ב
איתי חיימינס מתאר את מאפייניו של העימות בין איראן לארצות הברית במרחב התודעתי, בדגש על השימוש האיראני ברשתות החברתיות במטרה להשפיע על דעת הקהל האמריקנית. במה נבדלים "מבצעי השפעה" ברשת משידורי תעמולה? כיצד ניתן לאתר חשבונות ומשתמשים שלפי ההערכה נפתחו עבור פגיעה תודעתית? ידוע כי האיראנים מעדיפים כלים שמאפשרים להם השפעה מרחוק ונמנעים מלחימה צבאית, ולאחרונה נחשף מבצע בן מספר שנים שניהלה איראן על החברה האמריקנית במרחב הסייבר, בין השאר בזמן הקמפיינים לבחירות האמצע בארצות הברית. מה היו היעדים המשוערים של המבצע, כיצד ניתן למדוד את השפעתו והצלחתו ומה ניתן ללמוד ממנו על היכולת של המשטר האיראני במרחב פעולה הזה?
More info...
9 min
November 15, 2018
פרק 45 - מאמץ התודעה של איראן נגד ארה"ב; לוחמה כלכלית בעידן הסייבר; ויחסי יהודים-ערבים וכדורגל
איתי חיימיניס מתאר את מאפייניו של העימות בין איראן לארצות הברית במרחב התודעתי, בדגש על השימוש האיראני ברשתות החברתיות במטרה להשפיע על דעת הקהל האמריקנית. במה נבדלים "מבצעי השפעה" ברשת משידורי תעמולה? כיצד ניתן לאתר חשבונות ומשתמשים שלפי ההערכה נפתחו עבור פגיעה תודעתית? ידוע כי האיראנים מעדיפים כלים שמאפשרים להם השפעה מרחוק ונמנעים מלחימה צבאית, ולאחרונה נחשף מבצע בן מספר שנים שניהלה איראן על החברה האמריקנית במרחב הסייבר, בין השאר בזמן הקמפיינים לבחירות האמצע בארצות הברית. מה היו היעדים המשוערים של המבצע, כיצד ניתן למדוד את השפעתו והצלחתו ומה ניתן ללמוד ממנו על היכולת של המשטר האיראני במרחב פעולה הזה? ד"ר שמואל אבן (החל מדקה 9:50) מסביר ומנתח את תופעת השימוש בתחום הסייבר כאמצעי לחימה המכוון נגד כלכלת האויב, בעתות מלחמה או בעתות "שגרה" מתוחות. מהי "לוחמה כלכלית רחבה", מהם יעדיה ובאיזה כלים היא מתבצעת? מטרותיה יכולות להיות הרתעה לפני מלחמה, קיצור משך הלחימה או הארכת תקופת שיקום, ואינה בהכרח מופנית כלפי אויב מוצהר. כיצד משנה הסייבר את תחום הלוחמה הכלכלית מבחינת האסטרטגיות והכלים שמאפשר, מהו מרחב האפשרויות החדש ומה קצה גבול היכולת, או "תרחיש יום הדין"? האם מדובר בתקיפות עדיפות או "מוסריות" יותר מכיוון שהן מסבות פחות פגיעות בנפש? בפן ההגנתי, מהם הסיכויים להתממשות "תרחיש יום הדין" ואיזה מענה יכולה המדינה לספק לאיומים? תומר פדלון (החל מדקה 25:09) בשיחה על השתלבותם של בני מיעוטים בנבחרות לאומיות, ובפרט על שחקנים לא-יהודים שמשחקים במדי נבחרת ישראל בכדורגל. מהו הרקע של השתלבותם של שחקנים לא-יהודים בנבחרת ישראל לאורך ההיסטוריה של המדינה, שהגיעה לשיא של 6 שחקנים ערבים מתוך 11 על המגרש במשחקי ליגת האומות באוקטובר? האם קיים מתאם בין שילוב שחקנים בנבחרת לעומת האינטגרציה שלהם בחברה הישראלית? איפה עומדת השתלבותם של בני המיעוטים בנבחרת ישראל לעומת נבחרות אירופה שמככבות מדי ארבע שנים בגביע העולם? ובסוגיית ההמנון הלאומי, מהן האלטרנטיבות שעומדות בפני בני המיעוטים ומדוע המחאה בה הם בוחרים היא חכמה?
More info...
33 min
November 15, 2018
תומר פדלון - יחסי יהודים-ערבים בישראל מזווית ספורטיבית
תומר פדלון בשיחה על השתלבותם של בני מיעוטים בנבחרות לאומיות, ובפרט על שחקנים לא-יהודים שמשחקים במדי נבחרת ישראל בכדורגל. מהו הרקע של השתלבותם של שחקנים לא-יהודים בנבחרת ישראל לאורך ההיסטוריה של המדינה, שהגיעה לשיא של 6 שחקנים ערבים מתוך 11 על המגרש במשחקי ליגת האומות באוקטובר? האם קיים מתאם בין שילוב שחקנים בנבחרת לעומת האינטגרציה שלהם בחברה הישראלית? איפה עומדת השתלבותם של בני המיעוטים בנבחרת ישראל לעומת נבחרות אירופה שמככבות מדי ארבע שנים בגביע העולם? ובסוגיית ההמנון הלאומי, מהן האלטרנטיבות שעומדות בפני בני המיעוטים ומדוע המחאה בה הם בוחרים היא חכמה?
More info...
8 min
November 11, 2018
The Changing perception of International Organizations and how this affects Israel?
On the heels of the UN General Assembly, where U.S. President Trump asserted in his speech that the International Criminal Court (ICC) has “no jurisdiction, no legitimacy and no authority”, Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky and Col. (Res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch discuss changing perceptions with respect to international organizations and global governance - and how this affects Israel. What is a preliminary examination in the ICC and how does the examination against Israel affect it? Why is the U.S. concerned with the ICC – and does Israel share these concerns? And how is an advisory opinion issued by a different body: the International Court of Justice (ICJ) related to the BDS campaign against Israel? Michal and Pnina discuss these and other related questions – and their relevance to Israel’s current standing in the global arena
More info...
24 min
November 8, 2018
פרק 44 - בחירות האמצע בארה"ב; תכנית הסיוע הכלכלית למזרח ירושלים; וביקור סגן נשיא סין בישראל
אלדד שביט מנתח את תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית, השלכותיהן על מדיניות החוץ האמריקנית והמשמעויות עבור ישראל. הנשיא טראמפ הצהיר כי הבחירות הן משאל עם למדיניותו. אם כך, מה ניתן לומר על הלך הרוח של הציבור האמריקני? התוצאות הפעם מסקרנות במיוחד, נוכח האירועים הדרמטיים שכבר הספיקו לקרות במחצית הראשונה של הקדנציה: חקירות, פיטורי בכירים בממשל וגם איום ההדחה שעדיין מרחף מעל ראשו של טראמפ. מה משמעות הפילוג בשליטה בין בתי הנבחרים וכיצד ישפיע על מדיניות הפנים וההיערכות לבחירות 2020? מדוע התוצאות צפויות להשפיע יותר על מדיניות החוץ, וכיצד זה עשוי להתבטא בסוגיית התיווך בין ישראל לפלסטינים? מהן ההמלצות למדיניות הישראלית אל מול השינויים הפוליטיים בוושינגטון? ד"ר תא"ל (מיל.) ששון חדד (החל מדקה 11:06) בוחן את יתרונותיה וחסרונותיה של התכנית הישראלית לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בקרב האוכלוסיה הערבית במזרח ירושלים, שסובלת משיעור של למעלה מ-70% תושבים שחיים מתחת לקו העוני. התוכנית שאושרה במאי 2018, ומקיפה מספר תחומים כמו חינוך, תעסוקה, תחבורה ומקרקעין. היא מבססת נקודת פתיחה טובה, אך האם ביכולתה להגיע ליעדים השאפתניים של צמצום הפערים? ומה גורלם של התושבים שחיים מעבר לגדר ההפרדה? בנוסף, מדוע לא נהגתה התכנית בשיתוף פעולה עם נציגי האוכלוסייה, כפי שהיה במקרה של תכנית החומש למגזר הערבי, ומה הסכנה בכך שתיתפס כניסיון פוליטי לשנות את הצביון של העיר? מה עולה משיחות עם נציגים מהשטח, ומהם קווי המדיניות שיכולים להגדיל את סיכויי ההצלחה של התכנית? גליה לביא (החל מדקה 23:36) מדברת על ביקור סגן נשיא סין בישראל, ההשקעות סיניות בישראל, וההקשר הביטחוני. סגן הנשיא הגיע לרגל וועידת החדשנות, בה השתתף גם הבעלים של עלי-אקספרס. מה הרקע ומה חשיבות הוועידה, ומדוע הביקור הוא שדרוג משמעותי ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות? בעת האחרונה ממשיכים להיחתם הסכמי שיתוף פעולה רבים בתחומי מדע וטכנולוגיה, תרבות, תיירות ותשתיות, ואף נשמעים קולות היוצאים נגד המשך ההשקעות הסיניות בישראל, מטעמים ביטחוניים. מהם הטיעונים העיקריים שנשמעים בעניין הזה, מה מקור החשש ומה ניתן לעשות כדי להפחית או להפיג אותו? כיצד עשויים להיות מושפעים יחסי ישראל-ארצות-הברית מהידוק שיתוף הפעולה ומכירת טכנולוגיות ישראליות לסין?
More info...
33 min
November 8, 2018
גליה לביא - ביקור סגן נשיא סין בישראל
גליה לביא מדברת על ביקור סגן נשיא סין בישראל, ההשקעות סיניות בישראל, וההקשר הביטחוני. סגן הנשיא הגיע לרגל וועידת החדשנות, בה השתתף גם הבעלים של עלי-אקספרס. מה הרקע ומה חשיבות הוועידה, ומדוע הביקור הוא שדרוג משמעותי ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות? בעת האחרונה ממשיכים להיחתם הסכמי שיתוף פעולה רבים בתחומי מדע וטכנולוגיה, תרבות, תיירות ותשתיות, ואף נשמעים קולות היוצאים נגד המשך ההשקעות הסיניות בישראל, מטעמים ביטחוניים. מהם הטיעונים העיקריים שנשמעים בעניין הזה, מה מקור החשש ומה ניתן לעשות כדי להפחית או להפיג אותו? כיצד עשויים להיות מושפעים יחסי ישראל-ארצות-הברית מהידוק שיתוף הפעולה ומכירת טכנולוגיות ישראליות לסין?
More info...
9 min
November 8, 2018
ששון חדד - תכנית הסיוע הכלכלית למזרח ירושלים
ד"ר תא"ל (מיל.) ששון חדד בוחן את יתרונותיה וחסרונותיה של התכנית הישראלית לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בקרב האוכלוסיה הערבית במזרח ירושלים, שסובלת משיעור של למעלה מ-70% תושבים שחיים מתחת לקו העוני. התוכנית שאושרה במאי 2018, ומקיפה מספר תחומים כמו חינוך, תעסוקה, תחבורה ומקרקעין. היא מבססת נקודת פתיחה טובה, אך האם ביכולתה להגיע ליעדים השאפתניים של צמצום הפערים? ומה גורלם של התושבים שחיים מעבר לגדר ההפרדה? בנוסף, מדוע לא נהגתה התכנית בשיתוף פעולה עם נציגי האוכלוסייה, כפי שהיה במקרה של תכנית החומש למגזר הערבי, ומה הסכנה בכך שתיתפס כניסיון פוליטי לשנות את הצביון של העיר? מה עולה משיחות עם נציגים מהשטח, ומהם קווי המדיניות שיכולים להגדיל את סיכויי ההצלחה של התכנית?
More info...
12 min
November 8, 2018
אלדד שביט - בחירות האמצע בארה"ב
אלדד שביט מנתח את תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית, השלכותיהן על מדיניות החוץ האמריקנית והמשמעויות עבור ישראל. הנשיא טראמפ הצהיר כי הבחירות הן משאל עם למדיניותו. אם כך, מה ניתן לומר על הלך הרוח של הציבור האמריקני? התוצאות הפעם מסקרנות במיוחד, נוכח האירועים הדרמטיים שכבר הספיקו לקרות במחצית הראשונה של הקדנציה: חקירות, פיטורי בכירים בממשל וגם איום ההדחה שעדיין מרחף מעל ראשו של טראמפ. מה משמעות הפילוג בשליטה בין בתי הנבחרים וכיצד ישפיע על מדיניות הפנים וההיערכות לבחירות 2020? מדוע התוצאות צפויות להשפיע יותר על מדיניות החוץ, וכיצד זה עשוי להתבטא בסוגיית התיווך בין ישראל לפלסטינים? מהן ההמלצות למדיניות הישראלית אל מול השינויים הפוליטיים בוושינגטון?
More info...
10 min
November 5, 2018
לא על התקשורת לבדה: כיוונים להמשך המאבק הישראלי בהסבת הרקטות בלבנון לטילים מדויקים
מבט על, גיליון 1011, 23 באוקטובר 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/not-by-the-media-alone-the-israeli-campaign-against-the-conversion-of-rockets-in-lebanon-to-precision-guided-missiles/
More info...
9 min
November 1, 2018
פרק 43 - המתיחות בצפון והתגובות לתכנית המכון; ועדת מרידור אחרי עשור; ולקראת ערב "ביטחון לאומי 2.0"
ראש המכון, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, התייחס לשתי סוגיות מרכזיות על סדר היום: הראשונה היא המתיחות בזירה הצפונית. ברמה האסטרטגית – האם אירועי הפלת המטוס הרוסי והעברת מערכת הגנה אווירית חדשה לצבא סוריה (טילי S-300) השפיעו על הנחישות הישראלית מלמנוע את התבססות הכוחות האיראניים קרוב לגבולה הצפוני? מהם התנאים החדשים שמציבה רוסיה, איזה כוחות יתפעלו בפועל את סוללות הטילים, וכיצד על ישראל לפעול אל מול החלופות השונות שעל הפרק? הסוגיה השניה היא התגובות לתוכנית ה-INSS לזירה הישראלית-פלסטינית. מהן התגובות הציבוריות למתווה המדיני-ביטחוני שהציג המכון לסוגיה הישראלית-פלסטינית, ומהי הביקורת העיקרית שעולה? מדוע התוכנית נבדלת ומבקשת לתקן את חסרונות הנסיגה החד-צדדית בעת ההתנתקות הישראלית מעזה? ראיון מיוחד עם השר לשעבר דן מרידור (החל מדקה 11:26), על השינויים המתבקשים בתפיסת הביטחון של ישראל בעידן הנוכחי, בחלוף 12 שנים להגשת דוח שחיברה ועדה בראשותו בנושא זה. ברור לחלוטין שהטרור והלחימה בארגוני טרור תפסו את מקומן של מלחמות בין צבאות סדירים, ובנוסף לכל אלה, ישראל עדיין מתמודדת עם איום הגרעין האיראני. מהי תפיסת ביטחון, מה חשיבותה בישראל וכל כמה זמן יש לעדכן אותה? מהם השינויים במרכיביה של התפיסה הביטחונית הישראלית, ומהם המענים לאתגרים השונים? וגם, איזו זיקה מתקיימת בעיצוב תפיסת הביטחון של ישראל בין סוגיות ביטחוניות לסוגיות פוליטיות ומדיניות-בינלאומיות, ומהי עמדתו של מרידור בנושאים כגון הסוגיה הפלסטינית, ישראל בזירה הבינלאומית וסוגיית "צבא העם" בישראל. ד"ר ורה מיכלין-שפיר (החל מדקה 27:00) מציגה את "ביטחון לאומי 2.0" – ערב מיוחד שיתקיים ב-7 בנובמבר ב-INSS עבור צעירים שמתעניינים במגוון הסוגיות שבהן עוסקים מחקרי המכון וחוקריו, באירוע של חוקרים צעירים. במסגרת הערב יארח המכון את הקהל הרחב לשורת הרצאות קצרות (בסגנון "TED"). במהלך הערב יוצגו מחקריהם של תלמידי תכנית המלגאים ניובאוור בנושאים כגון - האם אנחנו צועדים לעבר עולם יותר בטוח? עד כמה המדינות ממשיכות להשפיע על סדר היום העולמי? מה מקומן של פזורות והגירה בפוליטיקה? מטרת הערב היא להציג את התוצרים המחקריים של התוכנית, ובתוך כך להציע ניתוח עדכני לסוגיות שונות העולות במסגרת הדיון אודות ביטחון לאומי והנדונות בהקשר לישראל, למזרח התיכון ולעולם "המערבי".
More info...
31 min
November 1, 2018
ורה מיכלין שפיר - לקראת ערב "ביטחון לאומי 2.0"
ורה מיכלין-שפיר מציגה את "ביטחון לאומי 2.0" – ערב מיוחד שיתקיים ב-7 בנובמבר ב-INSS עבור צעירים שמתעניינים במגוון הסוגיות שבהן עוסקים מחקרי המכון וחוקריו, באירוע של חוקרים צעירים. במסגרת הערב יארח המכון את הקהל הרחב לשורת הרצאות קצרות (בסגנון "TED"). במהלך הערב יוצגו מחקריהם של תלמידי תכנית המלגאים ניובאוור בנושאים כגון - האם אנחנו צועדים לעבר עולם יותר בטוח? עד כמה המדינות ממשיכות להשפיע על סדר היום העולמי? מה מקומן של פזורות והגירה בפוליטיקה? מטרת הערב היא להציג את התוצרים המחקריים של התוכנית, ובתוך כך להציע ניתוח עדכני לסוגיות שונות העולות במסגרת הדיון אודות ביטחון לאומי והנדונות בהקשר לישראל, למזרח התיכון ולעולם "המערבי".
More info...
4 min
November 1, 2018
דן מרידור - רטרוספקטיבה לוועדת מרידור
ראיון מיוחד עם השר לשעבר דן מרידור, על השינויים המתבקשים בתפיסת הביטחון של ישראל בעידן הנוכחי, בחלוף 12 שנים להגשת דוח שחיברה ועדה בראשותו בנושא זה. ברור לחלוטין שהטרור והלחימה בארגוני טרור תפסו את מקומן של מלחמות בין צבאות סדירים, ובנוסף לכל אלה, ישראל עדיין מתמודדת עם איום הגרעין האיראני. מהי תפיסת ביטחון, מה חשיבותה בישראל וכל כמה זמן יש לעדכן אותה? מהם השינויים במרכיביה של התפיסה הביטחונית הישראלית, ומהם המענים לאתגרים השונים? וגם, איזו זיקה מתקיימת בעיצוב תפיסת הביטחון של ישראל בין סוגיות ביטחוניות לסוגיות פוליטיות ומדיניות-בינלאומיות, ומהי עמדתו של מרידור בנושאים כגון הסוגיה הפלסטינית, ישראל בזירה הבינלאומית וסוגיית "צבא העם" בישראל.
More info...
15 min
November 1, 2018
עמוס ידלין - המתיחות בזירה הצפונית והתגובות לתכנית ה-INSS
ראש המכון, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, התייחס לשתי סוגיות מרכזיות על סדר היום: הראשונה היא המתיחות בזירה הצפונית. ברמה האסטרטגית – האם אירועי הפלת המטוס הרוסי והעברת מערכת הגנה אווירית חדשה לצבא סוריה (טילי S-300) השפיעו על הנחישות הישראלית מלמנוע את התבססות הכוחות האיראניים קרוב לגבולה הצפוני? מהם התנאים החדשים שמציבה רוסיה, איזה כוחות יתפעלו בפועל את סוללות הטילים, וכיצד על ישראל לפעול אל מול החלופות השונות שעל הפרק? הסוגיה השניה היא התגובות לתוכנית ה-INSS לזירה הישראלית-פלסטינית. מהן התגובות הציבוריות למתווה המדיני-ביטחוני שהציג המכון לסוגיה הישראלית-פלסטינית, ומהי הביקורת העיקרית שעולה? מדוע התוכנית נבדלת ומבקשת לתקן את חסרונות הנסיגה החד-צדדית בעת ההתנתקות הישראלית מעזה?
More info...
10 min
October 24, 2018
עודד ערן - יחסי ישראל-ירדן בעקבות הודעת המלך
ד"ר עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר, מנתח את הרקע ומשמעותה של ההודעה המפתיעה של עבדאללה מלך ירדן על החלטתו שלא להאריך את תוקף הנספחים המאפשרים לחקלאים ישראל להשתמש באדמות בריבונות ירדנית, במסגרת הסכם השלום, בתום 25 שנים שהיו בתוקף. מהם המניעים להחלטה שהתקבלה, האם יש לכך השפעה ממשית על המשך הביצוע של ההסכם כולו והאם ניתן להצביע על שינוי באינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של ישראל ושל ירדן? כיצד קשור המהלך לפרויקט "תעלת הימים" בין ים המלח לים סוף שירדן דוחפת למימונו וקידומו? ובהנחה שהמלך איתן בדעתו – מה יכולה וצריכה ישראל לעשות כדי להמתיק את רוע הגזירה שבהחלטה?
More info...
8 min
October 24, 2018
פרק 42 - פרשת חשוקג'י; יחסי ישראל-ירדן על רקע הודעת המלך; ותמונת מצב עדכנית מעזה
ד"ר יואל גוז'נסקי וד"ר גליה לינדנשטראוס בוחנים לעומק את פרשת רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, שמסעירה את העולם: השלכותיה על יחסי סעודיה-טורקיה, מעמדו הפנימי והבינלאומי של השלטון הסעודי ומצבו הפוליטי של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. עד כמה הפרשה הזו סיבכה את בית המלוכה הסעודי ומה מידת הנזק שהיא גרמה ליחסיה הבינלאומיים של סעודיה? כיצד זה עשוי להשפיע על עתידו של יורש העצר ושרידותו בתפקיד, ובכלל? כיצד ניתן לפרש את מעורבותה של טורקיה בתחקיר האירוע והאמצעים שמפעילה, וכן את התנהלותו של ארדואן כמי שמגונן על הקורבן? האם הפרשה גרמה לנזק חמור ביחסים בין סעודיה לטורקיה או שזהו משבר שצפוי לחלוף? ד"ר עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר (החל מדקה 21:00), מנתח את הרקע ומשמעותה של ההודעה המפתיעה של עבדאללה מלך ירדן על החלטתו שלא להאריך את תוקף הנספחים המאפשרים לחקלאים ישראל להשתמש באדמות בריבונות ירדנית, במסגרת הסכם השלום, בתום 25 שנים שהיו בתוקף. מהם המניעים להחלטה שהתקבלה, האם יש לכך השפעה ממשית על המשך הביצוע של ההסכם כולו והאם ניתן להצביע על שינוי באינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של ישראל ושל ירדן? כיצד קשור המהלך לפרויקט "תעלת הימים" בין ים המלח לים סוף שירדן דוחפת למימונו וקידומו? ובהנחה שהמלך איתן בדעתו – מה יכולה וצריכה ישראל לעשות כדי להמתיק את רוע הגזירה שבהחלטה? אורית פרלוב (החל מדקה 28:55) על מה מגמות עדכניות בקרב תושבי רצועת עזה בחודשים האחרונים, כפי שמשתקפים ברשתות החברתיות - על רקע ההסלמה והמגעים להסדרה עם ישראל, כמו גם הסכסוך ההולך ומחריף בין הנהגת חמאס לאבו מאזן. האם הפופולריות של חמאס גברה בחודשים האחרונים או להיפך? חמאס טענה בתקשורת הרשמית שהמחאה ספונטנית, אך מה אומרות הרשתות בעניין בעל הבית בעזה והאם ביכולתו לכבות ולהדליק את השטח? וגם – הזווית האישית של אורית על חשוקג'י, העיתונאי הסעודי שנרצח בטורקיה, שהיה עמית שלה וחקר גם הוא את עולם הרשתות החברתיות.
More info...
39 min
October 24, 2018
יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס - פרשת חשוקג'י
ד"ר יואל גוז'נסקי וד"ר גליה לינדנשטראוס בוחנים לעומק את פרשת רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, שמסעירה את העולם: השלכותיה על יחסי סעודיה-טורקיה, מעמדו הפנימי והבינלאומי של השלטון הסעודי ומצבו הפוליטי של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. עד כמה הפרשה הזו סיבכה את בית המלוכה הסעודי ומה מידת הנזק שהיא גרמה ליחסיה הבינלאומיים של סעודיה? כיצד זה עשוי להשפיע על עתידו של יורש העצר ושרידותו בתפקיד, ובכלל? כיצד ניתן לפרש את מעורבותה של טורקיה בתחקיר האירוע והאמצעים שמפעילה, וכן את התנהלותו של ארדואן כמי שמגונן על הקורבן? האם הפרשה גרמה לנזק חמור ביחסים בין סעודיה לטורקיה או שזהו משבר שצפוי לחלוף?
More info...
19 min
October 24, 2018
אורית פרלוב - תמונת מצב עדכנית מעזה
אורית פרלוב על מה מגמות עדכניות בקרב תושבי רצועת עזה בחודשים האחרונים, כפי שמשתקפים ברשתות החברתיות - על רקע ההסלמה והמגעים להסדרה עם ישראל, כמו גם הסכסוך ההולך ומחריף בין הנהגת חמאס לאבו מאזן. האם הפופולריות של חמאס גברה בחודשים האחרונים או להיפך? חמאס טענה בתקשורת הרשמית שהמחאה ספונטנית, אך מה אומרות הרשתות בעניין בעל הבית בעזה והאם ביכולתו לכבות ולהדליק את השטח? וגם – הזווית האישית של אורית על חשוקג'י, העיתונאי הסעודי שנרצח בטורקיה, שהיה עמית שלה וחקר גם הוא את עולם הרשתות החברתיות.
More info...
10 min
October 23, 2018
Arms Control: What Next on Iran and North Korea?
In this discussion, Dr. Emily Landau and Owen Alterman (i24NEWS) sit down to gauge what's next for the Iran nuclear deal and for the talks with North Korea. The Trump administration and the broader international community will face key tests on both issues in the weeks and months ahead. How effective will US sanctions be on Iran as a new round goes into effect November 5? And how far will the administration go in enforcing those sanctions? More broadly, what does the administration hope to achieve with its Iran strategy? On inspections of Iran, was Benjamin Netanyahu effective in waving the picture of an Iranian warehouse containing nuclear materials and equipment at the UN General Assembly podium? And is the IAEA doing enough in its inspections? On North Korea, what has Donald Trump achieved? And what goals are realistic? All this and more in a conversation on two of the key arms control issues of the day.
More info...
26 min
October 21, 2018
יחסי טורקיה-ארצות הברית אחרי שחרור הכומר ברנסון – יציאה מהסחרור וחזרה למסלול?
מבט על, גיליון 1097, 15 באוקטובר 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/us-turkish-relations-following-the-release-of-pastor-brunson-back-on-track/
More info...
9 min
October 18, 2018
פרק 41 - לקראת ערב העיון בנושא "מצרים – מטלטלה ליציבות?"
לקראת הכנס "מצרים - מטלטלה ליציבות" שיתקיים במכון ב-25 באוקטובר, מוגשת תכנית עם שלוש שיחות בנושאי מעמדה האזורי והבינלאומי של מצרים ויחסיה עם ישראל, בין השאר על רקע מאמצי התיווך בין ישראל לחמאס, וכן על האתגרים הפנימיים - הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים, העומדים בפני מצרים של עבד אל-פתאח א-סיסי. מארגני הכנס, ד"ר אופיר וינטר וד"ר אפרים קם, מנתחים בשיחה משותפת את יחסי מצרים-ישראל ואת מעמדה המשתנה של מצרים בזירות הגיאו-פוליטיות השונות. מה מאפיין את השלום בין ישראל למצרים כיום, לעומת ראשיתו לפני 40 שנה, וכיצד משליכים האינטרסים של מצרים בהווה על יחסיה עם ישראל? כיצד גילויי הגז הטבעי בים התיכון, מתקני התפלת מים שנבנים על חופיו ותעלת סואץ החדשה משפיעים על הראייה של מצרים את עצמה כמדינה בעלת "זהות ים תיכונית"? וכיצד כל זה משפיע על היחסים עם ישראל? האם מצרים עדיין מובילה תהליכים במזרח התיכון ובעולם הערבי, או שניתן לטעון שקיים פער בין היומרה והתכנון לבין הביצוע בפועל על רקע התחזקות מעמדן של מדינות המפרץ? ד"ר מירה צורף (החל מדקה 13:05) מאוניברסיטת תל אביב בשיחה מרתקת על עלייתו ונפילתו של שלטון האחים המוסלמים במצרים. מהי האידיאולוגיה הבסיסית של התנועה מראשיתה, לפני כ-90 שנה, ומדוע מתויגת כתנועה פונדמנטליסטית על אף שלא היתה כזו במרבית שנות קיומה? בעידן שאחרי המהפכה במצרים התנועה "ניצלה" את ההזדמנות שנקרתה בפניה, להתארגן פוליטית כדי להפוך למפלגת השלטון, ואכן ניצחה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו במצרים אי פעם. מה מסביר את עלייתה וכן את ההחמצה ההיסטורית שחווה הנשיא מוחמד מורסי, כאשר בתוך שנה אחת בלבד ירד מן השלטון ונזרק לכלא? וגם - מה מסביר את התפנית ביחסו של עבד אל-פתאח אל-סיסי לאחים המוסלמים - מאוהב לאויב ורודף? איזו הזדמנות החמיץ א-סיסי מול גורמי התנועה המתונים? ד"ר חיים קורן (החל מדקה 29:17), שגריר ישראל במצרים בשנים 2016-2014, חולק את רשמיו משנות שירותו בקהיר, ומנתח את עתיד היחסים בין המדינות. היחסים בין ישראל למצרים מעסיקים אותנו לרוב בהקשר המדיני והביטחוני, במיוחד בשל העובדה שהשלום עם מצרים מחזיק מעמד כבר כארבעים שנים, ומקנה לישראל וגם למצרים נכסים אסטרטגיים שחשיבותם גוברת בשנים האחרונות, נוכח האתגרים הביטחוניים המשותפים מול איראן וארגוני טרור. אבל השלום הזה מתואר גם כ"שלום קר" – שלום מבוסס על אינטרסים ביטחוניים, צבאיים, כלכליים – ולא על קרבה וסולידריות בין העמים. האם יש סיכוי להיווצרות גשר תרבותי בין שני העמים? מה עדיין מרתיע את הציבור, שרובו המוחלט לא חווה מלחמה עם ישראל, ואת השלטון מפני נורמליזציה עם ישראל? ומנגד, איזה שינוי חיובי ביחס לישראל ניתן לזהות מאז עלייתו של עבד אל-פתאח א-סיסי לשלטון?
More info...
43 min
October 18, 2018
חיים קורן - יחסי ישראל-מצרים בעת הנוכחית
לקראת הכנס "מצרים - מטלטלה ליציבות" שיתקיים במכון ב-25 באוקטובר, מוגשת תכנית עם שלוש שיחות בנושאי מעמדה האזורי והבינלאומי של מצרים ויחסיה עם ישראל, בין השאר על רקע מאמצי התיווך בין ישראל לחמאס, וכן על האתגרים הפנימיים - הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים, העומדים בפני מצרים של עבד אל-פתאח א-סיסי. ד"ר חיים קורן, שגריר ישראל במצרים בשנים 2016-2014, חולק את רשמיו משנות שירותו בקהיר, ומנתח את עתיד היחסים בין המדינות. היחסים בין ישראל למצרים מעסיקים אותנו לרוב בהקשר המדיני והביטחוני, במיוחד בשל העובדה שהשלום עם מצרים מחזיק מעמד כבר כארבעים שנים, ומקנה לישראל וגם למצרים נכסים אסטרטגיים שחשיבותם גוברת בשנים האחרונות, נוכח האתגרים הביטחוניים המשותפים מול איראן וארגוני טרור. אבל השלום הזה מתואר גם כ"שלום קר" – שלום מבוסס על אינטרסים ביטחוניים, צבאיים, כלכליים – ולא על קרבה וסולידריות בין העמים. האם יש סיכוי להיווצרות גשר תרבותי בין שני העמים? מה עדיין מרתיע את הציבור, שרובו המוחלט לא חווה מלחמה עם ישראל, ואת השלטון מפני נורמליזציה עם ישראל? ומנגד, איזה שינוי חיובי ביחס לישראל ניתן לזהות מאז עלייתו של עבד אל-פתאח א-סיסי לשלטון?
More info...
13 min
October 18, 2018
מירה צורף - עלייתו ונפילתו של שלטון האחים המוסלמים
לקראת הכנס "מצרים - מטלטלה ליציבות" שיתקיים במכון ב-25 באוקטובר, מוגשת תכנית עם שלוש שיחות בנושאי מעמדה האזורי והבינלאומי של מצרים ויחסיה עם ישראל, בין השאר על רקע מאמצי התיווך בין ישראל לחמאס, וכן על האתגרים הפנימיים - הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים, העומדים בפני מצרים של עבד אל-פתאח א-סיסי. ד"ר מירה צורף מאוניברסיטת תל אביב בשיחה מרתקת על עלייתו ונפילתו של שלטון האחים המוסלמים במצרים. מהי האידיאולוגיה הבסיסית של התנועה מראשיתה, לפני כ-90 שנה, ומדוע מתויגת כתנועה פונדמנטליסטית על אף שלא היתה כזו במרבית שנות קיומה? בעידן שאחרי המהפכה במצרים התנועה "ניצלה" את ההזדמנות שנקרתה בפניה, להתארגן פוליטית כדי להפוך למפלגת השלטון, ואכן ניצחה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו במצרים אי פעם. מה מסביר את עלייתה וכן את ההחמצה ההיסטורית שחווה הנשיא מוחמד מורסי, כאשר בתוך שנה אחת בלבד ירד מן השלטון ונזרק לכלא? וגם - מה מסביר את התפנית ביחסו של עבד אל-פתאח אל-סיסי לאחים המוסלמים - מאוהב לאויב ורודף? איזו הזדמנות החמיץ א-סיסי מול גורמי התנועה המתונים?
More info...
16 min
October 18, 2018
אפרים קם ואופיר וינטר - זהותה ומעמדה של מצרים במציאות המשתנה
לקראת הכנס "מצרים - מטלטלה ליציבות" שיתקיים במכון ב-25 באוקטובר, מוגשת תכנית עם שלוש שיחות בנושאי מעמדה האזורי והבינלאומי של מצרים ויחסיה עם ישראל, בין השאר על רקע מאמצי התיווך בין ישראל לחמאס, וכן על האתגרים הפנימיים - הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים, העומדים בפני מצרים של עבד אל-פתאח א-סיסי. מארגני הכנס, ד"ר אופיר וינטר וד"ר אפרים קם, מנתחים בשיחה משותפת את יחסי מצרים-ישראל ואת מעמדה המשתנה של מצרים בזירות הגיאו-פוליטיות השונות. מה מאפיין את השלום בין ישראל למצרים כיום, לעומת ראשיתו לפני 40 שנה, וכיצד משליכים האינטרסים של מצרים בהווה על יחסיה עם ישראל? כיצד גילויי הגז הטבעי בים התיכון, מתקני התפלת מים שנבנים על חופיו ותעלת סואץ החדשה משפיעים על הראייה של מצרים את עצמה כמדינה בעלת "זהות ים תיכונית"? וכיצד כל זה משפיע על היחסים עם ישראל? האם מצרים עדיין מובילה תהליכים במזרח התיכון ובעולם הערבי, או שניתן לטעון שקיים פער בין היומרה והתכנון לבין הביצוע בפועל על רקע התחזקות מעמדן של מדינות המפרץ?
More info...
12 min
October 11, 2018
פרק 40 - לקראת ערב העיון "מערך המילואים בצה״ל: תמונת מצב ואתגרים לעתיד"; ובעקבות ביקור מרקל בישראל
לכבוד פרסומו הצפוי של קובץ מאמרים בנושא, פרי שיתוף פעולה של המכון ומספר גופים בצה"ל, ייערך ב-17 באוקטובר כנס בנושא "מערך המילואים בצה"ל – תמונת מצב ואתגרים לעתיד". שירות המילואים בצה"ל הטביע את חותמו על החברה הישראלית ונכנס מדי פעם ללב השיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי. הכנס ידון בין השאר ביחסים בין החברה לצבא, וגם על האתגרים העכשוויים והעתידיים לקראתם נערך צה"ל, וכיצד הם משפיעים על תפיסת מקומם וחשיבותם של אנשי מערך המילואים. ד"ר כרמית פדן, שערכה את קובץ המאמרים, הציגה תמונת מצב של מערך המילואים בישראל – מה מייחד אותו ולאן פניו מועדות? מהם המגמות והשינויים שעובר מערך המילואים על רקע צמצום באחוז משרתי המילואים ובעקבות שינויים בחברה הישראלית, בסביבה האסטרטגית ובתפישת ההפעלה של צה"ל, שמחייבים אותו במיצוב ועיצוב מחודשים? האם מערך המילואים מותאם לצרכים המבצעיים של צה"ל? מהן התובנות העיקריות שאפשר ללמוד מהמחקרים שהתבצעו במסגרת עבודת הצוות של המכון ואנשי הצבא שנטלו חלק בסדנה ובקובץ המאמרים המשותף? ד"ר ציפי ישראלי (החל מדקה 12:28) התמקדה בייצוג התקשורתי של משרתי המילואים בצה"ל והשינויים שלו לאורך השנים, ובזמני לחימה אל מול שגרה. מהו מעמדם התקשורתי של מי שמייצגים את הקשר ההדוק בין החברה לצבא בישראל, וכיצד מוצגים גורמי המוטיבציה לשירות המילואים בתקשורת? מה עולה מן המחקר בנושא ההבחנה המגדרית, בין גברים לנשים המשרתות במילואים, בשיח התקשורתי בישראל? בנושא אחר, עדי קנטור (החל מדקה 25:14) ניתחה מספר סוגיות שקשורות בגרמניה בעת הנוכחית: מעמדה הפוליטי של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ויחסיה עם מדינת ישראל על רקע ביקורה בארץ; תהליכי הקצנה ושנאת זרים והשפעתם על החברה והפוליטיקה הגרמנית; הקהילה היהודית בגרמניה. מדוע אחוזי התמיכה במרקל מצויים בירידה מתמדת, מהי תמונת המצב הפוליטית הנוכחית בגרמניה, וכיצד היא משפיעה על ישראל? כיצד אי-השוויון והמחלוקות הפנימיות הקשות משפיעות על היחס לזרים ולמיעוטים בתוך גרמניה וכן על יחסי החוץ שלה מול ישראל? וגם - על התארגנות פוליטית של יהודים בגרמניה שלא הייתה כמותה עד היום, ומהווה מעין ריאקציה לתופעות מתחדשות של אנטישמיות - תא יהודי שהוקם בימים האחרונים במפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, שאף הואשמה באנטישמיות בעצמה. מה היו התגובות להתארגנות וכיצד מסבירים חברי התא את החיבור למפלגה הקיצונית?
More info...
38 min
October 11, 2018
עדי קנטור - בעקבות ביקור מרקל בישראל
עדי קנטור ניתחה מספר סוגיות שקשורות בגרמניה בעת הנוכחית: מעמדה הפוליטי של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ויחסיה עם מדינת ישראל על רקע ביקורה בארץ; תהליכי הקצנה ושנאת זרים והשפעתם על החברה והפוליטיקה הגרמנית; הקהילה היהודית בגרמניה. מדוע אחוזי התמיכה במרקל מצויים בירידה מתמדת, מהי תמונת המצב הפוליטית הנוכחית בגרמניה, וכיצד היא משפיעה על ישראל? כיצד אי-השוויון והמחלוקות הפנימיות הקשות משפיעות על היחס לזרים ולמיעוטים בתוך גרמניה וכן על יחסי החוץ שלה מול ישראל? וגם - על התארגנות פוליטית של יהודים בגרמניה שלא הייתה כמותה עד היום, ומהווה מעין ריאקציה לתופעות מתחדשות של אנטישמיות - תא יהודי שהוקם בימים האחרונים במפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, שאף הואשמה באנטישמיות בעצמה. מה היו התגובות להתארגנות וכיצד מסבירים חברי התא את החיבור למפלגה הקיצונית?
More info...
13 min
October 11, 2018
ציפי ישראלי - מערך המילואים בראי התקשורת
לכבוד פרסומו הצפוי של קובץ מאמרים בנושא, פרי שיתוף פעולה של המכון ומספר גופים בצה"ל, ייערך ב-17 באוקטובר כנס בנושא "מערך המילואים בצה"ל – תמונת מצב ואתגרים לעתיד". שירות המילואים בצה"ל הטביע את חותמו על החברה הישראלית ונכנס מדי פעם ללב השיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי. הכנס ידון בין השאר ביחסים בין החברה לצבא, וגם על האתגרים העכשוויים והעתידיים לקראתם נערך צה"ל, וכיצד הם משפיעים על תפיסת מקומם וחשיבותם של אנשי מערך המילואים. ד"ר ציפי ישראלי התמקדה בייצוג התקשורתי של משרתי המילואים בצה"ל והשינויים שלו לאורך השנים, ובזמני לחימה אל מול שגרה. מהו מעמדם התקשורתי של מי שמייצגים את הקשר ההדוק בין החברה לצבא בישראל, וכיצד מוצגים גורמי המוטיבציה לשירות המילואים בתקשורת? מה עולה מן המחקר בנושא ההבחנה המגדרית, בין גברים לנשים המשרתות במילואים, בשיח התקשורתי בישראל?
More info...
12 min
October 11, 2018
כרמית פדן - מערך המילואים בצה״ל: תמונת מצב ואתגרים לעתיד
לכבוד פרסומו הצפוי של קובץ מאמרים בנושא, פרי שיתוף פעולה של המכון ומספר גופים בצה"ל, ייערך ב-17 באוקטובר כנס בנושא "מערך המילואים בצה"ל – תמונת מצב ואתגרים לעתיד". שירות המילואים בצה"ל הטביע את חותמו על החברה הישראלית ונכנס מדי פעם ללב השיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי. הכנס ידון בין השאר ביחסים בין החברה לצבא, וגם על האתגרים העכשוויים והעתידיים לקראתם נערך צה"ל, וכיצד הם משפיעים על תפיסת מקומם וחשיבותם של אנשי מערך המילואים. ד"ר כרמית פדן, שערכה את קובץ המאמרים, הציגה תמונת מצב של מערך המילואים בישראל – מה מייחד אותו ולאן פניו מועדות? מהם המגמות והשינויים שעובר מערך המילואים על רקע צמצום באחוז משרתי המילואים ובעקבות שינויים בחברה הישראלית, בסביבה האסטרטגית ובתפישת ההפעלה של צה"ל, שמחייבים אותו במיצוב ועיצוב מחודשים? האם מערך המילואים מותאם לצרכים המבצעיים של צה"ל? מהן התובנות העיקריות שאפשר ללמוד מהמחקרים שהתבצעו במסגרת עבודת הצוות של המכון ואנשי הצבא שנטלו חלק בסדנה ובקובץ המאמרים המשותף?
More info...
11 min
October 4, 2018
פרק 39 - אחרי הפלת המטוס הרוסי; ורשמים מהעצרת הכללית של האו"ם
השגריר לשעבר צבי מגן עוסק בהשלכות הפלת המטוס הרוסי מול חופי לאד'קיה. התקרית עוררה מתיחות גלויה בין ישראל לרוסיה, חילופי מסרים צורמים לגבי האחריות לנפילת המטוס וגם שאלות לגבי עתיד היחסים בין ישראל לרוסיה בהקשר הסורי, ובפרט – מנגנון התיאום שאפשר עד עכשיו לחיל האוויר הישראלי לפעול נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. האם כושר הפעולה של חיל האוויר הישראלי יושפע מההתפתחות הצבאית והדיפלומטית והקו הרוסי הנוקשה? בהנחה כי רוסיה משתמשת במשבר מול ישראל כ"תירוץ" על מנת להניע את ארצות הברית לשיח, עד כמה רחוק תלך בהעמקתו? האם ישראל יכולה דווקא לנצל את המשבר כדי לדחוף לקידום האינטרסים שלה בסוריה - הפסקת הפעילות הצבאית של איראן ושלוחיה, ובאיזה כלים ראוי שתפעל? ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי (החל מדקה 11:40) מנתחת את האירועים הבינלאומיים האחרונים במסגרת האו"ם שעוררו הדים ותגובות ואת השפעתם על ישראל – הדברים שנשמעו בדיוני העצרת הכללית של הארגון והפסקת המימון האמריקני לסוכנות הסעד והתעסוקה של הארגון לפליטים הפלסטינים, אונר"א. למה מבין הדברים שנשאו טראמפ, נתניהו ואבו-מאזן כדאי לשים לב במיוחד, ומה המגמה הכללית העולה מן הנאומים של השלושה, בהקשרים הבינלאומי המזרח תיכוני ובנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט? מהו האיום הגלום בהתנתקות האמריקנית מסוכנות אונר"א וכיצד ניתן להפוך אותה להזדמנות להמרצת התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני?
More info...
27 min
October 4, 2018
מיכל חטואל רדושיצקי - רשמים מהעצרת הכללית של האו"ם
ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי מנתחת את האירועים הבינלאומיים האחרונים במסגרת האו"ם שעוררו הדים ותגובות ואת השפעתם על ישראל – הדברים שנשמעו בדיוני העצרת הכללית של הארגון והפסקת המימון האמריקני לסוכנות הסעד והתעסוקה של הארגון לפליטים הפלסטינים, אונר"א. למה מבין הדברים שנשאו טראמפ, נתניהו ואבו-מאזן כדאי לשים לב במיוחד, ומה המגמה הכללית העולה מן הנאומים של השלושה, בהקשרים הבינלאומי המזרח תיכוני ובנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט? מהו האיום הגלום בהתנתקות האמריקנית מסוכנות אונר"א וכיצד ניתן להפוך אותה להזדמנות להמרצת התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני?
More info...
15 min
October 4, 2018
צבי מגן - אחרי הפלת המטוס הרוסי
השגריר לשעבר צבי מגן עוסק בהשלכות הפלת המטוס הרוסי מול חופי לאד'קיה. התקרית עוררה מתיחות גלויה בין ישראל לרוסיה, חילופי מסרים צורמים לגבי האחריות לנפילת המטוס וגם שאלות לגבי עתיד היחסים בין ישראל לרוסיה בהקשר הסורי, ובפרט – מנגנון התיאום שאפשר עד עכשיו לחיל האוויר הישראלי לפעול נגד ההתבססות האיראנית בסוריה. האם כושר הפעולה של חיל האוויר הישראלי יושפע מההתפתחות הצבאית והדיפלומטית והקו הרוסי הנוקשה? בהנחה כי רוסיה משתמשת במשבר מול ישראל כ"תירוץ" על מנת להניע את ארצות הברית לשיח, עד כמה רחוק תלך בהעמקתו? האם ישראל יכולה דווקא לנצל את המשבר כדי לדחוף לקידום האינטרסים שלה בסוריה - הפסקת הפעילות הצבאית של איראן ושלוחיה, ובאיזה כלים ראוי שתפעל?
More info...
10 min
October 4, 2018
פרק 38 - השקת המתווה המדיני-ביטחוני לזירה הישראלית-פלסטינית
מנהל המכון, תא"ל (מיל.) אודי דקל וקים לביא בתוכנית מיוחדת לרגל השקת "תכנית ה-INSS " - מתווה מדיני-ביטחוני לזירה הישראלית-פלסטינית. מהו הרעיון מרכזי של המתווה, מהם עקרונותיו ואיזה שינוי תפישתי המכון מבקש להטמיע בציבור ואצל דרג מקבלי ההחלטות באמצעותו? על בסיס ההבנה שישראל עומדת כיום בפני מבוי סתום מדיני מסוכן גובש המתווה, שלו שתי מטרות: לשפר את מצבה האסטרטגי של ישראל ולמנוע הידרדרות במדרון לעבר מציאות של מדינה אחת. כיצד יכולה ישראל להתקדם לעבר מימוש פתרון שתי המדינות, גם בהיעדר משא ומתן על הסדר קבע? כיצד הגיע צוות המחקר למסקנה שפתרון שתי המדינות הוא המתאים ביותר מבין החלופות השונות שנבדקו? מדוע כל זה רלוונטי דווקא עכשיו, ואיזה שינויים מתבקשים בעת הקרובה על מנת לשמור על היתכנות של היפרדות לשתי מדינות?
More info...
26 min
October 2, 2018
The Influence of Soft Power in International Affairs
In the second INSS English-language podcast, Dr. Michal Hatuel-Radoshitzky sits down with Dr. Rob Geist Pinfold to assess the concept of “soft power.” How do actors use non-violent tools of statecraft to further their interests? Soft power is a concept that spans diplomacy, NGOs, civil society, and states, and is often mentioned and discussed. Nevertheless, there is significant disagreement about what soft power actually is, whether it is effective, and what role it plays in world politics, particularly in relation to more conventional “hard power.” Michal and Rob look at recent examples of soft power and examine how states have responded to the challenge of an empowered, globalized civil society, using the case study of Israel and the BDS movement. The role of diplomacy in the Syrian conflict is also scrutinized: can soft power, such as negotiations and summits, genuinely affect events on the ground? Or, in a contemporary world, does conventional military force still have the last word?
More info...
29 min
September 26, 2018
משבר הפלת המטוס הרוסי – מה הלאה?
מבט על, גיליון 1095, 21 בספטמבר 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/the-crisis-over-the-downed-russian-plane-what-next/
More info...
7 min
September 20, 2018
פרק 37 - האם ישראל ערוכה לרעידות אדמה?; יהדות ארה"ב ומתווה הכותל; ותכניות הלימודים במכון
ד"ר חיליק סופר מתארח לראיון בנושא מוכנות מדינת ישראל להתמודדות עם רעידות אדמה חזקות. לצד המתיחות הביטחונית בגבול הצפוני והדרומי, ישראל קיבלה גם איתותים מלמטה בקיץ האחרון שהזכירו והעלו למודעות הציבורית את העובדה שאנו עלולים לחוות רעידת אדמה עזה, כזו שמסוגלת למוטט מבנים ואף לגבות קורבנות רבים. התרחיש נבחן על ידי ממשלות ישראל ונערכו תרגילים שנועדו להכין את מערך החילוץ, אבל האם המדינה מוכנה לתרחיש של רעידת אדמה כשם שהיא נערכת לעימות צבאי, במיוחד בהיבט המניעתי - התרעה וחיזוק מבנים ומפעלי חומרים מסוכנים? מהם הצעדים החיוניים לצמצום מניין הנפגעים ברעידת אדמה חזקה שטרם ננקטו ואיפה נתקעים חלק ניכר מהתוכניות והפרויקטים הקיימים? עפר מדם פרידמן (החל מדקה 9:47) הרחיבה על הקשר המיוחד בין קהילת יהודי ארצות הברית לישראל, על רקע מעורבותה בניסיונות להסדיר את התפילה המעורבת בכותל המערבי. מאחורי הקלעים מתנהל מאבק ממושך על "מתווה הכותל" שאמור להסדיר את התפילה של זרמים שאינם אורתודוקסים, ובסוף חודש אוגוסט פורסם כי הרחבה המשותפת לגברים ולנשים בכותל תורחב בחסות תקנות הנגשה לנכים. מהו הרקע לפתרון, מה מקומה של יהדות ארצות הברית על גווניה השונים בדיון, והיכן עומד היום המתווה? כיצד ניתן להבין את שיקוליו של נתניהו שמוביל את ההסדרה? וגם - מה צריך לשפר בתחום המדיניות וקבלת ההחלטות לגבי הקשר עם יהדות ארצות הברית, ובעיקר בתפישות הציבור הישראלי את הקשר? ד"ר קובי מיכאל (החל מדקה 24:01) בשיחה על תוכניות לימודים והשתלמויות מקצועיות שמציע המכון למחקרי ביטחון לאומי, ומה מקומן במסגרת תפקידיו ואחריותו הציבורית. המכון מציע הכשרות והשתלמויות שונות שנועדו להרחיב ולהנגיש את תשתית הידע שלו לאוכלוסיות רלוונטיות תוך תרומה לשיח הציבורי. תוכנית הדגל של המכון היא תוכנית הקיץ הבינלאומית לתארים מתקדמים בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב. בנוסף, באוקטובר הקרוב תפתח השתלמות מקצועית למורי דרך בשיתוף עם משרד התיירות, ובמרכזה סוגיית הגבולות. כיצד עלה הצורך לתכניות אלה, מהן משרתות ובאיזה אופן הן משתלבות עם העולם המדיני-ביטחוני?
More info...
36 min
September 20, 2018
קובי מיכאל - על תכניות הלימודים וההשתלמויות במכון
ד"ר קובי מיכאל בשיחה על תוכניות לימודים והשתלמויות מקצועיות שמציע המכון למחקרי ביטחון לאומי, ומה מקומן במסגרת תפקידיו ואחריותו הציבורית. המכון מציע הכשרות והשתלמויות שונות שנועדו להרחיב ולהנגיש את תשתית הידע שלו לאוכלוסיות רלוונטיות תוך תרומה לשיח הציבורי. תוכנית הדגל של המכון היא תוכנית הקיץ הבינלאומית לתארים מתקדמים בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב. בנוסף, באוקטובר הקרוב תפתח השתלמות מקצועית למורי דרך בשיתוף עם משרד התיירות, ובמרכזה סוגיית הגבולות. כיצד עלה הצורך לתכניות אלה, מהן משרתות ובאיזה אופן הן משתלבות עם העולם המדיני-ביטחוני?
More info...
12 min
September 20, 2018
עפר מדם פרידמן - יהדות ארצות הברית ומתווה הכותל
עפר מדם פרידמן הרחיבה על הקשר המיוחד בין קהילת יהודי ארצות הברית לישראל, על רקע מעורבותה בניסיונות להסדיר את התפילה המעורבת בכותל המערבי. מאחורי הקלעים מתנהל מאבק ממושך על "מתווה הכותל" שאמור להסדיר את התפילה של זרמים שאינם אורתודוקסים, ובסוף חודש אוגוסט פורסם כי הרחבה המשותפת לגברים ולנשים בכותל תורחב בחסות תקנות הנגשה לנכים. מהו הרקע לפתרון, מה מקומה של יהדות ארצות הברית על גווניה השונים בדיון, והיכן עומד היום המתווה? כיצד ניתן להבין את שיקוליו של נתניהו שמוביל את ההסדרה? וגם - מה צריך לשפר בתחום המדיניות וקבלת ההחלטות לגבי הקשר עם יהדות ארצות הברית, ובעיקר בתפישות הציבור הישראלי את הקשר?
More info...
14 min
September 20, 2018
חיליק סופר - האם ישראל ערוכה לרעידת אדמה?
ד"ר חיליק סופר מתארח לראיון בנושא מוכנות מדינת ישראל להתמודדות עם רעידות אדמה חזקות. לצד המתיחות הביטחונית בגבול הצפוני והדרומי, ישראל קיבלה גם איתותים מלמטה בקיץ האחרון שהזכירו והעלו למודעות הציבורית את העובדה שאנו עלולים לחוות רעידת אדמה עזה, כזו שמסוגלת למוטט מבנים ואף לגבות קורבנות רבים. התרחיש נבחן על ידי ממשלות ישראל ונערכו תרגילים שנועדו להכין את מערך החילוץ, אבל האם המדינה מוכנה לתרחיש של רעידת אדמה כשם שהיא נערכת לעימות צבאי, במיוחד בהיבט המניעתי - התרעה וחיזוק מבנים ומפעלי חומרים מסוכנים? מהם הצעדים החיוניים לצמצום מניין הנפגעים ברעידת אדמה חזקה שטרם ננקטו ואיפה נתקעים חלק ניכר מהתוכניות והפרויקטים הקיימים?
More info...
8 min
September 13, 2018
פרק 36 - מערכות נשק אוטונומיות; הדילמה הסביבתית-ביטחונית סביב הגז; ועיראק בצל הסנקציות על איראן
​ד"ר לירן ענתבי הציגה את הדילמה המתפתחת סביב השימוש במערכות נשק אוטונומיות. הטכנולוגיה מאפשרת כבר כיום, ובוודאי בעתיד, מציאות בה בינה מלאכותית תביא לקבלת החלטות עצמאית של כלי נשק ללא מעורבות אנושית. הדבר מעלה שלל סוגיות אתיות ומשפטיות, כמו למשל על מי תהיה מוטלת האחריות (accountability) במקרה של פשעי מלחמה שיתבצעו על ידי אותן מערכות? הקהילה הבינלאומית חצויה בין מדינות המעוניינות להטיל מגבלות על השימוש בנשק אוטונומי, לבין מדינות שמתנגדות לכך ומעוניינות לאפשר פיתוח טכנולוגי חופשי. מדינות אלה, ביניהן, ארצות הברית, רוסיה וישראל, התאגדו לאחרונה באו"ם כדי לסכל מהלכים שיגבילו את הפיתוח והשימוש במערכות אוטונומיות. השגריר ד"ר עודד ערן (החל מדקה 9:38) מציג את ההיבטים המדיניים, הביטחוניים, הסביבתיים והכלכליים שנובעים משאלת הצבת אסדות הגז בים התיכון בשטחה של ישראל נוכח המחאה הציבורית הגוברת. הגז המצוי בים התיכון הוא משאב כלכלי אנרגטי חיוני שיש לפתחו למצותו, כאשר השאלה היא באיזה מחיר והאם ניתן ליישב בין האינטרסים המתנגשים. הגז הוא גם בסיס לשיתוף פעולה אזורי שמשרת את ישראל, כמו למשל עם ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית. שאלת מיקום אסדות הגז קשורה גם להיבטים סביבתיים וגם להיבטים ביטחוניים. מהם השיקולים לקביעת האסדות והאם ניתן לגשר בין השיקול הסביבתי לבין השיקול הביטחוני? וכיצד יכולה מדינת ישראל לסייע בפתרון? תומר פדלון (החל מדקה 20:40) מציג זווית פחות מוכרת של חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן - ההשפעה הישירה שחווה כתוצאה מכך עיראק. בעידן הגלובלי הזיקות בין כלכלות של מדינות שונות הופכות הדוקות יותר ושינוי באחת משליכה על רעותה. זהו המקרה של איראן ועיראק. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין והפעלת הסבב הראשון בסנקציות כבר פגעו באופן משמעותי בתיירות לעיראק ובהשקעות בבנקים האיראניים. מאז אפריל 2018 איבד הריאל האיראני חצי משוויו מול הדולר ואזרחים איראניים רבים ביטלו עקב זאת את טיולי הדת המתוכננים בעיראק. הפגיעה בתיירות ובהשקעות של אזרחים עיראקיים בעקבות הסנקציות על איראן מעוררת חשש כבד בעיראק מפני אי-יציבות כלכלית. ארצות הברית מצדה צריכה לחשוב על מענה לאתגר הכלכלי הניצב בפני עיראק, אך גם לא לזנוח את האתגר הפוליטי הקשור במדינה זו.
More info...
30 min
September 13, 2018
תומר פדלון - כלכלת עיראק בצל הסנקציות על איראן
תומר פדלון מציג זווית פחות מוכרת של חידוש הסנקציות האמריקאיות על איראן - ההשפעה הישירה שחווה כתוצאה מכך עיראק. בעידן הגלובלי הזיקות בין כלכלות של מדינות שונות הופכות הדוקות יותר ושינוי באחת משליכה על רעותה. זהו המקרה של איראן ועיראק. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין והפעלת הסבב הראשון בסנקציות כבר פגעו באופן משמעותי בתיירות לעיראק ובהשקעות בבנקים האיראניים. מאז אפריל 2018 איבד הריאל האיראני חצי משוויו מול הדולר ואזרחים איראניים רבים ביטלו עקב זאת את טיולי הדת המתוכננים בעיראק. הפגיעה בתיירות ובהשקעות של אזרחים עיראקיים בעקבות הסנקציות על איראן מעוררת חשש כבד בעיראק מפני אי-יציבות כלכלית. ארצות הברית מצדה צריכה לחשוב על מענה לאתגר הכלכלי הניצב בפני עיראק, אך גם לא לזנוח את האתגר הפוליטי הקשור במדינה זו.
More info...
9 min
September 13, 2018
עודד ערן - הדילמה הסביבתית-ביטחונית סביב הגז בים התיכון
השגריר ד"ר עודד ערן מציג את ההיבטים המדיניים, הביטחוניים, הסביבתיים והכלכליים שנובעים משאלת הצבת אסדות הגז בים התיכון בשטחה של ישראל נוכח המחאה הציבורית הגוברת. הגז המצוי בים התיכון הוא משאב כלכלי אנרגטי חיוני שיש לפתחו למצותו, כאשר השאלה היא באיזה מחיר והאם ניתן ליישב בין האינטרסים המתנגשים. הגז הוא גם בסיס לשיתוף פעולה אזורי שמשרת את ישראל, כמו למשל עם ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית. שאלת מיקום אסדות הגז קשורה גם להיבטים סביבתיים וגם להיבטים ביטחוניים. מהם השיקולים לקביעת האסדות והאם ניתן לגשר בין השיקול הסביבתי לבין השיקול הביטחוני? וכיצד יכולה מדינת ישראל לסייע בפתרון?
More info...
12 min
September 13, 2018
לירן ענתבי - שאלת השימוש במערכות נשק אוטונומיות
​ד"ר לירן ענתבי הציגה את הדילמה המתפתחת סביב השימוש במערכות נשק אוטונומיות. הטכנולוגיה מאפשרת כבר כיום, ובוודאי בעתיד, מציאות בה בינה מלאכותית תביא לקבלת החלטות עצמאית של כלי נשק ללא מעורבות אנושית. הדבר מעלה שלל סוגיות אתיות ומשפטיות, כמו למשל על מי תהיה מוטלת האחריות (accountability) במקרה של פשעי מלחמה שיתבצעו על ידי אותן מערכות? הקהילה הבינלאומית חצויה בין מדינות המעוניינות להטיל מגבלות על השימוש בנשק אוטונומי, לבין מדינות שמתנגדות לכך ומעוניינות לאפשר פיתוח טכנולוגי חופשי. מדינות אלה, ביניהן, ארצות הברית, רוסיה וישראל, התאגדו לאחרונה באו"ם כדי לסכל מהלכים שיגבילו את הפיתוח והשימוש במערכות אוטונומיות.
More info...
8 min
September 12, 2018
נזק אגבי: איך הסנקציות האמריקאיות על איראן פוגעות בעיראק
מבט על, גיליון 1094, 12 בספטמבר 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/%d7%a0%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%a1%d7%a0%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%99/
More info...
9 min
September 5, 2018
Israel’s Evolving Security Challenges and Relations with the United States
In our first program, Ambassador Dan Shapiro and Dr. Sarah Feuer sit down to discuss Israel’s Evolving Security Challenges and Relations with the United States -Recent moves on the part of the Trump Administration implicating the Israeli-Palestinian arena, and the strengths and potential vulnerabilities of the U.S.-Israel relationship moving forward. How likely is a deal between Israel and Hamas in Gaza, and how might such a deal affect Israel’s relationship with Mahmoud Abbas and the Palestinian Authority in the West BankHow is Israel assessing the northern broader threat from Iran, both in terms of its potential nuclear capabilities and its destabilizing activities throughout the region? In the Israeli-Palestinian arena, how does the current American administration’s approach differ from those of its predecessors and what are the prospects for a breakthrough in the event the Trump White House unveils a new peace plan? Finally, to what extent might a decline in support for Israel among certain key American constituencies, and a decreased American involvement in the Middle East, affect the U.S.-Israel relationship in the near to medium term?
More info...
32 min
September 5, 2018
פרק 35 - המשבר בין טורקיה לארה"ב; אסטרטגיית צה"ל ודו"ח נציב קבילות החיילים; סוגיית השבויים והנעדרים
​ד"ר גליה לינדנשטראוס משוחחת על ההחרפה ביחסים בין ארצות הברית לטורקיה, שהביאה למשבר עמוק בין המדינות ובין מנהיגיהם. שורת מחלוקות בסוגיות שקשורות בעיקרן במזרח התיכון התלכדה לכדי משבר, כאשר מה שהביא להתדרדרות החמורה היה מעצרו של כומר אמריקאי בטורקיה באשמת טרור, בעקבותיו הסנקציות שהשיתה ארצות הברית הביאו לצניחת ערך הלירה הטורקית. מה תהיינה ההשלכות של המשבר על חברותה של טורקיה בנאט"ו, על מפת היחסים האזורית ועל היחסים בין טורקיה לישראל? וכמה משקל יש לייחס לאופיים וסגנונם של שני המנהיגים, טראמפ וארדואן, על התפתחותו של המשבר? אל"מ (מיל.) ד"ר גבי סיבוני (החל מדקה 11:33) מנתח את העדכון העתי שבוצע השנה במסמך אסטרטגיה צה"ל, שפורסם לראשונה ב-2015. המסמך, שבעיקרו הוא תשתיתי ובחלקו חשוף לציבור, מציב עקרונות לתכנון המערכה הבאה בהיבטים מגוונים, כולל בניין הכוח ועקרונות המלחמה. בנוסף הוא מתייחס לפרסום הדו"ח של נציב קבילות החיילים, שכלל ביקורת בנושא המוכנות הצה"לית למלחמה והיבטים של כוח אדם. הדו"ח סובל ממספר לקויות בהיבטים מתודיים ומהותיים, ובאופן הצגתו לציבור. לבסוף, סיבוני פורש מקצת מהאתגרים שעומדים בפני הרמטכ"ל הבא - שעתיד להיבחר בחודשים הקרובים - בתוך ומחוץ לצבא. עו"ד אורי סלונים, לשעבר יועץ שר הביטחון לענייני שבויים ונעדרים, מתארח (החל מדקה 26:06) לשיחה לקראת ערב עיון שייערך במכון ב-13 בספטמבר: "בין היחיד לרבים – פרספקטיבות ודילמות במשא ומתן לשחרור שבויים". סלונים, שייקח חלק בערב, שיתף מניסיונו רב-השנים במשאים ומתנים להשבת שבויים ונעדרים, תוך התייחסות לאיזון העדין שנדרש בתיווך בין המשפחות לבין הדרג המדיני והצבאי: מה נדרש עבור תפקיד כזה? כיצד מתמודדים עם הפער בין הציפיות להישגים לבין המגבלות שמכתיבה המציאות? עוד הוא עוסק בהשפעה של אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל על אופן קבלת ההחלטות בסוגיות שבויים ונעדרים, ובפרט כשבצד השני ניצב ארגון טרור.
More info...
37 min
September 5, 2018
אורי סלונים - סוגיית השבויים והנעדרים
עו"ד אורי סלונים, לשעבר יועץ שר הביטחון לענייני שבויים ונעדרים, מתארח לשיחה לקראת ערב עיון שייערך במכון ב-13 בספטמבר: "בין היחיד לרבים – פרספקטיבות ודילמות במשא ומתן לשחרור שבויים". סלונים, שייקח חלק בערב, שיתף מניסיונו רב-השנים במשאים ומתנים להשבת שבויים ונעדרים, תוך התייחסות לאיזון העדין שנדרש בתיווך בין המשפחות לבין הדרג המדיני והצבאי: מה נדרש עבור תפקיד כזה? כיצד מתמודדים עם הפער בין הציפיות להישגים לבין המגבלות שמכתיבה המציאות? עוד הוא עוסק בהשפעה של אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל על אופן קבלת ההחלטות בסוגיות שבויים ונעדרים, ובפרט כשבצד השני ניצב ארגון טרור.
More info...
11 min
September 5, 2018
גבי סיבוני - עדכון אסטרטגיית צה"ל ודו"ח נציב קבילות החיילים
אל"מ (מיל.) ד"ר גבי סיבוני מנתח את העדכון העתי שבוצע השנה במסמך אסטרטגיה צה"ל, שפורסם לראשונה ב-2015. המסמך, שבעיקרו הוא תשתיתי ובחלקו חשוף לציבור, מציב עקרונות לתכנון המערכה הבאה בהיבטים מגוונים, כולל בניין הכוח ועקרונות המלחמה. בנוסף הוא מתייחס לפרסום הדו"ח של נציב קבילות החיילים, שכלל ביקורת בנושא המוכנות הצה"לית למלחמה והיבטים של כוח אדם. הדו"ח סובל ממספר לקויות בהיבטים מתודיים ומהותיים, ובאופן הצגתו לציבור. לבסוף, סיבוני פורש מקצת מהאתגרים שעומדים בפני הרמטכ"ל הבא - שעתיד להיבחר בחודשים הקרובים - בתוך ומחוץ לצבא.
More info...
14 min
September 5, 2018
גליה לינדנשטראוס - המשבר בין טורקיה לארה"ב
​ד"ר גליה לינדנשטראוס משוחחת על ההחרפה ביחסים בין ארצות הברית לטורקיה, שהביאה למשבר עמוק בין המדינות ובין מנהיגיהם. שורת מחלוקות בסוגיות שקשורות בעיקרן במזרח התיכון התלכדה לכדי משבר, כאשר מה שהביא להתדרדרות החמורה היה מעצרו של כומר אמריקאי בטורקיה באשמת טרור, בעקבותיו הסנקציות שהשיתה ארצות הברית הביאו לצניחת ערך הלירה הטורקית. מה תהיינה ההשלכות של המשבר על חברותה של טורקיה בנאט"ו, על מפת היחסים האזורית ועל היחסים בין טורקיה לישראל? וכמה משקל יש לייחס לאופיים וסגנונם של שני המנהיגים, טראמפ וארדואן, על התפתחותו של המשבר?
More info...
10 min
August 30, 2018
פרק 34 - לקראת הכנס "איראן–ישראל: בדרך לעימות או שינוי?"
ב-3 בספטמבר ייערך במכון למחקרי ביטחון לאומי יום עיון מקיף בנושא "איראן–ישראל: בדרך לעימות או שינוי?". לקראת האירוע כינסנו שלושה מהמשתתפים לשיחה מקדימה על עיקר הסוגיות שנמצאות על סדר היום בזירה זו - החוקרת הבכירה סימה שיין, עמית המחקר אלדד שביט וסגנית ראש המל"ל לשעבר אורנה מזרחי. השלושה סיפקו הצצה למציאות המתהווה בהתמודדות מול איראן בעת הנוכחית, דרך מספר שאלות, ביניהן: מהן השלכות הסנקציות האמריקניות על איראן, איזו פגיעה ניתן לזהות עד כה ומה צפוי לקרות בהמשך, אחרי הטלת הסנקציות על תעשיית הנפט בנובמבר? מהם מנופי הלחץ שיש בידי האמריקאים ובידי האיראנים? האם הדינמיקה העכשווית מגבירה את הסיכויים לעימות צבאי בין איראן לישראל, ובאילו נסיבות עימות כזה עלול להתרחש? ולבסוף, כיצד ראוי שישראל תיערך להשלכות הצפויות של המשכו של המשבר הבינלאומי עם איראן, במישור הצבאי ובמישור המדיני-דיפלומטי?
More info...
35 min
August 27, 2018
התכנסות המועצה המרכזית של אש"פ וניסיונות ההסדרה ברצועת עזה - שני הצדדים של אותה מטבע
מבט על, גיליון 1091, 27 באוגוסט 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/the-plo-central-council-meeting-and-efforts-toward-an-arrangement-in-gaza-two-sides-of-the-same-coin/
More info...
10 min
August 23, 2018
פרק 33 - המודל האיראני בסוריה; קהילות יישומיות במערכת הביטחון; ו"חוקרות מדברות ביטחון"
אורית פרלוב פורשת את מרכיבי "המודל האיראני בסוריה", כפי שעולה ממחקר מתמשך שערכה ברשתות החברתיות. לקראת סיום המערכה בין המשטר למורדים נדמה כי ההשפעה האיראנית בסוריה בשיאה. כיצד נבנתה המעורבות האיראנית במלחמת האזרחים בסוריה עד היום, שלב אחרי שלב מאז 2012, ומהם הנדבכים השונים שבאמצעותם איראן מרחיבה את טווח ההשפעה בעומק סוריה? כיצד עובד בפועל מנגנון חיול ואזרוח המיליציות השיעיות שפועלות בסוריה בהכוונת איראן? וגם, על המתודולוגיה של איסוף המידע מהרשת - כיצד ניתן להבחין בין מידע מהימן לבין בוטים, טרולים ופייק ניוז? מדוע מובילי דעת קהל ולוחמים בסוריה חולקים מידע רב מהשטח ומראים, למשל, כי השפעת איראן גדולה מהשפעתן של ארצות הברית ורוסיה על המתרחש בשטח סוריה? דודי סימן טוב (החל מדקה 19:20) דן בחשיבותן ותרומתן הפוטנציאלית של "קהילות יישומיות" בהקשר של מערכת הביטחון הישראלית. קהילה יישומית היא מנגנון ארגוני ליצירת מרחב המעודד למידה משותפת, חשיבה מקורית, יוזמה ויצירתיות – מרכיבים חיוניים לתהליכי התייעלות והישגיות של מערכות ביטחון, וצבא בפרט. מה נדרש מארגון כדי לייצר קהילה כזאת, ומה עשויים להיות החסמים? במסגרת המכון פועלת קהילת התודעה וההשפעה היישומית, המחברת בין חוקרי המכון לחוקרים ובעלי תפקידים מחוץ למכון (מהחברה האזרחית ומגופים ממשלתיים וביטחוניים), במסגרתה נפגשים, משתפים ידע ותוצרים בתחום התודעה, ובעיקר שומרים את הקהילה חיה ונושמת. כיצד קהילה זו ואחרות משנות את ההגדרה המסורתית של היחסים בין חוקר לבין סביבתו וקהל היעד שלו? שוקי גולן, מנהל פיתוח התוכניות במכון וחוקרת המכון עדי קנטור (החל מדקה 29:10) בשיחה משותפת על סדרת ההרצאות החדשה – "נשים מדברות ביטחון". ההרצאות תינתנה במכון על בסיס חודשי, בשיתוף מכון אבשלום, החל מחודש אוקטובר, והן נותנת במה לחוקרות לחלוק עם הקהל הרחב את ממצאי מחקריהן בתחומי הביטחון הלאומי. העולם הסובב את מדינת ישראל במעגל הרחב והקרוב משנה פניו וניכר צורך לחשיבה ביקורתית ועדכנית. התכנית השנתית המגוונת כוללת את הרצאותיהן של מיטב חוקרות המכון ובמסגרתה הרצאות הכוללות שילוב בין נושאי מיינסטרים, להם עושים זיקוק מרתק וחדשני לקהל הרחב, לבין נושאים שמרחיבים את תפישת הביטחון ומעניקים לה ערך מוסף. בין הנושאים: איראן, רוסיה, ארצות הברית, סין, וגם - דעת קהל, רשתות חברתיות, רובוטים ורחפנים, חוסן חברתי, שינויים זהותיים באירופה ועוד.
More info...
39 min
August 23, 2018
שוקי גולן ועדי קנטור - "חוקרות מדברות ביטחון"
שוקי גולן, מנהל פיתוח התוכניות במכון וחוקרת המכון עדי קנטור בשיחה משותפת על סדרת ההרצאות החדשה – "נשים מדברות ביטחון". ההרצאות תינתנה במכון על בסיס חודשי, בשיתוף מכון אבשלום, החל מחודש אוקטובר, והן נותנת במה לחוקרות לחלוק עם הקהל הרחב את ממצאי מחקריהן בתחומי הביטחון הלאומי. העולם הסובב את מדינת ישראל במעגל הרחב והקרוב משנה פניו וניכר צורך לחשיבה ביקורתית ועדכנית. התכנית השנתית המגוונת כוללת את הרצאותיהן של מיטב חוקרות המכון ובמסגרתה הרצאות הכוללות שילוב בין נושאי מיינסטרים, להם עושים זיקוק מרתק וחדשני לקהל הרחב, לבין נושאים שמרחיבים את תפישת הביטחון ומעניקים לה ערך מוסף. בין הנושאים: איראן, רוסיה, ארצות הברית, סין, וגם - דעת קהל, רשתות חברתיות, רובוטים ורחפנים, חוסן חברתי, שינויים זהותיים באירופה ועוד.
More info...
10 min
August 23, 2018
דודי סימן טוב - קהילות יישומיות במערכת הביטחון
דודי סימן טוב דן בחשיבותן ותרומתן הפוטנציאלית של "קהילות יישומיות" בהקשר של מערכת הביטחון הישראלית. קהילה יישומית היא מנגנון ארגוני ליצירת מרחב המעודד למידה משותפת, חשיבה מקורית, יוזמה ויצירתיות – מרכיבים חיוניים לתהליכי התייעלות והישגיות של מערכות ביטחון, וצבא בפרט. מה נדרש מארגון כדי לייצר קהילה כזאת, ומה עשויים להיות החסמים? במסגרת המכון פועלת קהילת התודעה וההשפעה היישומית, המחברת בין חוקרי המכון לחוקרים ובעלי תפקידים מחוץ למכון (מהחברה האזרחית ומגופים ממשלתיים וביטחוניים), במסגרתה נפגשים, משתפים ידע ותוצרים בתחום התודעה, ובעיקר שומרים את הקהילה חיה ונושמת. כיצד קהילה זו ואחרות משנות את ההגדרה המסורתית של היחסים בין חוקר לבין סביבתו וקהל היעד שלו?
More info...
9 min
August 23, 2018
אורית פרלוב - המודל האיראני בסוריה
אורית פרלוב פורשת את מרכיבי "המודל האיראני בסוריה", כפי שעולה ממחקר מתמשך שערכה ברשתות החברתיות. לקראת סיום המערכה בין המשטר למורדים נדמה כי ההשפעה האיראנית בסוריה בשיאה. כיצד נבנתה המעורבות האיראנית במלחמת האזרחים בסוריה עד היום, שלב אחרי שלב מאז 2012, ומהם הנדבכים השונים שבאמצעותם איראן מרחיבה את טווח ההשפעה בעומק סוריה? כיצד עובד בפועל מנגנון חיול ואזרוח המיליציות השיעיות שפועלות בסוריה בהכוונת איראן? וגם, על המתודולוגיה של איסוף המידע מהרשת - כיצד ניתן להבחין בין מידע מהימן לבין בוטים, טרולים ופייק ניוז? מדוע מובילי דעת קהל ולוחמים בסוריה חולקים מידע רב מהשטח ומראים, למשל, כי השפעת איראן גדולה מהשפעתן של ארצות הברית ורוסיה על המתרחש בשטח סוריה?
More info...
18 min
August 20, 2018
הקו הדק שבין הסדרה להסלמה ברצועת עזה
מבט על, גיליון 1084, 9 באוגוסט 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/the-fine-line-between-arrangement-and-escalation-in-the-gaza-strip/
More info...
13 min
August 16, 2018
פרק 32 - על חוק הלאום; צומת הדרכים של הרפורמיסטים באיראן; וההשתלטות הסינית הגלובלית
ד"ר יהודה בן מאיר מנתח את חוק הלאום ומשמעויותיו. סוגיית חוק הלאום, שהחלה בוויכוח פוליטי, הפכה בעקבות אישורו כחוק יסוד לסערה ציבורית שמלווה בהפגנות מחאה ברחבי הארץ בשבועות האחרונים – ובמרכזן בני המיעוט הדרוזי והמגזר הערבי. החוק עבר ברוב של 62 מול 55 חברי כנסת ונחשב לחוק שמסכסך ומפלג את הציבורים בחברה הישראלית, וכן גורם לנזק הסברתי למדינה. מהם חסרונותיו הבולטים של החוק ומדוע, והאם הוא נחוץ? מה עשויה להיות אלטרנטיבה לניסוח הקיים של החוק? האם צפויה המחאה לתרום למצב הקיים, ומה ניתן לעשות באמצעות הכלים הדמוקרטיים כדי להתמודד עם הבעיות שנובעות מן החוק? ד"ר רז צימט (החל מדקה 12:54) בוחן את פוטנציאל ההשפעה של הסנקציות האמריקאיות על איראן, שחודשו לפני מספר ימים, וכן מפרט על האופן בו המצב הפנימי באיראן משפיע על מגמות פוליטיות בתוך המחנה הרפורמיסטי. מה עושות הסנקציות החדשות, האם משיגות את מטרתן, ובאיזו מידה עשוי להיות מושפע מהן המשטר? בגלי המחאה האחרונים באיראן נשמעו גם קריאות אנטי-ממסדיות וקריאת תיגר על המשטר האיראני, על רקע הצהרות שהופכות ליותר רדיקליות מכיוונו של הנשיא רוחאני. כיצד החרפת המצוקות הפנימיות וכישלון המשטר לספק להן מענה עשויים להגביר את תחושת הייאוש בקרב הציבור ולחזק מגמות של הקצנה ופופוליזם, ובפרט מצד הרפורמיסטים האיראניים? גליה לביא (החל מדקה 20:29) מתארת את ההשתלטות הסינית על נכסים אסטרטגיים ברחבי העולם באמצעות התמחותה בתחום הקמת תשתיות מדינתיות, ואת החשש הנובע מכך. סין אינה רק מעצמה בתחומי מוצרי צריכה וטכנולוגיה, אלא מובילה בבניית תשתיות כגון נמלים, כבישים, קווי חשמל ומנהרות ברחבי העולם. כיצד צמחה סין למעצמת תשתיות שמייצאת טכנולוגיה והון להלוואות, ובאמצעותם עושה עסקאות ואף קונה את חלקה בנכסים לאומיים ברחבי העולם? כיצד, למשל, בבעלותה שליש ממערכת קווי החשמל היוונית כיום? בתוך כך, מהם האינטרסים הסיניים ומה עשויות להיות הסכנות המדיניות בכך שסין היא הגורם שבידיו מרוכזים פרויקטי התשתית הגדולים של מדינת ישראל – חידוש נמל אשדוד, חפירות הרכבת הקלה בתל אביב, תחזוק נמל חיפה ועוד?
More info...
29 min
August 16, 2018
גליה לביא - ההשתלטות הסינית הגלובלית
גליה לביא מתארת את ההשתלטות הסינית על נכסים אסטרטגיים ברחבי העולם באמצעות התמחותה בתחום הקמת תשתיות מדינתיות, ואת החשש הנובע מכך. סין אינה רק מעצמה בתחומי מוצרי צריכה וטכנולוגיה, אלא מובילה בבניית תשתיות כגון נמלים, כבישים, קווי חשמל ומנהרות ברחבי העולם. כיצד צמחה סין למעצמת תשתיות שמייצאת טכנולוגיה והון להלוואות, ובאמצעותם עושה עסקאות ואף קונה את חלקה בנכסים לאומיים ברחבי העולם? כיצד, למשל, בבעלותה שליש ממערכת קווי החשמל היוונית כיום? בתוך כך, מהם האינטרסים הסיניים ומה עשויות להיות הסכנות המדיניות בכך שסין היא הגורם שבידיו מרוכזים פרויקטי התשתית הגדולים של מדינת ישראל – חידוש נמל אשדוד, חפירות הרכבת הקלה בתל אביב, תחזוק נמל חיפה ועוד?
More info...
8 min
August 16, 2018
רז צימט - צומת הדרכים של הרפורמיסטים באיראן
ד"ר רז צימט בוחן את פוטנציאל ההשפעה של הסנקציות האמריקאיות על איראן, שחודשו לפני מספר ימים, וכן מפרט על האופן בו המצב הפנימי באיראן משפיע על מגמות פוליטיות בתוך המחנה הרפורמיסטי. מה עושות הסנקציות החדשות, האם משיגות את מטרתן, ובאיזו מידה עשוי להיות מושפע מהן המשטר? בגלי המחאה האחרונים באיראן נשמעו גם קריאות אנטי-ממסדיות וקריאת תיגר על המשטר האיראני, על רקע הצהרות שהופכות ליותר רדיקליות מכיוונו של הנשיא רוחאני. כיצד החרפת המצוקות הפנימיות וכישלון המשטר לספק להן מענה עשויים להגביר את תחושת הייאוש בקרב הציבור ולחזק מגמות של הקצנה ופופוליזם, ובפרט מצד הרפורמיסטים האיראניים?
More info...
7 min
August 16, 2018
יהודה בן מאיר - על חוק הלאום
ד"ר יהודה בן מאיר מנתח את חוק הלאום ומשמעויותיו. סוגיית חוק הלאום, שהחלה בוויכוח פוליטי, הפכה בעקבות אישורו כחוק יסוד לסערה ציבורית שמלווה בהפגנות מחאה ברחבי הארץ בשבועות האחרונים – ובמרכזן בני המיעוט הדרוזי והמגזר הערבי. החוק עבר ברוב של 62 מול 55 חברי כנסת ונחשב לחוק שמסכסך ומפלג את הציבורים בחברה הישראלית, וכן גורם לנזק הסברתי למדינה. מהם חסרונותיו הבולטים של החוק ומדוע, והאם הוא נחוץ? מה עשויה להיות אלטרנטיבה לניסוח הקיים של החוק? האם צפויה המחאה לתרום למצב הקיים, ומה ניתן לעשות באמצעות הכלים הדמוקרטיים כדי להתמודד עם הבעיות שנובעות מן החוק?
More info...
11 min
August 9, 2018
פרק 31 - מדוע ניצח אסד?; התקרבות ישראל למדינות ערב; וההתמודדות המערכתית עם סיכוני הסייבר
פרופ' אייל זיסר, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, מנתח בראיון אורח את הסיבות לניצחונו המסתמן של משטר אסד במלחמת האזרחים. אסד התפאר בסדרה של ראיונות בהישגים הצבאיים שלו ושל בעלי בריתו וחזר על כך שסיכל מזימה מערבית שנרקמה נגד משטרו, אך ההסבר לניצחונו הרבה יותר מורכב מ"הדיפה של מתקפה שבאה מבחוץ". באיזו מידה ניתן לייחס לאסד את ההצלחה, על רקע כישלון המורדים מחד והסיוע המשמעותי של איראן ורוסיה מאידך? האם המשטר כפי שהוא היום יצליח להמשיך לתפקד עם סיום המערכה או שדרושים רפורמה ושינויים פרסונליים משמעותיים? האם עשוי אסד לשקול לנתק את היחסים עם איראן תמורת שלום עם ישראל? ד"ר מרק הלר (החל מדקה 13:28) בשיחה על תהליך ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב, וכן על השפעת סדר היום הפנימי בישראל על יחסיה האסטרטגיים עם ארצות הברית. בשנים האחרונות מגיעים איתותים חיוביים כלפי ישראל מצד מדינות ערב הסוניות על בסיס אינטרסים משותפים, בעיקר מול איראן. מה עוצר את המדינות הללו מלכונן יחסים דיפלומטיים או לחתום על הסכמי שלום עם ישראל? האם הזדהות הציבורים הערבים עם הפלסטינים הינה המכשול היחיד בדרך להוצאת שיתופי הפעולה אל האור? ולבסוף – כיצד החלטות על סוגיות פנימיות בישראל משליכות על תמיכת יהדות ארצות הברית והממשל האמריקני, ועל הלגיטימיות שתמיכתו מעניקה לישראל באיזור? עידו סיון סביליה (החל מדקה 25:46) מסביר מהם סיכונים מערכתיים בתחום הסייבר, ובמה נבדלים מסיכונים אחרים שבהם מדינות ואנשים פרטיים נתקלים ביום יום. עם איזה סוג של אתגרים מתמודדות מדינות כיום בתחום הטכנולוגי ומהם הכלים היעילים ביותר שפיתחו עד כה המדינות הנמצאות בחזית ההתמודדות עם איומי או אתגרי הסייבר, בין השאר באמצעים רגולטוריים? כיצד עשויה הרגולציה על ארגונים שונים לפגוע בחופש המידע ובהגנה על פרטיות משתמשים ומהו האיזון הראוי ביניהם? ומה הופך את ישראל למעצמה ולפורצת דרך בתחום הרגולציה של הסייבר, בין השאר באמצעות "מערך הסייבר הלאומי"?
More info...
36 min
August 9, 2018
עידו סיון סביליה - ההתמודדות המערכתית עם סיכוני הסייבר
עידו סיון סביליה מסביר מהם סיכונים מערכתיים בתחום הסייבר, ובמה נבדלים מסיכונים אחרים שבהם מדינות ואנשים פרטיים נתקלים ביום יום. עם איזה סוג של אתגרים מתמודדות מדינות כיום בתחום הטכנולוגי ומהם הכלים היעילים ביותר שפיתחו עד כה המדינות הנמצאות בחזית ההתמודדות עם איומי או אתגרי הסייבר, בין השאר באמצעים רגולטוריים? כיצד עשויה הרגולציה על ארגונים שונים לפגוע בחופש המידע ובהגנה על פרטיות משתמשים ומהו האיזון הראוי ביניהם? ומה הופך את ישראל למעצמה ולפורצת דרך בתחום הרגולציה של הסייבר, בין השאר באמצעות "מערך הסייבר הלאומי"?
More info...
10 min
August 9, 2018
אייל זיסר - מדוע ניצח אסד?
פרופ' אייל זיסר, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, מנתח בראיון אורח את הסיבות לניצחונו המסתמן של משטר אסד במלחמת האזרחים. אסד התפאר בסדרה של ראיונות בהישגים הצבאיים שלו ושל בעלי בריתו וחזר על כך שסיכל מזימה מערבית שנרקמה נגד משטרו, אך ההסבר לניצחונו הרבה יותר מורכב מ"הדיפה של מתקפה שבאה מבחוץ". באיזו מידה ניתן לייחס לאסד את ההצלחה, על רקע כישלון המורדים מחד והסיוע המשמעותי של איראן ורוסיה מאידך? האם המשטר כפי שהוא היום יצליח להמשיך לתפקד עם סיום המערכה או שדרושים רפורמה ושינויים פרסונליים משמעותיים? האם עשוי אסד לשקול לנתק את היחסים עם איראן תמורת שלום עם ישראל?
More info...
12 min
August 9, 2018
מרק הלר - התקרבות ישראל למדינות ערב והיחסים עם יהדות ארצות הברית
ד"ר מרק הלר בשיחה על תהליך ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב, וכן על השפעת סדר היום הפנימי בישראל על יחסיה האסטרטגיים עם ארצות הברית. בשנים האחרונות מגיעים איתותים חיוביים כלפי ישראל מצד מדינות ערב הסוניות על בסיס אינטרסים משותפים, בעיקר מול איראן. מה עוצר את המדינות הללו מלכונן יחסים דיפלומטיים או לחתום על הסכמי שלום עם ישראל? האם הזדהות הציבורים הערבים עם הפלסטינים הינה המכשול היחיד בדרך להוצאת שיתופי הפעולה אל האור? ולבסוף – כיצד החלטות על סוגיות פנימיות בישראל משליכות על תמיכת יהדות ארצות הברית והממשל האמריקני, ועל הלגיטימיות שתמיכתו מעניקה לישראל באיזור?
More info...
12 min
August 2, 2018
פרק 30 - הסכסוך הישראלי-פלסטיני (חלק 2): היום שאחרי עבאס; הלאומיות הפלסטינית; ושיקום רצועת עזה
עו"ד גלעד שר מנסה לחזות את "היום שאחרי אבו-מאזן", שצפוי לסמן גם את קיצו של דור המייסדים בהנהגה הפלסטינית. האם העידן שאחריו צפוי להתאפיין בכאוס, אנרכיה וביזור של סמכויות ההנהגה, או שדווקא יוביל ליציבות והסדרה של המערכת השלטונית תחת הנהגה חדשה? מי עשוי לתפוס את מקומו ברמה ההנהגתית והשלטונית, וכיצד יושפע עתיד היחסים עם ישראל – הסכמי אוסלו, סכנת השתלטות חמאס או השפעות חיצוניות ואפשרות קריסת המערכת והיחסים. וגם - איזה פתרונות מציעה הדיפלומטיה של ממשל טראמפ לסכסוך המתמשך? במה התכנית המתגבשת שונה מאלו שקדמו לה ומה סיכויי ההצלחה שלה בכלל, ובנושא עזה בפרט? ד"ר רונית מרזן (החל מדקה 12:42), מומחית לפוליטיקה ולחברה הפלסטינית, מתארחת לראיון בנושא המגמות והשינויים בלאומיות הפלסטינית. כשבוחנים את מצבם הפוליטי של הפלסטינים כיום בולטת המגמה הכללית: פיצול וסכסוך בצמרת בין פתח לחמאס, ועלייתם של זרמים רעיוניים חדשים. כיצד הזרמים הבולטים החדשים, המרקסיסטי והאסלאמיסטי, משפיעים פנימה, על החברה הפלסטינית, והחוצה, על היחסים עם ישראל? כיצד יכולה ישראל להתמודד עם המאבק החברתי הבלתי-אלים שהם מקדמים, המשכנע את הזירה הבינלאומית בפתרון המדינה האחת וזכות שיבה מלאה? וגם – על היוזמה המעניינת של עדנאן מג'לי לפיוס פנים-פלסטיני, ומדוע יכולה להוות גם בסיס להדברות מדינית בין ישראל לפלסטינים? ד"ר ענת קורץ (החל מדקה 25:06) נכנסת לעובי הקורה של המשבר מול ובתוך רצועת עזה. על רקע ההידרדרות הביטחונית, מתנהלים מגעים בינלאומיים לעצירת ההסלמה ולקידום רגיעה ממושכת בעזה, ולשם כך נבחנות בעיות יסוד – לא רק המצב ההומניטרי ברצועה, אלא גם המשך הסכסוך בין הרשות הפלסטינית לחמאס, שהעיב והחריף את המצב. מיהם הגורמים המעורבים במגעים ומהם האינטרסים המשותפים והמתנגשים? האם המחיר של חיזוק חמאס ויכולות השרידות הפוליטית שלו הוא מחיר שצריכות ישראל והרשות לשלם בתמורה לרגיעה ושיקום עזה? על אילו צעדים ממליץ המכון להנהגה הישראלית לנקוט מול עזה, בטווח הקצר והארוך?
More info...
36 min
August 2, 2018
ענת קורץ - ההכרח בשיקום רצועת עזה
ד"ר ענת קורץ נכנסת לעובי הקורה של המשבר מול ובתוך רצועת עזה. על רקע ההידרדרות הביטחונית, מתנהלים מגעים בינלאומיים לעצירת ההסלמה ולקידום רגיעה ממושכת בעזה, ולשם כך נבחנות בעיות יסוד – לא רק המצב ההומניטרי ברצועה, אלא גם המשך הסכסוך בין הרשות הפלסטינית לחמאס, שהעיב והחריף את המצב. מיהם הגורמים המעורבים במגעים ומהם האינטרסים המשותפים והמתנגשים? האם המחיר של חיזוק חמאס ויכולות השרידות הפוליטית שלו הוא מחיר שצריכות ישראל והרשות לשלם בתמורה לרגיעה ושיקום עזה? על אילו צעדים ממליץ המכון להנהגה הישראלית לנקוט מול עזה, בטווח הקצר והארוך?
More info...
11 min
August 2, 2018
רונית מרזן - תמורות בלאומיות הפלסטינית
ד"ר רונית מרזן, מומחית לפוליטיקה ולחברה הפלסטינית, מתארחת לראיון בנושא המגמות והשינויים בלאומיות הפלסטינית. כשבוחנים את מצבם הפוליטי של הפלסטינים כיום בולטת המגמה הכללית: פיצול וסכסוך בצמרת בין פתח לחמאס, ועלייתם של זרמים רעיוניים חדשים. כיצד הזרמים הבולטים החדשים, המרקסיסטי והאסלאמיסטי, משפיעים פנימה, על החברה הפלסטינית, והחוצה, על היחסים עם ישראל? כיצד יכולה ישראל להתמודד עם המאבק החברתי הבלתי-אלים שהם מקדמים, המשכנע את הזירה הבינלאומית בפתרון המדינה האחת וזכות שיבה מלאה? וגם – על היוזמה המעניינת של עדנאן מג'לי לפיוס פנים-פלסטיני, ומדוע יכולה להוות גם בסיס להדברות מדינית בין ישראל לפלסטינים?
More info...
12 min
August 2, 2018
גלעד שר - היום שאחרי עבאס
עו"ד גלעד שר מנסה לחזות את "היום שאחרי אבו-מאזן", שצפוי לסמן גם את קיצו של דור המייסדים בהנהגה הפלסטינית. האם העידן שאחריו צפוי להתאפיין בכאוס, אנרכיה וביזור של סמכויות ההנהגה, או שדווקא יוביל ליציבות והסדרה של המערכת השלטונית תחת הנהגה חדשה? מי עשוי לתפוס את מקומו ברמה ההנהגתית והשלטונית, וכיצד יושפע עתיד היחסים עם ישראל – הסכמי אוסלו, סכנת השתלטות חמאס או השפעות חיצוניות ואפשרות קריסת המערכת והיחסים. וגם - איזה פתרונות מציעה הדיפלומטיה של ממשל טראמפ לסכסוך המתמשך? במה התכנית המתגבשת שונה מאלו שקדמו לה ומה סיכויי ההצלחה שלה בכלל, ובנושא עזה בפרט?
More info...
11 min
July 31, 2018
חוק הלאום והשלכותיו - האם הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה?
מבט על, גיליון 1080, 31 ביולי 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a9/
More info...
11 min
July 26, 2018
פרק 29 - הסכסוך הישראלי-פלסטיני (חלק 1): התיווך המדיני; חלופות המדינה האחת; ועתידה של ירושלים
תא"ל (מיל.) שלמה ברום מפרט על סוגיית התיווך המדיני הרגישה ועל המתווכחים השונים שמקשרים בין ישראל לחמאס, וכן בין חמאס לפת"ח. בצל המתיחות הנוכחית, פועלים באיזור מספר מתווכים – בהם ראש המודיעין המצרי, שגריר קטר ברשות הפלסטינית וגם שליח האו"ם למזרח התיכון, במטרה להגיע לרגיעה ולפיוס. נראה שהמשבר בין פת"ח לחמאס רק החריף בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר שאבו מאזן הטיל סנקציות כלכליות קשות על שלטון החמאס בעזה. האם ישנה זיקה בין יישוב הסכסוך הפנימי, בין פת"ח לחמאס, וחזרת הרשות לרצועת עזה, לבין הניסיון להגיע להבנות שייצבו את הרגיעה בין חמאס לישראל? מה עומד כרגע על הפרק ומה ישראל יכולה להשיג באמצעות ערוצי התיווך? עו"ד פנינה שרביט ברוך (החל מדקה 16:02) בוחנת פתרונות אפשריים לסכסוך הישראלי-פלסטיני שאינם כוללים חלוקה לשתי מדינות ריבוניות. סיפוח שטחים והכפפת האוכלוסיה, פדרציה וקונפדרציה – מה ההבדל בין החלופות ומדוע הן יכולות או לא יכולות להוות פתרון לסכסוך? כיצד החלופות מתמודדות עם שאלות כגון חופש תנועה, חופש התיישבות, סמכויות בתחומי ביטחון, חוץ וכלכלה וכן אופיה הדמוקרטי והיהודי של מדינת ישראל אל מול האינטרסים והצרכים של הפלסטינים? האם אחת מהן הינה אופציה ישימה שיכולה להוות פתרון יציב לסכסוך לקראת שלום או אפילו שלב ביניים לפתרון? מאיר קראוס (החל מדקה 28:50), לשעבר מנהל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מתארח לראיון על עתידה של ירושלים והסיכויים להסדר מדיני על מעמד העיר. מפאת החשיבות ההיסטורית, הדתית והפוליטית של העיר, שבה נמצאים כמה מהמקומות הקדושים ביותר עבור שלוש הדתות המונותאיסטיות – ירושלים היא עיר מיוחדת במינה, והסדר מדיני עתידי בה יצטרך להתאים למצבה המורכב והמיוחד. מהן הדילמות הערכיות, הלאומיות והתיאולוגיות העומדות בפני שני הצדדים בדרך לויתורים? האם ה"דיל האולטימטיבי" של טראמפ לשלום צפוי לתת מענה הולם ומאוזן לשני הצדדים בסוגיית ירושלים?
More info...
43 min
July 26, 2018
מאיר קראוס - עתיד ירושלים בהסדר מדיני
מאיר קראוס, לשעבר מנהל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מתארח לראיון על עתידה של ירושלים והסיכויים להסדר מדיני על מעמד העיר. מפאת החשיבות ההיסטורית, הדתית והפוליטית של העיר, שבה נמצאים כמה מהמקומות הקדושים ביותר עבור שלוש הדתות המונותאיסטיות – ירושלים היא עיר מיוחדת במינה, והסדר מדיני עתידי בה יצטרך להתאים למצבה המורכב והמיוחד. מהן הדילמות הערכיות, הלאומיות והתיאולוגיות העומדות בפני שני הצדדים בדרך לויתורים? האם ה"דיל האולטימטיבי" של טראמפ לשלום צפוי לתת מענה הולם ומאוזן לשני הצדדים בסוגיית ירושלים?
More info...
14 min
July 26, 2018
פנינה שרביט ברוך - חלופות המדינה האחת במבחן המציאות
עו"ד פנינה שרביט ברוך בוחנת פתרונות אפשריים לסכסוך הישראלי-פלסטיני שאינם כוללים חלוקה לשתי מדינות ריבוניות. סיפוח שטחים והכפפת האוכלוסיה, פדרציה וקונפדרציה – מה ההבדל בין החלופות ומדוע הן יכולות או לא יכולות להוות פתרון לסכסוך? כיצד החלופות מתמודדות עם שאלות כגון חופש תנועה, חופש התיישבות, סמכויות בתחומי ביטחון, חוץ וכלכלה וכן אופיה הדמוקרטי והיהודי של מדינת ישראל אל מול האינטרסים והצרכים של הפלסטינים? האם אחת מהן הינה אופציה ישימה שיכולה להוות פתרון יציב לסכסוך לקראת שלום או אפילו שלב ביניים לפתרון?
More info...
12 min
July 26, 2018
שלמה ברום - ערוצי התיווך בין ישראל לפלסטינים ובין חמאס לפת"ח
תא"ל (מיל.) שלמה ברום מפרט על סוגיית התיווך המדיני הרגישה ועל המתווכחים השונים שמקשרים בין ישראל לחמאס, וכן בין חמאס לפת"ח. בצל המתיחות הנוכחית, פועלים באיזור מספר מתווכים – בהם ראש המודיעין המצרי, שגריר קטר ברשות הפלסטינית וגם שליח האו"ם למזרח התיכון, במטרה להגיע לרגיעה ולפיוס. נראה שהמשבר בין פת"ח לחמאס רק החריף בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר שאבו מאזן הטיל סנקציות כלכליות קשות על שלטון החמאס בעזה. האם ישנה זיקה בין יישוב הסכסוך הפנימי, בין פת"ח לחמאס, וחזרת הרשות לרצועת עזה, לבין הניסיון להגיע להבנות שייצבו את הרגיעה בין חמאס לישראל? מה עומד כרגע על הפרק ומה ישראל יכולה להשיג באמצעות ערוצי התיווך?
More info...
15 min
July 19, 2018
פרק 28 - ארבע שנים ל"צוק איתן"; בעקבות פגישת טראמפ-פוטין; וישראל לנגד אתגרי הקהילה הבינלאומית
שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון בראיון מיוחד לרגל ארבע שנים למבצע "צוק איתן" - מהם הלקחים שהפיקה ישראל מהמבצע ומהן השלכותיו על התמודדותה עם ההסלמה הנוכחית ברצועת עזה? האם שתי ההסלמות, אז והיום, בלתי נמנעות? כיצד הושגה ההרתעה שהובילה לשקט של כמעט ארבע שנים, מהם הגורמים לשחיקתה בחודשים האחרונים ומה צריכה להיות תגובת צה"ל לטרור העפיפונים ובלוני התבערה? וגם, על התנהלות הממשלה והצבא במהלך המבצע והצורך בתהליך קבלת החלטות שקול וחף מפוליטיזציה, סיסמאות והדלפות. השגריר לשעבר צבי מגן (החל מדקה 16:54) עוסק בשאלה האם הדומיננטיות הרוסית בסדר היום הבינלאומי נובעת אך ורק משאיפתה להתבלט ולגלות מעורבות בזירות שונות, או שהעולם הוא שמפנה את אור הזרקורים לרוסיה כעת מכיוון שהוא זקוק לה כדי לפתור משברים וסכסוכים - ביניהם מלחמת האזרחים בסוריה? אחד הביטויים הבולטים לכך הוא העלייה לרגל של מנהיגי מדינות רבים לפגישות עם פוטין במהלך גביע העולם בכדורגל, והפסגה המתוקשרת בין טראמפ לפוטין בהלסינקי מיד לאחריו. מה היתה חשיבותה של הפסגה עבור פוטין והאם תוצאותיה אכן תסייענה גם לאינטרסים הישראליים מול התבססות איראן בדרום סוריה? ד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי (החל מדקה 33:24) פורשת את האתגרים עמם מתמודדת ישראל בזירה הדיפלומטית הבינלאומית, את מצבה באו"ם בעקבות ההסלמה בדרום בחודשים האחרונים וכיצד היא מושפעת ממהלכי ארצות הברית בארגון. כיצד מסייעת ארצות הברית לישראל בגופים הבולטים של הארגון – מועצת הביטחון והאסיפה הכללית? מה השפעתן של ההחלטות נגד ישראל שכן מצליחות לעבור באסיפה הכללית? והאם הפרישה של ארצות הברית ממועצת זכויות האדם, בין היתר כאות מחאה על הטייתה נגד ישראל, צפויה לסייע או להזיק לישראל?
More info...
46 min
July 19, 2018
מיכל חטואל רדושיצקי - ישראל לנגד אתגרי הקהילה הבינלאומית
ד"ר מיכל חטואל-רדושיצקי פורשת את האתגרים עמם מתמודדת ישראל בזירה הדיפלומטית הבינלאומית, את מצבה באו"ם בעקבות ההסלמה בדרום בחודשים האחרונים וכיצד היא מושפעת ממהלכי ארצות הברית בארגון. כיצד מסייעת ארצות הברית לישראל בגופים הבולטים של הארגון – מועצת הביטחון והאסיפה הכללית? מה השפעתן של ההחלטות נגד ישראל שכן מצליחות לעבור באסיפה הכללית? והאם הפרישה של ארצות הברית ממועצת זכויות האדם, בין היתר כאות מחאה על הטייתה נגד ישראל, צפויה לסייע או להזיק לישראל?
More info...
12 min
July 19, 2018
צבי מגן - בעקבות פגישת טראמפ-פוטין
השגריר לשעבר צבי מגן עוסק בשאלה האם הדומיננטיות הרוסית בסדר היום הבינלאומי נובעת אך ורק משאיפתה להתבלט ולגלות מעורבות בזירות שונות, או שהעולם הוא שמפנה את אור הזרקורים לרוסיה כעת מכיוון שהוא זקוק לה כדי לפתור משברים וסכסוכים - ביניהם מלחמת האזרחים בסוריה? אחד הביטויים הבולטים לכך הוא העלייה לרגל של מנהיגי מדינות רבים לפגישות עם פוטין במהלך גביע העולם בכדורגל, והפסגה המתוקשרת בין טראמפ לפוטין בהלסינקי מיד לאחריו. מה היתה חשיבותה של הפסגה עבור פוטין והאם תוצאותיה אכן תסייענה גם לאינטרסים הישראליים מול התבססות איראן בדרום סוריה?
More info...
16 min
July 19, 2018
משה יעלון - ארבע שנים ל"צוק איתן"
שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון בראיון מיוחד לרגל ארבע שנים למבצע "צוק איתן" - מהם הלקחים שהפיקה ישראל מהמבצע ומהן השלכותיו על התמודדותה עם ההסלמה הנוכחית ברצועת עזה? האם שתי ההסלמות, אז והיום, בלתי נמנעות? כיצד הושגה ההרתעה שהובילה לשקט של כמעט ארבע שנים, מהם הגורמים לשחיקתה בחודשים האחרונים ומה צריכה להיות תגובת צה"ל לטרור העפיפונים ובלוני התבערה? וגם, על התנהלות הממשלה והצבא במהלך המבצע והצורך בתהליך קבלת החלטות שקול וחף מפוליטיזציה, סיסמאות והדלפות.
More info...
15 min
July 18, 2018
פסגת טראמפ-פוטין: המוקד בשיח ולא בתוצאותיו
מבט על, גיליון 1075, 17 ביולי 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/the-trump-putin-summit-focus-on-the-dialogue-and-not-the-outcome/
More info...
10 min
July 12, 2018
פרק 27 - סכנות והזדמנויות בים האדום; האוונגליסטים ויחסי ארה"ב-ישראל; תקציב הביטחון והסיוע האמריקאי
ד"ר יואל גוז'נסקי מפליג לאיזור מפרץ עדן בים האדום - מוקד לסכסוכים אלימים ותחרות על השפעה, המגלמים איומים לצד פוטנציאל אסטרטגי עבור ישראל. המלחמה בתימן הפכה למלחמה איזורית המשלבת כוחות שנתמכים על ידי סעודיה ועוד מדינות ערביות, אל מול הציר האיראני. עד כמה המערכה הנוכחית על העיר חודידה עשויה להוות נקודת מפנה, וכיצד מסכנת הלחימה באיזור את חופש השיט של ישראל לאפריקה ולמזרח אסיה? לצד האיומים הצבאיים – מהו הפוטנציאל להידוק הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מדינות שונות שחותרות להגביר נוכחות ומעורבות כלכלית בים האדום, במיוחד מול איראן ואיומי הברחות הנשק ממנה? ד"ר שרה פוייר (החל מדקה 12:27) בשיחה מרתקת על כוחה של הקהילה האוונגליסטית בארצות הברית ויחסיה עם ישראל. נהוג לראות בקהילה בסיס של תמיכה ואהדה בישראל, שיש לו גם כוח אלקטורלי, ולראייה – סגן הנשיא, מייק פנס האוונגליסט, תומך נלהב בישראל, דאג לתמוך באופן בלתי-מסויג בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים. מי מרכיב את הקהילה ומהם מקורות התמיכה בישראל? עד כמה הם משפיעים על עיצוב מדיניות החוץ כלפי ישראל ועד כמה ישראל יכולה להיעזר בהם כדי לחזק את הקשר עם הממשל האמריקני? האם יש קשר ברור ומוכח בין תמיכתם בממשל לבין אהדתו לישראל, או שמדובר במיתוס? מה יכולה להיות אסטרטגיה יעילה לחיזוק היסודות של יחסי ישראל-ארצות הברית לטווח הארוך? תא"ל (מיל.) ששון חדד (החל מדקה 27:55) מדבר על נושאי הליבה של תכנית המחקר כלכלה וביטחון לאומי. מהן השלכות ההסכם בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון לשעבר, משה יעלון, על תקציב הביטחון כפי שהוא כיום? מהם היתרונות של תכניות ותקציבים רב-שנתיים ומדוע האמון בין המשרדים הוא החלק החשוב ביותר בהסכם? כיצד גובש מודל הקבע החדש בצה"ל ומדוע מדובר בניצחון משולש – לקופת המדינה, למערכת הביטחון ולאנשי הקבע והשתלבותם בכלכלה האזרחית? וגם – על הסכם הסיוע הביטחוני מארצות הברית, הבשורות שמביא וכיצד צריכה ישראל להיערך להשלכותיו על התעשיה הביטחונית בעשור הקרוב.
More info...
44 min
July 12, 2018
ששון חדד - תקציב הביטחון והסיוע הביטחוני מארה"ב
תא"ל (מיל.) ששון חדד מדבר על נושאי הליבה של תכנית המחקר כלכלה וביטחון לאומי. מהן השלכות ההסכם בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון לשעבר, משה יעלון, על תקציב הביטחון כפי שהוא כיום? מהם היתרונות של תכניות ותקציבים רב-שנתיים ומדוע האמון בין המשרדים הוא החלק החשוב ביותר בהסכם? כיצד גובש מודל הקבע החדש בצה"ל ומדוע מדובר בניצחון משולש – לקופת המדינה, למערכת הביטחון ולאנשי הקבע והשתלבותם בכלכלה האזרחית? וגם – על הסכם הסיוע הביטחוני מארצות הברית, הבשורות שמביא וכיצד צריכה ישראל להיערך להשלכותיו על התעשיה הביטחונית בעשור הקרוב.
More info...
16 min
July 12, 2018
שרה פוייר - האוונגליסטים ומדיניות ארה"ב כלפי ישראל
ד"ר שרה פוייר בשיחה מרתקת על כוחה של הקהילה האוונגליסטית בארצות הברית ויחסיה עם ישראל. נהוג לראות בקהילה בסיס של תמיכה ואהדה בישראל, שיש לו גם כוח אלקטורלי, ולראייה – סגן הנשיא, מייק פנס האוונגליסט, תומך נלהב בישראל, דאג לתמוך באופן בלתי-מסויג בהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים. מי מרכיב את הקהילה ומהם מקורות התמיכה בישראל? עד כמה הם משפיעים על עיצוב מדיניות החוץ כלפי ישראל ועד כמה ישראל יכולה להיעזר בהם כדי לחזק את הקשר עם הממשל האמריקני? האם יש קשר ברור ומוכח בין תמיכתם בממשל לבין אהדתו לישראל, או שמדובר במיתוס? מה יכולה להיות אסטרטגיה יעילה לחיזוק היסודות של יחסי ישראל-ארצות הברית לטווח הארוך?
More info...
15 min
July 12, 2018
יואל גוז'נסקי - סכנות והזדמנויות לישראל בים האדום
ד"ר יואל גוז'נסקי מפליג לאיזור מפרץ עדן בים האדום - מוקד לסכסוכים אלימים ותחרות על השפעה, המגלמים איומים לצד פוטנציאל אסטרטגי עבור ישראל. המלחמה בתימן הפכה למלחמה איזורית המשלבת כוחות שנתמכים על ידי סעודיה ועוד מדינות ערביות, אל מול הציר האיראני. עד כמה המערכה הנוכחית על העיר חודידה עשויה להוות נקודת מפנה, וכיצד מסכנת הלחימה באיזור את חופש השיט של ישראל לאפריקה ולמזרח אסיה? לצד האיומים הצבאיים – מהו הפוטנציאל להידוק הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מדינות שונות שחותרות להגביר נוכחות ומעורבות כלכלית בים האדום, במיוחד מול איראן ואיומי הברחות הנשק ממנה?
More info...
11 min
July 5, 2018
פרק 26 - האם ישראל צריכה לדבר עם אסד?; שינויים ביחס הציבור לצה"ל; ומלחמת הסחר בין סין לארה"ב
תא"ל (מיל.) ומנהל המכון, אודי דקל, בשיחה על החזית הדרומית בסוריה ששוב הולכת ומתחממת. הלחימה מתקרבת לגבולה של ישראל, כמו גם פליטים רבים שנמלטים מהאזורים שאליהם הגיע המבצע הצבאי הממושך, ועמה עולות סוגיות אסטרטגיות והומניטריות – האם ניתן לסמוך על רוסיה שתרחיק את הכוחות האיראניים מהגבול, או שדיאלוג מול אסד יביא לתוצאות טובות יותר? מהם התמריצים ומהם מנופי הלחץ של ישראל על ממשל אסד המשתקם? האם על ישראל להגביר את הסיוע ההומניטרי לעקורים ברמת הגולן הסורית ולאפשר מעבר של פליטים לתוכה? ד"ר ציפי ישראלי (החל מדקה 14:00) מתמקדת ביחסים המשתנים בין החברה הישראלית לצה"ל - האמון הציבורי בצה"ל גבוה כשמדובר על היבטים בטחוניים של היערכות ותפקוד, אך יורד כשעוסקים באידאולוגיות ובערכים. עד כמה הציבור הישראלי רגיש להבעת דעה ומעורבות של הקצונה הבכירה בסוגיות ערכיות ואף מנסה להשפיע על הצבא מבחוץ? האם ניתן לגזור מהאמון הגבוה כי הציבור רואה את צה"ל כ"צבא העם" ועד כמה מטושטשים הגבולות בין העם לצבא? לאור הממצאים והצעת חוק חדשה, מה הסיכויים להפיכת הגיוס לצה"ל להתנדבותי והסבתו לצבא מקצועי? דורון קוקוש (החל מדקה 25:25) מסביר מהי "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין וכיצד היא שונה מתחרות כלכלית רגילה בין מדינות. טראמפ הצהיר מספר פעמים על כוונותיו להטיל מכסים בעקבות גירעון הסחר של ארה"ב מול סין, שקפץ מ-0 ל-400 מיליארד בשלושת העשורים האחרונים, אולם הסינים מקווים שמדובר בציוצים לוחמניים ופופוליסטיים שלא ימומשו. במידה ואכן תגרום מלחמת הסחר לאפקט דומינו עולמי – מה עלולות להיות ההשלכות על הכלכלה הגלובלית? כיצד תושפע מכך ישראל, והאם אף תוכל להרוויח מהיבטים מסוימים של המלחמה?
More info...
35 min
July 5, 2018
דורון קוקוש - מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית
דורון קוקוש מסביר מהי "מלחמת הסחר" בין ארה"ב לסין וכיצד היא שונה מתחרות כלכלית רגילה בין מדינות. טראמפ הצהיר מספר פעמים על כוונותיו להטיל מכסים בעקבות גירעון הסחר של ארה"ב מול סין, שקפץ מ-0 ל-400 מיליארד בשלושת העשורים האחרונים, אולם הסינים מקווים שמדובר בציוצים לוחמניים ופופוליסטיים שלא ימומשו. במידה ואכן תגרום מלחמת הסחר לאפקט דומינו עולמי – מה עלולות להיות ההשלכות על הכלכלה הגלובלית? כיצד תושפע מכך ישראל, והאם אף תוכל להרוויח מהיבטים מסוימים של המלחמה?
More info...
9 min
July 5, 2018
ציפי ישראלי - שינויים ביחס הציבור לצה"ל
ד"ר ציפי ישראלי מתמקדת ביחסים המשתנים בין החברה הישראלית לצה"ל - האמון הציבורי בצה"ל גבוה כשמדובר על היבטים בטחוניים של היערכות ותפקוד, אך יורד כשעוסקים באידאולוגיות ובערכים. עד כמה הציבור הישראלי רגיש להבעת דעה ומעורבות של הקצונה הבכירה בסוגיות ערכיות ואף מנסה להשפיע על הצבא מבחוץ? האם ניתן לגזור מהאמון הגבוה כי הציבור רואה את צה"ל כ"צבא העם" ועד כמה מטושטשים הגבולות בין העם לצבא? לאור הממצאים והצעת חוק חדשה, מה הסיכויים להפיכת הגיוס לצה"ל להתנדבותי והסבתו לצבא מקצועי?
More info...
11 min
July 5, 2018
אודי דקל - האם ישראל צריכה לדבר עם אסד?
תא"ל (מיל.) ומנהל המכון, אודי דקל, בשיחה על החזית הדרומית בסוריה ששוב הולכת ומתחממת. הלחימה מתקרבת לגבולה של ישראל, כמו גם פליטים רבים שנמלטים מהאזורים שאליהם הגיע המבצע הצבאי הממושך, ועמה עולות סוגיות אסטרטגיות והומניטריות – האם ניתן לסמוך על רוסיה שתרחיק את הכוחות האיראניים מהגבול, או שדיאלוג מול אסד יביא לתוצאות טובות יותר? מהם התמריצים ומהם מנופי הלחץ של ישראל על ממשל אסד המשתקם? האם על ישראל להגביר את הסיוע ההומניטרי לעקורים ברמת הגולן הסורית ולאפשר מעבר של פליטים לתוכה?
More info...
13 min
July 3, 2018
תוכנית הסיוע האמריקאי לישראל: משמעויות תקציביות ואסטרטגיות
מבט על, גיליון 1070, 3 ביולי 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/american-aid-to-israel-budgetary-and-strategic-significance/
More info...
8 min
June 26, 2018
פנינה שוקר - רגישות חברתית בישראל לנפגעים והשפעתה על מקבלי החלטות
פנינה שוקר חוקרת את הרגישות החברתית הנמוכה לספוג נפגעים מפעילות צבאית ועד כמה משפיעה על קבלת ההחלטות של מנהיגים בעת מלחמה, וגם על כניסתם לתהליכי שלום. לרגל יום השנה ה-12 למלחמת לבנון השניה – האם החשש המוגזם מנפגעים בקרב החיילים הוביל באופן אבסורדי להתמשכות הלחימה, לעליה בנפגעים ולהישגים צבאיים לא מספקים? על אף תמיכה ציבורית ופוליטית כמעט מוחלטת במטרות המלחמה לאורך רוב הלחימה, קינן חשש מוגזם מתמרון קרקעי, שהוביל להמנעות כדרך פעולה. מתי הרגישות של המנהיגים לנפגעים היא מידתית ומתי מוגזמת ביחס לרגישות החברתית בפועל? וכיצד השפיע הנושא על הכניסה לתהליך אוסלו ועל הוויתורים של ברק בקמפ דיוויד?
More info...
14 min
June 26, 2018
כרמית פדן - החוסן החברתי של קהילות עוטף עזה
ד"ר כרמית פדן בשיחה על מחקר שיתפרסם החודש על החוסן החברתי של יישובי עוטף עזה. אלה ימים לא פשוטים עבור התושבים הסמוכים לרצועה, שכבר שנים מתמודדים עם טרור המגיע מתוכה. כעת, נוספו לשיגורי הרקטות ופצצות המרגמה, גם עפיפוני התבערה. המחקר בחן ב-6 ישובים לאורך עשור את השאלות – כיצד בונים חוסן חברתי אל מול הפרעות ביטחוניות ממושכות? כיצד מתמודדת הקהילה - האם היא מתאוששת ואף יכולה לצמוח? מהן ההמלצות העולות מן המחקר לקהילות המתמודדות עם איום ביטחוני? מה כוללת "תרבות של מוכנות" למצבי חירום וכיצד ניתן לזהות קהילות מוכנות?
More info...
11 min
June 26, 2018
יורם שוייצר - האם איראן צפויה לנקום בישראל בחו"ל?
יורם שוייצר עוסק בהיתכנותו של פיגוע טרור נגד ישראל בחו"ל כתגובה על התקיפות המיוחסות לה בסוריה, בהן נהרגו פעילי משמרות המהפכה האיראניים. כיצד השתנו היכולות והנכונות של איראן וחיזבאללה לבצע פיגועים בחו"ל מאז הפיגוע בבורגס לפני 7 שנים, והאם ההרתעה הישראלית אפקטיבית בזירה זו? במקביל לכך, האם הסיבה לירידה הדרסטית בפיגועי ההתאבדות היא תועלתנית וזמנית או שמדובר בשינוי אידיאולוגי שעוברים ארגוני הטרור? ולסיום – האם טקטיקת עפיפוני התבערה מעזה היא הצלחה תודעתית עבור חמאס וכיצד צריכה ישראל להתמודד עם האיום?
More info...
11 min
June 26, 2018
פרק 25 - האם איראן צפויה לנקום בחו"ל?; החוסן החברתי בעוטף עזה; והרגישות החברתית בישראל לנפגעים
יורם שוייצר עוסק בהיתכנותו של פיגוע טרור נגד ישראל בחו"ל כתגובה על התקיפות המיוחסות לה בסוריה, בהן נהרגו פעילי משמרות המהפכה האיראניים. כיצד השתנו היכולות והנכונות של איראן וחיזבאללה לבצע פיגועים בחו"ל מאז הפיגוע בבורגס לפני 7 שנים, והאם ההרתעה הישראלית אפקטיבית בזירה זו? במקביל לכך, האם הסיבה לירידה הדרסטית בפיגועי ההתאבדות היא תועלתנית וזמנית או שמדובר בשינוי אידיאולוגי שעוברים ארגוני הטרור? ולסיום – האם טקטיקת עפיפוני התבערה מעזה היא הצלחה תודעתית עבור חמאס וכיצד צריכה ישראל להתמודד עם האיום? ד"ר כרמית פדן (החל מדקה 12:00) בשיחה על מחקר שיתפרסם החודש על החוסן החברתי של יישובי עוטף עזה. אלה ימים לא פשוטים עבור התושבים הסמוכים לרצועה, שכבר שנים מתמודדים עם טרור המגיע מתוכה. כעת, נוספו לשיגורי הרקטות ופצצות המרגמה, גם עפיפוני התבערה. המחקר בחן ב-6 ישובים לאורך עשור את השאלות – כיצד בונים חוסן חברתי אל מול הפרעות ביטחוניות ממושכות? כיצד מתמודדת הקהילה - האם היא מתאוששת ואף יכולה לצמוח? מהן ההמלצות העולות מן המחקר לקהילות המתמודדות עם איום ביטחוני? מה כוללת "תרבות של מוכנות" למצבי חירום וכיצד ניתן לזהות קהילות מוכנות? פנינה שוקר (החל מדקה 23:40) חוקרת את הרגישות החברתית הנמוכה לספוג נפגעים מפעילות צבאית ועד כמה משפיעה על קבלת ההחלטות של מנהיגים בעת מלחמה, וגם על כניסתם לתהליכי שלום. לרגל יום השנה ה-12 למלחמת לבנון השניה – האם החשש המוגזם מנפגעים בקרב החיילים הוביל באופן אבסורדי להתמשכות הלחימה, לעליה בנפגעים ולהישגים צבאיים לא מספקים? על אף תמיכה ציבורית ופוליטית כמעט מוחלטת במטרות המלחמה לאורך רוב הלחימה, קינן חשש מוגזם מתמרון קרקעי, שהוביל להמנעות כדרך פעולה. מתי הרגישות של המנהיגים לנפגעים היא מידתית ומתי מוגזמת ביחס לרגישות החברתית בפועל? וכיצד השפיע הנושא על הכניסה לתהליך אוסלו ועל הוויתורים של ברק בקמפ דיוויד?
More info...
38 min
June 20, 2018
אמילי לנדאו - האם האיום הגרעיני הצפון קוריאני הגיע לקיצו?
ד"ר אמילי לנדאו עונה על השאלה החמה - האם הגיע לקיצו האיום הגרעיני הצפון קוריאני? בעקבות הפסגה ההיסטורית של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און שהסתיימה בחתימה על מסמך הבנות כללי – האם הפגישה חשובה לביטחון העולמי בפועל או שמדובר בחגיגה תקשורתית מבוימת שנועדה לשמר את יוקרתן של שתי המדינות? במידה ויעמוד קים בהבטחותיו – כמה זמן אמור להימשך תהליך פירוק קוריאה הצפונית מנשק גרעיני? מהן ההשלכות הצפויות מעבר לקוריאה הצפונית – מה יכולה ללמוד איראן על הערך האסטרטגי של ניהול משא ומתן לאחר חציית הסף הגרעיני וכיצד צריכה ארה"ב להתנהל מולה?
More info...
9 min
June 20, 2018
סימה שיין - מצבה האסטרטגי החדש של איראן
סימה שיין מנתחת את מצבה האסטרטגי הנוכחי של איראן לאור האתגרים העומדים בפניה – פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והתערערות שליטתה במזרח התיכון. לאחר שמילאה את חלקה בהסכם הגרעין וספגה פגיעה אסטרטגית, גם בכבודה הלאומי, איזו דרך צפויה איראן לקחת בזירה הבינלאומית – הדיפלומטית או הלעומתית? מה תרוויח מכל דרך וכיצד משפיע הלחץ הציבורי הפנימי על המשטר? מה גובר על מה – ההתכנסות סביב הדגל או המצב הכלכלי הקשה בתוך איראן? וגם - כיצד כל אלו משפיעים על יחסי הכוחות בסוריה וכן על המתח בגבולה הצפוני של ישראל?
More info...
11 min
June 20, 2018
עדי קנטור ויותם רוזנר - אירופה בעידן של תהפוכות
בעקבות פרסום מזכר חדש בנושא "האיחוד האירופי בעידן של תהפוכות: מגמות, אתגרים ומשמעויות לישראל". מהן המגמות העיקריות שעליהן ניתן להצביע בהתבוננות על אירופה פנימה בהקשר של הגירה – גורמיה והשפעותיה החברתיות, הכלכליות וגם הפוליטיות על המדינות? האם ההגירה היא הגורם לגל האנטישמיות ביבשת ולכך שהתופעה נכנסת יותר ויותר לתוך שיח המיינסטרים הפוליטי? מדוע נוצר משבר אמון בין ישראל לבין ממשלות אירופה ומהי הסכנה בהתחממות היחסים בין גורמי ימין קיצוני אירופאים וישראלים? וגם - כיצד משתנים יחסי הכוחות הגלובליים בעקבות העליות והמורדות ביחסים בין אירופה למעצמות השונות (ארה"ב, רוסיה וסין)?
More info...
18 min
June 20, 2018
פרק 24 - מצבה האסטרטגי של איראן; אירופה בעידן של תהפוכות; והאם האיום הגרעיני הצפון קוריאני חלף?
ד"ר אמילי לנדאו עונה על השאלה החמה - האם הגיע לקיצו האיום הגרעיני הצפון קוריאני? בעקבות הפסגה ההיסטורית של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און שהסתיימה בחתימה על מסמך הבנות כללי – האם הפגישה חשובה לביטחון העולמי בפועל או שמדובר בחגיגה תקשורתית מבוימת שנועדה לשמר את יוקרתן של שתי המדינות? במידה ויעמוד קים בהבטחותיו – כמה זמן אמור להימשך תהליך פירוק קוריאה הצפונית מנשק גרעיני? מהן ההשלכות הצפויות מעבר לקוריאה הצפונית – מה יכולה ללמוד איראן על הערך האסטרטגי של ניהול משא ומתן לאחר חציית הסף הגרעיני וכיצד צריכה ארה"ב להתנהל מולה? סימה שיין (החל מדקה 10:00) מנתחת את מצבה האסטרטגי הנוכחי של איראן לאור האתגרים העומדים בפניה – פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והתערערות שליטתה במזרח התיכון. לאחר שמילאה את חלקה בהסכם הגרעין וספגה פגיעה אסטרטגית, גם בכבודה הלאומי, איזו דרך צפויה איראן לקחת בזירה הבינלאומית – הדיפלומטית או הלעומתית? מה תרוויח מכל דרך וכיצד משפיע הלחץ הציבורי הפנימי על המשטר? מה גובר על מה – ההתכנסות סביב הדגל או המצב הכלכלי הקשה בתוך איראן? וגם - כיצד כל אלו משפיעים על יחסי הכוחות בסוריה וכן על המתח בגבולה הצפוני של ישראל? עדי קנטור ויותם רוזנר (החל מדקה 20:55) בעקבות פרסום מזכר חדש בנושא "האיחוד האירופי בעידן של תהפוכות: מגמות, אתגרים ומשמעויות לישראל". מהן המגמות העיקריות שעליהן ניתן להצביע בהתבוננות על אירופה פנימה בהקשר של הגירה – גורמיה והשפעותיה החברתיות, הכלכליות וגם הפוליטיות על המדינות? האם ההגירה היא הגורם לגל האנטישמיות ביבשת ולכך שהתופעה נכנסת יותר ויותר לתוך שיח המיינסטרים הפוליטי? מדוע נוצר משבר אמון בין ישראל לבין ממשלות אירופה ומהי הסכנה בהתחממות היחסים בין גורמי ימין קיצוני אירופאים וישראלים? וגם - כיצד משתנים יחסי הכוחות הגלובליים בעקבות העליות והמורדות ביחסים בין אירופה למעצמות השונות (ארה"ב, רוסיה וסין)?
More info...
40 min
June 18, 2018
התמודדות איראן והמערכת הבינלאומית עם פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין
מבט על, גיליון 1064, 31 במאי 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-international-response-following-the-us-withdrawal-from-the-nuclear-agreement/
More info...
9 min
June 14, 2018
פרק 23 - לכבוד גביע העולם: כדורגל ופוליטיקה, נקודת המבט הרוסית וההתרגשות בעולם הערבי
תומר פדלון עוסק בשאלה האם הפוליטיקה היא חלק מהספורט או שהספורט הוא חלק מהפוליטיקה? חלק בלתי נפרד מטורניר המונדיאל הוא הפן הלאומי וכבודן הלאומי של המדינות המשתתפות. האם הדבר השתנה לאורך ההיסטוריה של הטורניר, מאז הטורניר הראשון ב-1930, ומה היו נקודות השיא של המעורבות הפוליטית? מדוע גביע העולם הנוכחי כונה "הפוליטי ביותר", ובתוך כך מהו מעמדם של שחקנים מקהילות של מהגרים מוסלמים שהצליחו להתברג לנבחרות צרפת וגרמניה בעשורים האחרונים, ומדוע חלקם בוחרים לשחק בנבחרות של מדינות המוצא שלהם? ורה מיכלין שפיר (החל מדקה 11:38) פורשת את הרקע הפוליטי לאירוח המונדיאל על ידי רוסיה, דווקא בתקופה הנוכחית, בה יחסיה עם המערב מתוחים במיוחד. האם פוטין מצליח להחזיר לעמו את ניצוץ הגאווה הלאומית בספורט הרוסי מימי המלחמה הקרה, וכיצד הוא מתגמל ספורטאי עבר? מהי המשמעות הפוליטית של אירוח טורנירים עבור רוסיה ומהו הפוטנציאל לשיקום התדמית של משטר פוטין שנפגעה בשל השערוריות במהלך אולימפיאדת סוצ'י? ד"ר אופיר וינטר וח'דר סואעד (החל מדקה 17:46) בשיחה משותפת על מספר שיא של נבחרות ערביות ומוסלמיות במונדיאל, ובראשן מצרים ומוחמד סלאח - המלך הבלתי מעורער של הכדורגל במצרים ובמזרח התיכון כולו. הכדורגל במצרים משמש מצד אחד כ"אופיום להמונים", ומנגד כזירה להתקהלות ולמחאה פוליטית ואנטי-ממסדית. עד לאן מגיעה ההערצה לסלאח, כיצד הפופולריות שלו משרתת את המשטר המצרי והאם הנשיא המצרי סיסי צריך להתחיל לחשוש למעמדו? כיצד מתמודדות מדינות ערב עם סוגיית זכויות השידור שנקנו על ידי קטאר והאם יוכלו גם האזרחים העניים לצפות בנבחרות שלהם משחקות? מה סיכויי ההצלחה של הנבחרות הערביות ומהם ההימורים המושכלים של החוקרים שלנו בנוגע להישגיהן בטורניר?
More info...
41 min
June 14, 2018
אופיר וינטר וח'דר סואעד - העולם הערבי לקראת המונדיאל
ד"ר אופיר וינטר וח'דר סואעד בשיחה משותפת על מספר שיא של נבחרות ערביות ומוסלמיות במונדיאל, ובראשן מצרים ומוחמד סלאח - המלך הבלתי מעורער של הכדורגל במצרים ובמזרח התיכון כולו. הכדורגל במצרים משמש מצד אחד כ"אופיום להמונים", ומנגד כזירה להתקהלות ולמחאה פוליטית ואנטי-ממסדית. עד לאן מגיעה ההערצה לסלאח, כיצד הפופולריות שלו משרתת את המשטר המצרי והאם הנשיא המצרי סיסי צריך להתחיל לחשוש למעמדו? כיצד מתמודדות מדינות ערב עם סוגיית זכויות השידור שנקנו על ידי קטאר והאם יוכלו גם האזרחים העניים לצפות בנבחרות שלהם משחקות? מה סיכויי ההצלחה של הנבחרות הערביות ומהם ההימורים המושכלים של החוקרים שלנו בנוגע להישגיהן בטורניר?
More info...
23 min
June 14, 2018
ורה מיכלין שפיר - נקודת המבט הרוסית על המונדיאל
ורה מיכלין שפיר פורשת את הרקע הפוליטי לאירוח המונדיאל על ידי רוסיה, דווקא בתקופה הנוכחית, בה יחסיה עם המערב מתוחים במיוחד. האם פוטין מצליח להחזיר לעמו את ניצוץ הגאווה הלאומית בספורט הרוסי מימי המלחמה הקרה, וכיצד הוא מתגמל ספורטאי עבר? מהי המשמעות הפוליטית של אירוח טורנירים עבור רוסיה ומהו הפוטנציאל לשיקום התדמית של משטר פוטין שנפגעה בשל השערוריות במהלך אולימפיאדת סוצ'י?
More info...
6 min
June 14, 2018
תומר פדלון - ספורט ופוליטיקה
תומר פדלון עוסק בשאלה האם הפוליטיקה היא חלק מהספורט או שהספורט הוא חלק מהפוליטיקה? חלק בלתי נפרד מטורניר המונדיאל הוא הפן הלאומי וכבודן הלאומי של המדינות המשתתפות. האם הדבר השתנה לאורך ההיסטוריה של הטורניר, מאז הטורניר הראשון ב-1930, ומה היו נקודות השיא של המעורבות הפוליטית? מדוע גביע העולם הנוכחי כונה "הפוליטי ביותר", ובתוך כך מהו מעמדם של שחקנים מקהילות של מהגרים מוסלמים שהצליחו להתברג לנבחרות צרפת וגרמניה בעשורים האחרונים, ומדוע חלקם בוחרים לשחק בנבחרות של מדינות המוצא שלהם?
More info...
10 min
June 7, 2018
פרק 22 - משמעות הסנקציות הכלכליות על איראן; ומערכות הבחירות בעולם הערבי
ד"ר רז צימט וד"ר ניצן פלדמן בראיון משותף על השלכותיהן הצפויות של הסנקציות הכלכליות שתוטלנה על איראן בחודשים הקרובים בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. מי צפוי להיפגע מהן – המשטר ועסקים השייכים לו, או דווקא חברות פרטיות והאזרחים האיראניים? מה ניתן ללמוד מסבב הסנקציות הקודם וכן ממקרים נוספים על יעילות אמצעי זה, והאם מטרות הסנקציות השתנו כעת? וגם, כיצד צפויות הסנקציות להשפיע על יציבות המשטר האיראני ועל ההנהגה הפוליטית בתוך איראן, ובפרט על מחנה רוחאני שהוביל את החתימה על ההסכם? אורית פרלוב (החל מדקה 19:43) מנתחת את תוצאותיהן של מערכות הבחירות בלבנון, עיראק ותוניסיה, ואת תהליכי הדמוקרטיזציה שעוברות המדינות. מאפיין מרכזי של שלוש מערכות הבחירות הוא ההזדמנות שקיבלו נשים וצעירים להיכנס למוסדות השלטון ולהשיג השפעה גדולה מבעבר, עד כדי כך שבתוניסיה כמעט מחצית מהמועמדות היו נשים. מדוע, אם כן, על אף תהליכי הדמוקרטיזציה, שיעורי ההצבעה היו נמוכים באופן חריג? וגם - כיצד ניתן לסכם את הצלחתה של איראן לחדור לקואליציות הפוליטיות בעיראק ובלבנון במסגרת ההליך הדמוקרטי?
More info...
32 min
June 7, 2018
אורית פרלוב - מערכות הבחירות בעולם הערבי
אורית פרלוב מנתחת את תוצאותיהן של מערכות הבחירות בלבנון, עיראק ותוניסיה, ואת תהליכי הדמוקרטיזציה שעוברות המדינות. מאפיין מרכזי של שלוש מערכות הבחירות הוא ההזדמנות שקיבלו נשים וצעירים להיכנס למוסדות השלטון ולהשיג השפעה גדולה מבעבר, עד כדי כך שבתוניסיה כמעט מחצית מהמועמדות היו נשים. מדוע, אם כן, על אף תהליכי הדמוקרטיזציה, שיעורי ההצבעה היו נמוכים באופן חריג? וגם - כיצד ניתן לסכם את הצלחתה של איראן לחדור לקואליציות הפוליטיות בעיראק ובלבנון במסגרת ההליך הדמוקרטי?
More info...
12 min
June 7, 2018
רז צימט וניצן פלדמן - משמעות הסנקציות הכלכליות על איראן
ד"ר רז צימט וד"ר ניצן פלדמן בראיון משותף על השלכותיהן הצפויות של הסנקציות הכלכליות שתוטלנה על איראן בחודשים הקרובים בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. מי צפוי להיפגע מהן – המשטר ועסקים השייכים לו, או דווקא חברות פרטיות והאזרחים האיראניים? מה ניתן ללמוד מסבב הסנקציות הקודם וכן ממקרים נוספים על יעילות אמצעי זה, והאם מטרות הסנקציות השתנו כעת? וגם, כיצד צפויות הסנקציות להשפיע על יציבות המשטר האיראני ועל ההנהגה הפוליטית בתוך איראן, ובפרט על מחנה רוחאני שהוביל את החתימה על ההסכם?
More info...
18 min
June 6, 2018
הפגנות בירדן - סכנה אמיתית למשטר?
מבט על, גיליון 1065, 6 ביוני 2018 http://www.inss.org.il/he/publication/%d7%94%d7%a4%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%93%d7%9f-%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8/
More info...
9 min
May 31, 2018
עילי רטיג - האם אירופה יכולה להשתחרר מהגז הרוסי?
עילי רטיג שוחח על התלות האירופאית בגז הרוסי והסוגיות הביטחוניות והפוליטיות שמעורבות בתחום אנרגיית הגז. מה מאפשר לרוסיה להפעיל לחצים כלכליים ופוליטיים ומדוע רק חלק ממדינות אירופה מעוניינות להקטין את המעורבות של רוסיה במשק הגז האירופאי? מהן החלופות לגז הרוסי ומהם הסיכויים שישראל, שבשנים האחרונות עושה צעדים ראשונים בתחום הפקת הגז הטבעי בים התיכון, תוכל להרוויח מהניסיון של אירופה להתנתק מרוסיה?
More info...
13 min
May 31, 2018
אלי פודה - הדילמות של ישראל בזירה הצפונית
פרופ' אלי פודה, מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, מתארח בפודקאסטרטגי ומנתח את המציאות החדשה עמה מתמודדת ישראל בגבולה הצפוני – מתיחות ביטחונית והגדרה של קווים אדומים, אינטרסים מתנגשים של מספר רב של מדינות והתרחישים להסדר מדיני בסיום הלחימה בסוריה. כיצד ישראל מתמודדת עם ריבוי השחקנים וגורמי הטרור? מהי האבולוציה של הקווים האדומים של ישראל מול איראן ושלוחותיה בצפון ומה צפויות להיות הדילמות העתידיות?
More info...
7 min
May 31, 2018
ורה מיכלין שפיר - רוסיה כגורם מרסן בין איראן לישראל
ורה מיכלין שפיר, בהמשך ל"מבט על" שהתפרסם השבוע, דיברה על עמדתה של רוסיה, שנמצאת בתווך במוקד המתח האזורי - בין האינטרסים הישראליים והאמריקניים לבין המשטר השורד של אסד ובעלי בריתו מאיראן. האם מוסקבה כלואה בין הניצים ובלית ברירה עליה למצב עצמה כגורם המרסן, או שמא היא יכולה דווקא להפיק רווחים מעימות ישראלי-איראני, בעיקר בשלב שהוא עדיין נשלט ומוגבל? האם החזון של פוטין, שהזדרז להציג תכנית מדינית לסיום המלחמה, הקדים את זמנו?
More info...
11 min
May 31, 2018
פרק 21 - רוסיה כגורם מרסן בסוריה; הדילמות של ישראל בזירה הצפונית; ואירופה והגז הרוסי
ורה מיכלין שפיר, בהמשך ל"מבט על" שהתפרסם השבוע, דיברה על עמדתה של רוסיה, שנמצאת בתווך במוקד המתח האזורי - בין האינטרסים הישראליים והאמריקניים לבין המשטר השורד של אסד ובעלי בריתו מאיראן. האם מוסקבה כלואה בין הניצים ובלית ברירה עליה למצב עצמה כגורם המרסן, או שמא היא יכולה דווקא להפיק רווחים מעימות ישראלי-איראני, בעיקר בשלב שהוא עדיין נשלט ומוגבל? האם החזון של פוטין, שהזדרז להציג תכנית מדינית לסיום המלחמה, הקדים את זמנו? פרופ' אלי פודה (החל מדקה 12:22), מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, מתארח בפודקאסטרטגי ומנתח את המציאות החדשה עמה מתמודדת ישראל בגבולה הצפוני – מתיחות ביטחונית והגדרה של קווים אדומים, אינטרסים מתנגשים של מספר רב של מדינות והתרחישים להסדר מדיני בסיום הלחימה בסוריה. כיצד ישראל מתמודדת עם ריבוי השחקנים וגורמי הטרור? מהי האבולוציה של הקווים האדומים של ישראל מול איראן ושלוחותיה בצפון ומה צפויות להיות הדילמות העתידיות? עילי רטיג (החל מדקה 19:47) שוחח על התלות האירופאית בגז הרוסי והסוגיות הביטחוניות והפוליטיות שמעורבות בתחום אנרגיית הגז. מה מאפשר לרוסיה להפעיל לחצים כלכליים ופוליטיים ומדוע רק חלק ממדינות אירופה מעוניינות להקטין את המעורבות של רוסיה במשק הגז האירופאי? מהן החלופות לגז הרוסי ומהם הסיכויים שישראל, שבשנים האחרונות עושה צעדים ראשונים בתחום הפקת הגז הטבעי בים התיכון, תוכל להרוויח מהניסיון של אירופה להתנתק מרוסיה?
More info...
33 min
May 24, 2018
שמואל אבן - מה קרה למדיניות העמימות הישראלית?
ד"ר שמוליק אבן מדבר על השינוי שחל במדיניות העמימות של ישראל - לאחר שתיקה ממושכת בנושא, ישראל חשפה ולקחה אחריות על מספר תקיפות מבצעיות בסוריה. כיצד האופן בו חושפים מידע יכול להשפיע על תגובת הצד השני, ומה עדיף במקרה הזה – התייחסות וקריצות מאשררות לפרסומים זרים, חשיפה עיתונאית באישור הצנזורה או חשיפת מסמכים פומבית בליווי ראיונות של בעלי תפקיד בכירים? מדוע בטווח הארוך רצוי "ללכת על בטוח" ולהתמיד במדיניות עמומה ויציבה, גם בהיעדר ודאות גבוהה שהחשיפה תזיק לביטחון ולמרות הלחץ לשתף את הציבור?
More info...
9 min
Feedback on the new Podbay?
    1x
    15
    15
    00:00:00
      00:00:00